אילת השחר/קידושין/סט/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הדרן עלך פ' האומר בס"ד) |
מ (←top: בוט ההחלפות: הרצת ניסוי) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|{{גופן|4||'''דף ס"ט ע"א'''}}}} | {{מרכז|{{גופן|4||'''דף ס"ט ע"א'''}}}} | ||
'''האומר לשפחתו הרי את בת חורין וולדך עבד הולד כמותה דברי ר' יוסי הגלילי וכו' שנאמר האשה וילדיה תהי' לאדוניה.''' דכשאין האשה לאדוניה גם הולד לא יהי' לאדוניה, והכונה על אלה שיוולדו אח"כ, דילדיה שילדה קודם ודאי לא ישתחררו, וא"כ יש להסתפק אם ס"ל דהגזה"כ הוא דדין עבד הוא מקבל כשנולד, ולכן אם אז היא כבר משוחררת א"א להיות בהולד דין עבד, ולפי"ז גם אם לא נתן שטר שחרור כלל ותמות השפחה לפני שתלד, אותו הולד לא יחול בו דין עבד, או דגזה"כ דחל עליו דין חירות ע"י השחרור של האם, ולפי"ז אם תמות קודם שתלד באופנים דשייך זה, וכדמבואר בתוס' בב"ב {{ממ|[[תוספות/בבא בתרא/קמב/ב#דהוא|דף קמ"ב | '''האומר לשפחתו הרי את בת חורין וולדך עבד הולד כמותה דברי ר' יוסי הגלילי וכו' שנאמר האשה וילדיה תהי' לאדוניה.''' דכשאין האשה לאדוניה גם הולד לא יהי' לאדוניה, והכונה על אלה שיוולדו אח"כ, דילדיה שילדה קודם ודאי לא ישתחררו, וא"כ יש להסתפק אם ס"ל דהגזה"כ הוא דדין עבד הוא מקבל כשנולד, ולכן אם אז היא כבר משוחררת א"א להיות בהולד דין עבד, ולפי"ז גם אם לא נתן שטר שחרור כלל ותמות השפחה לפני שתלד, אותו הולד לא יחול בו דין עבד, או דגזה"כ דחל עליו דין חירות ע"י השחרור של האם, ולפי"ז אם תמות קודם שתלד באופנים דשייך זה, וכדמבואר בתוס' בב"ב {{ממ|[[תוספות/בבא בתרא/קמב/ב#דהוא|דף קמ"ב | ||
:]] ד"ה דהוא מיית ברישא}}, יהי' הולד עבד, דלא נוכל אז לומר אין האשה לאדוניה, דמה שכעת מתה לא נקרא דאינה לאדוניה, דלכל מה ששייך בה שם עבדות היא לאדוניה. | |||
'''ר' אליעזר אומר הרי זה עבד ממזר.''' יש לעיין לשיטת הרמב"ם דכל חייבי לאוין אינם לוקין אלא ע"י קידושין, וכיון דהוא עבד הרי לא יתפסו בו קידושין, ואיך יהי' ממזר דהיינו דיהי' אסור מטעם ממזר, דלא יצוייר בו איסור הזה כיון דלא יוכל לקדש. | '''ר' אליעזר אומר הרי זה עבד ממזר.''' יש לעיין לשיטת הרמב"ם דכל חייבי לאוין אינם לוקין אלא ע"י קידושין, וכיון דהוא עבד הרי לא יתפסו בו קידושין, ואיך יהי' ממזר דהיינו דיהי' אסור מטעם ממזר, דלא יצוייר בו איסור הזה כיון דלא יוכל לקדש. | ||
