ערך/כל הקורא לאברהם אברם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספות מרובות)
מ (Sije העביר את הדף ערך/אברהם לשם ערך/כל הקורא לאברהם אברם)
 
(15 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
== אם הקורא אברם עובר בעשה ולא תעשה ==
== אם הקורא אברם עובר בעשה ולא תעשה ==
בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/יג/א|יג.]]}} אמרו כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה כו', רבי אליעזר אומר עובר בלאו כו'.
בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/יג/א|יג.]]}} אמרו כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה כו', רבי אליעזר אומר עובר בלאו כו'.


ולהלכה לא הזכירו דין זה הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש בחיבוריהם ולא במנין המצוות{{הערה|ועמדו האחרונים על דבר זה, עיין מהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/ברכות/יג/א|ח"א ברכות שם]]}}, צל"ח {{ממ|[[צל"ח/ברכות/יג/א|שם]]}}, גליון מהרש"א {{ממ|[[גליון מהרש"א/ברכות/יג/א|שם]]}}, פרי חדש {{ממ|פרי חדש/אורח חיים/סז#|סוס"י סז]]}}, נמוקי הגרי"ב {{ממ|[[נמוקי הגרי"ב/ברכות/יג/א|ברכות שם]]}}..}}. ובנמוקי הגרי"ב {{ממ|[[נמוקי הגרי"ב/ברכות/יג/א|ברכות שם]]}} ביאר שמשמע להו שאין הלכה כן{{הערה|ולמדו כן מדברי הגמרא בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/נט/א|נט.]]}} שאין לנו מצוה שנאמרה לבני נח ולא נשנית בסיני אלא גיד הנשה, ולכאורה אף מצוה זו ד"והיה שמך אברהם" נאמרה לבני נח ולא נשנית, אלא ע"כ שאין הלכה כן, ולשון "והיה" ו"לא יקרא" אינו לשון לאו ועשה אלא לשון הבטחה וברכה.}}.
אמנם הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש לא הזכירו דין זה בחיבוריהם ולא במנין המצוות, וראה להלן.


אמנם המגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/קנו#ב|סימן קנו סק"ב]]}} העתיק דין זה, וכך מדייק במנחת יצחק {{ממ|ח"ד סימן ל סק"ב}} מבית שמואל {{ממ|[[בית שמואל/שמות אנשים/א|שמות אנשים א']]}} ומהרש"ל {{ממ|ב"ש שם}} שיש איסור בדבר, מדכתבו שמותר לקרות לתינוק שנולד "אברם", הא אם קראו לו אברהם אסור לכנותו אברם. ומציין למהרי"צ חיות {{ממ|[[מהר"צ חיות/גיטין/נ/א|גיטין נ.]]}}.
והמגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/קנו#ב|סימן קנו סק"ב]]}} העתיק דין זה, וכך מדייק במנחת יצחק {{ממ|ח"ד סימן ל סק"ב}} מבית שמואל {{ממ|[[בית שמואל/שמות אנשים/א|שמות אנשים א']]}} ומהרש"ל {{ממ|ב"ש שם}} שיש איסור בדבר, מדכתבו שמותר לקרות לתינוק שנולד "אברם", הא אם קראו לו אברהם אסור לכנותו אברם. ומציין למהרי"צ חיות {{ממ|[[מהר"צ חיות/גיטין/נ/א|גיטין נ.]]}}.


הצל"ח {{ממ|[[צל"ח/ברכות/יג/א|ברכות שם]]}} תלה עיקר דין זה במחלוקת חכמים ובן זומא אם מזכירין יציאת מצרים בלילות{{הערה|ברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/יב/ב|יב:]]}}.}}, ואליבא דחכמים דקיי"ל כוותייהו ליכא איסור לקרות אברם.
הצל"ח {{ממ|[[צל"ח/ברכות/יג/א|ברכות שם]]}} תלה עיקר דין זה במחלוקת חכמים ובן זומא אם מזכירין יציאת מצרים בלילות{{הערה|ברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/יב/ב|יב:]]}}.}}, ואליבא דחכמים דקיי"ל כוותייהו ליכא איסור לקרות אברם.
שורה 18: שורה 19:


ובדגול מרבבה {{ממ|[[דגול מרבבה/אורח חיים/קנו|סימן קנו]]}} ציין לשיירי כנסת הגדולה {{ממ|[[כנסת הגדולה/כללים נפרדים#כה|סוף הס', כללים נפרדים, אות כה]]}} שהביא מבאר שבע דהוא דרבנן. [וע"ע בכללים נפרדים שבסוף כנסת הגדולה {{ממ|[[כנסת הגדולה/כללים נפרדים#א|סק"א]]}} ששם הביא מבנימין זאב דאשכחן בגמ' איסור דרבנן קורין לו איסור עשה].  
ובדגול מרבבה {{ממ|[[דגול מרבבה/אורח חיים/קנו|סימן קנו]]}} ציין לשיירי כנסת הגדולה {{ממ|[[כנסת הגדולה/כללים נפרדים#כה|סוף הס', כללים נפרדים, אות כה]]}} שהביא מבאר שבע דהוא דרבנן. [וע"ע בכללים נפרדים שבסוף כנסת הגדולה {{ממ|[[כנסת הגדולה/כללים נפרדים#א|סק"א]]}} ששם הביא מבנימין זאב דאשכחן בגמ' איסור דרבנן קורין לו איסור עשה].  
=== ביאור השמטת הפוסקים דין זה ===
הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש לא העתיקו דין זה בחיבוריהם ובמנין המצוות{{הערה|כן העירו: באר שבע {{ממ|בחידושיו למסכת תמיד}}{{דיוק מקור}}, מהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/ברכות/יג/א|ח"א ברכות שם]]}}, צל"ח {{ממ|[[צל"ח/ברכות/יג/א|שם]]}}, גליון מהרש"א {{ממ|[[גליון מהרש"א/ברכות/יג/א|שם]]}}, פרי חדש {{ממ|[[פרי חדש/אורח חיים/סז#|סוס"י סז]]}}, נמוקי הגרי"ב {{ממ|[[נמוקי הגרי"ב/ברכות/יג/א|ברכות שם]]}}.}}.
בנמוקי הגרי"ב {{ממ|[[נמוקי הגרי"ב/ברכות/יג/א|ברכות שם]]}} ביאר שמשמע להו שאין הלכה כן. ולמדו כן מדברי הגמרא בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/נט/א|נט.]]}} שאין לנו מצוה שנאמרה לבני נח ולא נשנית בסיני אלא גיד הנשה, ולכאורה אף מצוה זו ד"והיה שמך אברהם" נאמרה לבני נח ולא נשנית, אלא ע"כ שאין הלכה כן, ולשון "והיה" ו"לא יקרא" אינו לשון לאו ועשה אלא לשון הבטחה וברכה.
המהר"צ חיות {{ממ|[[מהר"צ חיות/ברכות/יג/א|שם]]}} כתב שהרמב"ם לשיטתו{{הערה|עיין פירוש המשנה {{ממ|חולין, סוף פרק גיד הנשה}}{{דיוק מקור}}, וכדעת הירושלמי {{ממ|מועד קטן פ"ג}}{{דיוק מקור}}.}} שאין למדים מקודם מתן תורה, ועיקר תורת אבות אינם עלינו לחוב רק ממה שאסרה התורה עלינו בסיני בשעת קבלת התורה.


=== דין הנקרא אברהם סתם או נקרא על שם אברהם אבינו ===
=== דין הנקרא אברהם סתם או נקרא על שם אברהם אבינו ===
שורה 23: שורה 31:


=== כשקורהו לשבח ===
=== כשקורהו לשבח ===
עוד הביא המנחת יצחק ממלא הרועים {{ממ|[[מלא הרועים/ברכות/יג/א|ברכות שם]]}} שהאיסור הוא כשמזלזל בו, שנקרא אברהם לחשיבות שנעשה אב המון גויים וגם שניתנו לו ה' איברים שאינן בידו של כל אדם, אבל כשקורהו לשבח אינו עובר.
המלא הרועים {{ממ|[[מלא הרועים/ברכות/יג/א|ברכות שם]]}} כתב שהאיסור הוא כשמזלזל בו בקריאתו בשם אברם, שנקרא אברהם לחשיבות שנעשה אב המון גויים וגם שניתנו לו ה' איברים שאינן בידו של כל אדם, אבל כשקורהו לשבח אינו עובר{{הערה|כן הביא מהתוספתא שאע"פ שחזר הפסוק וקראו אברם אינו לגנאי אלא לשבח. וכן ביאר יישוב הגמרא בברכות שם נביא הוא דקמסדר לשבחיה מאי דהוה מעיקרא, ועיין רנ"ג {{{ממ|[[רנ"ג/ברכות/יג/א|שם]]}}.}}. וכן הביא מדבריו בשו"ת מנחת יצחק {{ממ|שם}}.


=== למה החמירו באברהם יותר מביעקב ===
=== למה החמירו באברהם יותר מביעקב ===
שורה 29: שורה 37:


וביאר בנחלת שבעה {{ממ|[[נחלת שבעה/א/מח#כא|ח"א סימן מה סכ"א סק"ב]]}}, שאף שגבי יעקב נאמר "כי אם ישראל יקרא עוד שמך" וגו' שלא נאמר באברהם, דשינוי השם דאברהם היה מצד שינוי המזל לפי שהיה אברהם תחת המזל שאינו מוליד, משא"כ יעקב דשינוי שמו היה רק מצד חשיבות.
וביאר בנחלת שבעה {{ממ|[[נחלת שבעה/א/מח#כא|ח"א סימן מה סכ"א סק"ב]]}}, שאף שגבי יעקב נאמר "כי אם ישראל יקרא עוד שמך" וגו' שלא נאמר באברהם, דשינוי השם דאברהם היה מצד שינוי המזל לפי שהיה אברהם תחת המזל שאינו מוליד, משא"כ יעקב דשינוי שמו היה רק מצד חשיבות.
ובגליון מהרש"א {{ממ|[[גליון מהרש"א/ברכות/יג/א|יג.]]}} ציין עוד לעקידה {{ממ|שער י"ח עלה ל"ח ד"א ע"ח ד"ה ובמדרש}} לנתינת טעם לדין זה.


=== אם בלשונות העמים שרי לכתוב אברם ===
=== אם בלשונות העמים שרי לכתוב אברם ===
עיין מנחת יצחק {{ממ|שם סק"ז}}.
עיין מנחת יצחק {{ממ|שם סק"ז}}.
=== למה נשתנו שמות אברהם ויעקב ויצחק לא נשתנה ===
הראשונים{{הערה|הדר זקנים בראשית פרק יז.}} הקשו למה נשתנו שמות אברהם ויעקב ושם יצחק לא נשתנה, ותירצו לפי שקראו הקדוש ברוך הוא יצחק{{הערה|אך יעו"ש דמ"מ קשה שהרי כמו כן קרא הקדוש ברוך הוא יעקב כדפי' בפ' תולדות ועם כל זאת נשתנה ומאי שנא וצ"ע.}}.


=== שונות ===
=== שונות ===
יעויין פירוש על דרך האגדה על איסור זה בספר 'לפרקים'.
יעויין פירוש על דרך האגדה על איסור זה בספר 'לפרקים'.


== ערכים קשורים ==
{{עע|אברהם אבינו}}. {{עע|אבות}}.


