ערך/אברהם אבינו
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי אברהם אבינו
עשרה נסיונות[עריכה]
באבות (פ"ה מ"ג) "עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום, ועמד בכולם, להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו עליו השלום".
שנותיו בבית האסורים[עריכה]
בגמרא (ב"ב צא.) "ואמר רב חנן בר רבא אמר רב, עשר שנים נחבש אברהם אבינו, שלש בכותא ושבע בקרדו. ורב דימי מנהרדעא מתני איפכא"[1].
אור כשדים[עריכה]
בגמרא (שם) "אמר רב חסדא, עיברא זעירא דכותא, זהו אור כשדים".
קיים כל התורה[עריכה]
איתא במשנה בקידושין (פ"ד מי"ד) "מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא נתנה, שנאמר (בראשית כו, ה) עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי".
וכעין זה איתא בגמרא ביומא (כח:) אמר רב, קיים אברהם אבינו כל התורה כולה, שנאמר (בראשית כו ה) "עקב אשר שמע אברהם בקלי, וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי". ושאל רב שימי בר חייא את רב "ואימא שבע מצות"[2] ענה לו רב "אם כן מצותי ותורותי למה לי".
ובהמשך הגמרא (שם) "אמר רב[3] ואיתימא רב אשי[4], קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין[5], שנאמר (שם) תורותי, אחת תורה שבכתב, ואחת תורה שבעל פה".
ויעויין במשנה בנדרים (פ"ג מי"א) "רבי אומר, גדולה מילה, שכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל, שנאמר (בראשית יז, א) התהלך לפני והיה תמים"[6].
מסכת עבודה זרה של אברהם אבינו[עריכה]
בגמרא (ע"ז יד:) "אמר ליה רב חסדא לאבימי, גמירי דעבודת כוכבים דאברהם אבינו 400 פירקי הויין, ואנן 5 תנן ולא ידעינן מאי קאמרינן"[7].
אוכל חולין בטהרה[עריכה]
בגמרא (ב"מ פז.) "כתיב לושי ועשי עוגות וכתיב ויקח חמאה וחלב ובן הבקר ואילו לחם לא אייתי לקמייהו, אמר אפרים מקשאה תלמידו של רבי מאיר משמיה דרבי מאיר, אברהם אבינו אוכל חולין בטהרה היה ושרה אמנו אותו היום פירסה נדה".
כיצד נתן את כל נכסיו ליצחק[עריכה]
עי' חדש על ה(מ)דף (כתובות נג).
מפני מה נענש שנשתעבדו בניו למצרים[עריכה]
בגמרא (נדרים לב.) "אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר, מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתיים ועשר שנים[8], מפני שעשה אנגרייא בת"ח, שנאמר וירק את חניכיו ילידי ביתו. ושמואל אמר מפני שהפריז על מדותיו של הקב"ה, שנאמר במה אדע כי אירשנה. ורבי יוחנן אמר שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה, שנאמר תן לי הנפש והרכוש קח לך".
ערכים קשורים[עריכה]
- ↑ דהיינו "שבע בכותא ושלש בקרדו" (ע"פ ילקוט שמעוני פ' לך רמז סח), ויש מי שביאר "שלש בקרדו ושבע בכותא" (הרד"ל על פרקי דר' אליעזר פכ"ו אות יא).
- ↑ בתחילה ניסו לענות "הא איכא נמי מילה", ודחו "ואימא שבע מצות ומילה".
- ↑ ויש גורסים "אמר רבא".
- ↑ ויש גורסים "אמר ר' אסי".
- ↑ ויש גורסים "עירובי תחומין". אך מסתבר שהוא טעות אחד המעתיקים שפתח לא נכון את ראשי התיבות ע"ת, כי בכל הכתבי יד והדפוסים הישנים הגירסא "עירובי תבשילין", (וגם יש מ"ד תחומין דאורייתא). אולם יש טוענים להפך, שהטעות היתה של הפותח ל"עירובי תבשילין". עיין תשובות הרשב"א סימן צ"ב, ובספר קול אליהו.
- ↑ לשון המשנה (שם) "קונם שאיני נהנה לבני נח מותר בישראל ואסור באומות העולם שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר באומות העולם שאיני נהנה לישראל לוקח ביותר ומוכר בפחות שישראל נהנין לי לוקח בפחות ומוכר ביותר אם שומעין לו שאיני נהנה להן והן לי יהנה לנכרים קונם שאיני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי אומות קונם שאיני נהנה למולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי עכו"ם שאין הערלה קרויה אלא לשם עכו"ם שנא' (ירמיה ט, כה) כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב ואומר (שמואל א' יז, לו) והיה הפלשתי הערל הזה ואומר (שמואל ב' א, כ) פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלוזנה בנות הערלים רבי אליעזר בן עזריה אומר מאוסה ערלה שנתגנו בה הרשעים שנאמר כי כל הגוים ערלים רבי ישמעאל אומר גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות רבי יוסי אומר גדולה מילה שדוחה את השבת החמורה רבי יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שלא נתלה לו למשה הצדיק עליה מלא שעה רבי נחמיה אומר גדולה מילה שדוחה את הנגעים רבי אומר גדולה מילה שכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל שנאמר (בראשית יז, א) התהלך לפני והיה תמים דבר אחר גדולה מילה שאלמלא היא לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו שנאמר (ירמיה לג, כה) כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי".
- ↑ קאי על האמור במשנה (שם יג:) "רבי מאיר אומר אף דקל טב וחצב ונקלב אסור למכור לעובדי כוכבים", עיין (שם יד:) תשובת הגמרא בזה.
- ↑ ועיין רמב"ן בפי' התורה בפרשת ירידת אברהם ושרה למצרים, ועיין במפרשי התורה על הפסוק "אכן נודע הדבר".
לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
---|---|
| |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |