שו"ת הרשב"א/א/רו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< הקודם · מעבר לתחילת הדף
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
(???) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שאלת''' מי שהשלים את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, אם מותר לספר בעוד שספר תורה פתוח או לא: | '''שאלת''' מי שהשלים את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, אם מותר לספר בעוד שספר תורה פתוח או לא: | ||
'''תשובה''' כל שנפתח ספר תורה אסור לספר {{ממ|[[בבלי/סוטה/לט/א|סוטה לט.]]}} אלא מי שתורתו אומנותו שמותר לספר בהלכותיו כדרב ששת דאמר {{ממ|[[בבלי/ברכות/ח/א|ברכות ח.]]}} אינהו בדידהו ואנן בדידן{{הערה|וכן כתבו התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ח/א#רב|ברכות ח. ד"ה רב]]}} בשם הרי"ף שרב ששת אמר כן לפי שתורתו אומנותו והסכימו עם דבריו. עוד הביאו מה שכתב הרי"ף משמיה דבה"ג שבמקום שיש עשרה אחריני שרי ללמוד אבל אם אין עשרה מלבדו אסור. עוד יישבו, שאין איסור לספר משעה שנפתח ספר תורה אלא בקול רם כדי שלא יבטלו קול קריאת התורה.}}, וסתמא דמילתא איהו נמי משלים היה פרשיותיו ואפילו הכי איהו דוקא דתורתו אומנותו הא אחרינא אסור. ואזני כל העם אל ספר התורה כתיב {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ח#ג|נחמיה ח ג]]}} וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ח#ה|שם פסוק ה]]}} (ובפתחו) [וכפתחו] עמדו כל העם{{הערה|כדרשת הגמרא בסוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/לט/א|לט.]]}} אמר רבא בר רב הונא כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה שנאמר 'וכפתחו עמדו כל העם', ואין עמידה אלא שתיקה שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לב#טז|איוב לב טז]]}} 'והחולתי כי לא ידברו כי עמדו לא יענו עוד'. ר' זירא אמר רב חסדא מהכא 'ואזני כל העם אל ספר התורה'. לא [שנא] השלים לעצמו ולא שנא לא השלים: | '''תשובה''' כל שנפתח ספר תורה אסור לספר {{ממ|[[בבלי/סוטה/לט/א|סוטה לט.]]}} אלא מי שתורתו אומנותו שמותר לספר בהלכותיו כדרב ששת דאמר {{ממ|[[בבלי/ברכות/ח/א|ברכות ח.]]}} אינהו בדידהו ואנן בדידן{{הערה|וכן כתבו התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ח/א#רב|ברכות ח. ד"ה רב]]}} בשם הרי"ף שרב ששת אמר כן לפי שתורתו אומנותו והסכימו עם דבריו. עוד הביאו מה שכתב הרי"ף משמיה דבה"ג שבמקום שיש עשרה אחריני שרי ללמוד אבל אם אין עשרה מלבדו אסור. עוד יישבו, שאין איסור לספר משעה שנפתח ספר תורה אלא בקול רם כדי שלא יבטלו קול קריאת התורה.}}, וסתמא דמילתא איהו נמי משלים היה פרשיותיו ואפילו הכי איהו דוקא דתורתו אומנותו הא אחרינא אסור. ואזני כל העם אל ספר התורה כתיב {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ח#ג|נחמיה ח ג]]}} וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ח#ה|שם פסוק ה]]}} (ובפתחו) [וכפתחו] עמדו כל העם{{הערה|כדרשת הגמרא בסוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/לט/א|לט.]]}} אמר רבא בר רב הונא כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה שנאמר 'וכפתחו עמדו כל העם', ואין עמידה אלא שתיקה שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לב#טז|איוב לב טז]]}} 'והחולתי כי לא ידברו כי עמדו לא יענו עוד'. ר' זירא אמר רב חסדא מהכא 'ואזני כל העם אל ספר התורה'.}} לא [שנא] השלים לעצמו ולא שנא לא השלים: | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:שו"ת הרשב"א]] | [[קטגוריה:שו"ת הרשב"א]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:59, 9 באפריל 2023
שאלת מי שהשלים את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, אם מותר לספר בעוד שספר תורה פתוח או לא:
תשובה כל שנפתח ספר תורה אסור לספר (סוטה לט.) אלא מי שתורתו אומנותו שמותר לספר בהלכותיו כדרב ששת דאמר (ברכות ח.) אינהו בדידהו ואנן בדידן[1], וסתמא דמילתא איהו נמי משלים היה פרשיותיו ואפילו הכי איהו דוקא דתורתו אומנותו הא אחרינא אסור. ואזני כל העם אל ספר התורה כתיב (נחמיה ח ג) וכתיב (שם פסוק ה) (ובפתחו) [וכפתחו] עמדו כל העם[2] לא [שנא] השלים לעצמו ולא שנא לא השלים:
- ↑ וכן כתבו התוס' (ברכות ח. ד"ה רב) בשם הרי"ף שרב ששת אמר כן לפי שתורתו אומנותו והסכימו עם דבריו. עוד הביאו מה שכתב הרי"ף משמיה דבה"ג שבמקום שיש עשרה אחריני שרי ללמוד אבל אם אין עשרה מלבדו אסור. עוד יישבו, שאין איסור לספר משעה שנפתח ספר תורה אלא בקול רם כדי שלא יבטלו קול קריאת התורה.
- ↑ כדרשת הגמרא בסוטה (לט.) אמר רבא בר רב הונא כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה שנאמר 'וכפתחו עמדו כל העם', ואין עמידה אלא שתיקה שנאמר (איוב לב טז) 'והחולתי כי לא ידברו כי עמדו לא יענו עוד'. ר' זירא אמר רב חסדא מהכא 'ואזני כל העם אל ספר התורה'.