{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה אחרונה מ־20:28, 2 באוגוסט 2022

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png כל הקורא לאברהם אברם

אם הקורא אברם עובר בעשה ולא תעשה[עריכה]

בברכות (יג.) אמרו כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה כו', רבי אליעזר אומר עובר בלאו כו'.

אמנם הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש לא הזכירו דין זה בחיבוריהם ולא במנין המצוות, וראה להלן.

והמגן אברהם (סימן קנו סק"ב) העתיק דין זה, וכך מדייק במנחת יצחק (ח"ד סימן ל סק"ב) מבית שמואל (שמות אנשים א') ומהרש"ל (ב"ש שם) שיש איסור בדבר, מדכתבו שמותר לקרות לתינוק שנולד "אברם", הא אם קראו לו אברהם אסור לכנותו אברם. ומציין למהרי"צ חיות (גיטין נ.).

הצל"ח (ברכות שם) תלה עיקר דין זה במחלוקת חכמים ובן זומא אם מזכירין יציאת מצרים בלילות[1], ואליבא דחכמים דקיי"ל כוותייהו ליכא איסור לקרות אברם.

ועיין מנחת יצחק (שם סק"ז) שמדייק מאליה רבה (סימן קנו) ומשנה ברורה (שם) שהעתיקו הרבה דינים מהמג"א שם ודין זה לא העתיקוהו.

ובשו"ת משכנות ישראל (סימן א) הוכיח דלא נקטינן הכי, כיון דקיי"ל כרבי עקיבא (סנהדרין קיג.) גבי עיר הנדחת דמש"א "לא תבנה עוד" - לכמו שהיתה אינה נבנית אבל נעשית גינות ופרדסים, א"כ גם האיסור "לא יקרא עוד" - לכמו שהיה אסור וזה לא שייך שיחזור יהיה אברם בלבד, אחרי שהקב"ה קראו אברהם וכך כתב בתורה בכ"מ. ועי' חוות יאיר (סימנים ט, קלט, קצב), בית אהרן גיטין (סימן קכ), [משנה למלך (מלכים פ"י ה"ז)].

מקור האיסור[עריכה]

בגמרא בברכות (שם) אמרו: כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה, שנאמר (בראשית יז ה) "והיה שמך אברהם". רבי אליעזר אומר עובר בלאו, שנאמר (שם) "ולא יקרא עוד את שמך אברם".

אכן האחרונים הפר"ח (ס"ס סז) ובאר שבע (מס' תמיד)[השלם מקור] כתבו דהוא רק אסמכתא בעלמא, ודייקו כן מדלא הזכירו הפוסקים דין זה[2].

ובדגול מרבבה (סימן קנו) ציין לשיירי כנסת הגדולה (סוף הס', כללים נפרדים, אות כה) שהביא מבאר שבע דהוא דרבנן. [וע"ע בכללים נפרדים שבסוף כנסת הגדולה (סק"א) ששם הביא מבנימין זאב דאשכחן בגמ' איסור דרבנן קורין לו איסור עשה].

ביאור השמטת הפוסקים דין זה[עריכה]

הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש לא העתיקו דין זה בחיבוריהם ובמנין המצוות[3].

בנמוקי הגרי"ב (ברכות שם) ביאר שמשמע להו שאין הלכה כן. ולמדו כן מדברי הגמרא בסנהדרין (נט.) שאין לנו מצוה שנאמרה לבני נח ולא נשנית בסיני אלא גיד הנשה, ולכאורה אף מצוה זו ד"והיה שמך אברהם" נאמרה לבני נח ולא נשנית, אלא ע"כ שאין הלכה כן, ולשון "והיה" ו"לא יקרא" אינו לשון לאו ועשה אלא לשון הבטחה וברכה.

המהר"צ חיות (שם) כתב שהרמב"ם לשיטתו[4] שאין למדים מקודם מתן תורה, ועיקר תורת אבות אינם עלינו לחוב רק ממה שאסרה התורה עלינו בסיני בשעת קבלת התורה.