'''זיל גנוב.''' ב{{ממק|רש"י}} ו[[תוספות/כאן/{{כאן}}|תוס']] נתקשו איך רשאי לגנוב, וב[[תוספות הרא"ש/{{כאן}}#|תוס' הרא"ש]] כתב דיכול להיות שימצא מי שימחול לו העון שימכור אותו, וצ"ע דע"כ מסכים לפני שיגנוב דאל"ה הא שוב עובר, וא"כ הא הרי"ז כמלוה לו כסף ע"מ למוכרו, וכה"ג הא אין דין למוכרו דהא חידוש דמכירה הוא רק בגנב. | '''זיל גנוב.''' ב{{ממק|רש"י}} ו[[תוספות/כאן/{{כאן}}|תוס']] נתקשו איך רשאי לגנוב, וב[[תוספות הרא"ש/{{כאן}}#|תוס' הרא"ש]] כתב דיכול להיות שימצא מי שימחול לו העון שימכור אותו, וצ"ע דע"כ מסכים לפני שיגנוב דאל"ה הא שוב עובר, וא"כ הא הרי"ז כמלוה לו כסף ע"מ למוכרו, וכה"ג הא אין דין למוכרו דהא חידוש דמכירה הוא רק בגנב. | ||
'''ורבי אליעזר וכו' הכא נמי אע"ג דכתיב האשה וילדיה תהי' לאדוניה אתא לו אפקי'.''' יש לעיין לפי"ז לר' אליעזר אם גם ממזר שבא על נכרית יהי' הולד גוי ממזר. ואפשר דהנה איסור ממזר מתחיל דהממזר לא יבוא בקהל וממילא גם הכשירה אסורה להנשא לו, אבל כשהבן הוא גוי הא אף אם יהי' ממזר לא שייך עליו איסור לבוא בקהל, דהא אין איסור לגוי חוץ מז' מצוות, וכיון שכן בהכרח לא יהי' בו דין ממזרות, משא"כ בעבד דאם הוא ממזר יש עליו האיסור דלא יבוא ממזר בקהל, ואז גם הוא וגם היא יעברו באיסור ממזרות. | '''ורבי אליעזר וכו' הכא נמי אע"ג דכתיב האשה וילדיה תהי' לאדוניה אתא לו אפקי'.''' יש לעיין לפי"ז לר' אליעזר אם גם ממזר שבא על נכרית יהי' הולד גוי ממזר. ואפשר דהנה איסור ממזר מתחיל דהממזר לא יבוא בקהל וממילא גם הכשירה אסורה להנשא לו, אבל כשהבן הוא גוי הא אף אם יהי' ממזר לא שייך עליו איסור לבוא בקהל, דהא אין איסור לגוי חוץ מז' מצוות, וכיון שכן בהכרח לא יהי' בו דין ממזרות, משא"כ בעבד דאם הוא ממזר יש עליו האיסור דלא יבוא ממזר בקהל, ואז גם הוא וגם היא יעברו באיסור ממזרות. | ||
'''ורבנן כל ולד במעי שפחה כנענית כולד במעי בהמה דמי.''' צריך טעם דמנ"ל זה, דהא כתיב לו ואפקיה שפסול ממזרות תמיד יהי' להולד שנולד ממנו. ואפשר לומר דענין פסול ויחוס זה דבר שנוגע רק לאחרי שנולד, וכיון דכתיב לו ע"כ מקבל פסול של הממזר, אבל כאן דבהיותו בתוך אמו יש לו דין ששייך לפני הלידה, דהיינו דין ממון כמו אמו, וזהו כולד במעי בהמה, אז ס"ל דלא יתחדש דינים חדשים מה שזה בניגוד למה שהי' במעי אמו, דאז לא הי' לו אלא דין של אמו כמו בולד בהמה, לכן ס"ל דנשאר בו בהכרח רק דיני אמו גם לענין דינים שנוגע רק לאחר שנולד. | '''ורבנן כל ולד במעי שפחה כנענית כולד במעי בהמה דמי.''' צריך טעם דמנ"ל זה, דהא כתיב לו ואפקיה שפסול ממזרות תמיד יהי' להולד שנולד ממנו. ואפשר לומר דענין פסול ויחוס זה דבר שנוגע רק לאחרי שנולד, וכיון דכתיב לו ע"כ מקבל פסול של הממזר, אבל כאן דבהיותו בתוך אמו יש לו דין ששייך לפני הלידה, דהיינו דין ממון כמו אמו, וזהו כולד במעי בהמה, אז ס"ל דלא יתחדש דינים חדשים מה שזה בניגוד למה שהי' במעי אמו, דאז לא הי' לו אלא דין של אמו כמו בולד בהמה, לכן ס"ל דנשאר בו בהכרח רק דיני אמו גם לענין דינים שנוגע רק לאחר שנולד. | ||
<noinclude>{{אילהש}} | |||
{{ | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
{{ |
גרסה מ־18:14, 2 באוגוסט 2021
האומר לשפחתו הרי את בת חורין וולדך עבד הולד כמותה דברי ר' יוסי הגלילי וכו' שנאמר האשה וילדיה תהי' לאדוניה. דכשאין האשה לאדוניה גם הולד לא יהי' לאדוניה, והכונה על אלה שיוולדו אח"כ, דילדיה שילדה קודם ודאי לא ישתחררו, וא"כ יש להסתפק אם ס"ל דהגזה"כ הוא דדין עבד הוא מקבל כשנולד, ולכן אם אז היא כבר משוחררת א"א להיות בהולד דין עבד, ולפי"ז גם אם לא נתן שטר שחרור כלל ותמות השפחה לפני שתלד, אותו הולד לא יחול בו דין עבד, או דגזה"כ דחל עליו דין חירות ע"י השחרור של האם, ולפי"ז אם תמות קודם שתלד באופנים דשייך זה, וכדמבואר בתוס' בב"ב (דף קמ"ב : ד"ה דהוא מיית ברישא), יהי' הולד עבד, דלא נוכל אז לומר אין האשה לאדוניה, דמה שכעת מתה לא נקרא דאינה לאדוניה, דלכל מה ששייך בה שם עבדות היא לאדוניה.
ר' אליעזר אומר הרי זה עבד ממזר. יש לעיין לשיטת הרמב"ם דכל חייבי לאוין אינם לוקין אלא ע"י קידושין, וכיון דהוא עבד הרי לא יתפסו בו קידושין, ואיך יהי' ממזר דהיינו דיהי' אסור מטעם ממזר, דלא יצוייר בו איסור הזה כיון דלא יוכל לקדש.
זיל גנוב. ברש"י ותוס' נתקשו איך רשאי לגנוב, ובתוס' הרא"ש כתב דיכול להיות שימצא מי שימחול לו העון שימכור אותו, וצ"ע דע"כ מסכים לפני שיגנוב דאל"ה הא שוב עובר, וא"כ הא הרי"ז כמלוה לו כסף ע"מ למוכרו, וכה"ג הא אין דין למוכרו דהא חידוש דמכירה הוא רק בגנב.
ורבי אליעזר וכו' הכא נמי אע"ג דכתיב האשה וילדיה תהי' לאדוניה אתא לו אפקי'. יש לעיין לפי"ז לר' אליעזר אם גם ממזר שבא על נכרית יהי' הולד גוי ממזר. ואפשר דהנה איסור ממזר מתחיל דהממזר לא יבוא בקהל וממילא גם הכשירה אסורה להנשא לו, אבל כשהבן הוא גוי הא אף אם יהי' ממזר לא שייך עליו איסור לבוא בקהל, דהא אין איסור לגוי חוץ מז' מצוות, וכיון שכן בהכרח לא יהי' בו דין ממזרות, משא"כ בעבד דאם הוא ממזר יש עליו האיסור דלא יבוא ממזר בקהל, ואז גם הוא וגם היא יעברו באיסור ממזרות.
ורבנן כל ולד במעי שפחה כנענית כולד במעי בהמה דמי. צריך טעם דמנ"ל זה, דהא כתיב לו ואפקיה שפסול ממזרות תמיד יהי' להולד שנולד ממנו. ואפשר לומר דענין פסול ויחוס זה דבר שנוגע רק לאחרי שנולד, וכיון דכתיב לו ע"כ מקבל פסול של הממזר, אבל כאן דבהיותו בתוך אמו יש לו דין ששייך לפני הלידה, דהיינו דין ממון כמו אמו, וזהו כולד במעי בהמה, אז ס"ל דלא יתחדש דינים חדשים מה שזה בניגוד למה שהי' במעי אמו, דאז לא הי' לו אלא דין של אמו כמו בולד בהמה, לכן ס"ל דנשאר בו בהכרח רק דיני אמו גם לענין דינים שנוגע רק לאחר שנולד.
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |