שו"ת הרשב"א/א/רו

שאלת מי שהשלים את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, אם מותר לספר בעוד שספר תורה פתוח או לא:

תשובה כל שנפתח ספר תורה אסור לספר (סוטה לט.) אלא מי שתורתו אומנותו שמותר לספר בהלכותיו כדרב ששת דאמר (ברכות ח.) אינהו בדידהו ואנן בדידן^[1], וסתמא דמילתא איהו נמי משלים היה פרשיותיו ואפילו הכי איהו דוקא דתורתו אומנותו הא אחרינא אסור. ואזני כל העם אל ספר התורה כתיב (נחמיה ח ג) וכתיב (שם פסוק ה) (ובפתחו) [וכפתחו] עמדו כל העם^[2] לא [שנא] השלים לעצמו ולא שנא לא השלים:

שולי הגליון

↑ וכן כתבו התוס' (ברכות ח. ד"ה רב) בשם הרי"ף שרב ששת אמר כן לפי שתורתו אומנותו והסכימו עם דבריו. עוד הביאו מה שכתב הרי"ף משמיה דבה"ג שבמקום שיש עשרה אחריני שרי ללמוד אבל אם אין עשרה מלבדו אסור. עוד יישבו, שאין איסור לספר משעה שנפתח ספר תורה אלא בקול רם כדי שלא יבטלו קול קריאת התורה.
↑ כדרשת הגמרא בסוטה (לט.) אמר רבא בר רב הונא כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה שנאמר 'וכפתחו עמדו כל העם', ואין עמידה אלא שתיקה שנאמר (איוב לב טז) 'והחולתי כי לא ידברו כי עמדו לא יענו עוד'. ר' זירא אמר רב חסדא מהכא 'ואזני כל העם אל ספר התורה'.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

[1] וכן כתבו התוס' (ברכות ח. ד"ה רב) בשם הרי"ף שרב ששת אמר כן לפי שתורתו אומנותו והסכימו עם דבריו. עוד הביאו מה שכתב הרי"ף משמיה דבה"ג שבמקום שיש עשרה אחריני שרי ללמוד אבל אם אין עשרה מלבדו אסור. עוד יישבו, שאין איסור לספר משעה שנפתח ספר תורה אלא בקול רם כדי שלא יבטלו קול קריאת התורה.

[2] כדרשת הגמרא בסוטה (לט.) אמר רבא בר רב הונא כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה שנאמר 'וכפתחו עמדו כל העם', ואין עמידה אלא שתיקה שנאמר (איוב לב טז) 'והחולתי כי לא ידברו כי עמדו לא יענו עוד'. ר' זירא אמר רב חסדא מהכא 'ואזני כל העם אל ספר התורה'.

[1]

[2]

שו"ת הרשב"א/א/רו

תפריט ניווט

חיפוש