דין הנקרא אברהם סתם או נקרא על שם אברהם אבינו[עריכה]

ובמנחת יצחק מייתי משדי חמד (כללים, כלל פג) שמחלק בין הקורא לאברהם עצמו, או הנקרא בשמו, לבין הנקרא כך סתם. אכן במנחת יצחק שם מייתי מבית שמואל הנ"ל דכולם על שם אברהם הם, וצ"ל בכונת השדי חמד דנהי דהשם התחדש ובא מאברהם אבינו ע"ה מ"מ רק מי שקרוי על שמו ממש הוא דבכלל האיסור .

כשקורהו לשבח[עריכה]

המלא הרועים (ברכות שם) כתב שהאיסור הוא כשמזלזל בו בקריאתו בשם אברם, שנקרא אברהם לחשיבות שנעשה אב המון גויים וגם שניתנו לו ה' איברים שאינן בידו של כל אדם, אבל כשקורהו לשבח אינו עובר[5]. וכן הביא מדבריו בשו"ת מנחת יצחק (שם).

למה החמירו באברהם יותר מביעקב[עריכה]

בגמרא בברכות (יג.) מבואר שאף שאסור לקרות לאברהם אברם כיון שנשתנה שמו, מכל מקום מותר לקרות לישראל יעקב אף שנאמר (בראשית לה י) "לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך", דשאני התם דהדר אהדריה קרא.

וביאר בנחלת שבעה (ח"א סימן מה סכ"א סק"ב), שאף שגבי יעקב נאמר "כי אם ישראל יקרא עוד שמך" וגו' שלא נאמר באברהם, דשינוי השם דאברהם היה מצד שינוי המזל לפי שהיה אברהם תחת המזל שאינו מוליד, משא"כ יעקב דשינוי שמו היה רק מצד חשיבות.

ובגליון מהרש"א (יג.) ציין עוד לעקידה (שער י"ח עלה ל"ח ד"א ע"ח ד"ה ובמדרש) לנתינת טעם לדין זה.

אם בלשונות העמים שרי לכתוב אברם[עריכה]

עיין מנחת יצחק (שם סק"ז).

למה נשתנו שמות אברהם ויעקב ויצחק לא נשתנה[עריכה]

הראשונים[6] הקשו למה נשתנו שמות אברהם ויעקב ושם יצחק לא נשתנה, ותירצו לפי שקראו הקדוש ברוך הוא יצחק[7].

שונות[עריכה]

יעויין פירוש על דרך האגדה על איסור זה בספר 'לפרקים'.

ערכים קשורים[עריכה]

*אברהם אבינו. *אבות.



שולי הגליון


  1. ברכות (יב:).
  2. וכן העיר המהרש"א (ברכות שם) אך העיר שאף אם הוא אסמכתא היה להם להזכיר שיש בו איסור.
  3. כן העירו: באר שבע (בחידושיו למסכת תמיד)[השלם מקור], מהרש"א (ח"א ברכות שם), צל"ח (שם), גליון מהרש"א (שם), פרי חדש (סוס"י סז), נמוקי הגרי"ב (ברכות שם).
  4. עיין פירוש המשנה (חולין, סוף פרק גיד הנשה)[השלם מקור], וכדעת הירושלמי (מועד קטן פ"ג)[השלם מקור].
  5. כן הביא מהתוספתא שאע"פ שחזר הפסוק וקראו אברם אינו לגנאי אלא לשבח. וכן ביאר יישוב הגמרא בברכות שם נביא הוא דקמסדר לשבחיה מאי דהוה מעיקרא, ועיין רנ"ג {(שם).
  6. הדר זקנים בראשית פרק יז.
  7. אך יעו"ש דמ"מ קשה שהרי כמו כן קרא הקדוש ברוך הוא יעקב כדפי' בפ' תולדות ועם כל זאת נשתנה ומאי שנא וצ"ע.
מעבר לתחילת הדף