פני יהושע/קידושין/סט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
ספר המקנה
בית מאיר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

מפתח
שינון הדף בר"ת


פני יהושע TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png סט TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


משנה רבי טרפון אומר יכולין ממזרין ליטהר כיצד ממזר שנשא שפחה כו'. למאי דמסקינן דנושא לכתחלה אתי שפיר בפשיטות דדוקא בשפחה מותר לכתחלה משא"כ באשת עובד כוכבים משא"כ למאי דס"ד דאם נשא דיעבד ה"מ למיתני נמי באשת עכו"ם אלא דבאשת עכו"ם לא פסיקא מילתא שיהא יכול לגיירו בע"כ דמסתמא בתר אשת עכו"ם אמו גריר משא"כ בשפחה יכול לקנות שפחה לכתחילה ויבא עליה שהולד שלו ואח"כ ישחררו בע"כ וק"ל:

גמרא ורבנן כל ולד במעי שפחה כולד במעי בהמה דמי. נראה דהשתא לא צריך לילפותא דהאשה וילדיה אלא עיקר טעמא משום הכי דכוולד במעי בהמה דמי דכתיב עם החמור ודרשינן לעיל עם הדומה לחמור ומש"ה בתר אימיה שדינן ליה ויש ליישב בזה כמה קושיות ואין להאריך יותר ועמ"ש בזה לעיל בסוגיא הקודמת ודו"ק:

סליק פרק האומר

עשרה יוחסין פרק רביעי

משנה עשרה יוחסין עלו מבבל. נראה דנקיט מנינא למעוטי עבדים דאין להם יחס ולא שייך בהו כלל כולהו דינא דמתניתין להתירא או לאיסורא כיון דאין להם קידושין כלל ועוד דלמאי דמסקינן דמתניתין העלום תנן שעזרא העלום בעל כרחן מבבל שלא יתערבו בכשרים נראה דלא שייך הא מילתא כלל בעבדים דלעולם רשות בעליהם עליהם עד שישתחררו משא"כ בכל הנך דקחשיב במתניתין אפשר שישתקע שם פסולם מעליהם ואתי לאערובי בכשרים ועוד דלא שייך כלל למיעבד תקנתא בעבדים לכוף לשחררן דכל המשחרר עבדו עובר בעשה ואותן עבדים שרצו לעלות מעצמן לא"י בלא"ה נמי יוצאין לחירות כדתנינן בסוף מסכת כתובות ועוד דלא מקיים בהו הך תקנה דסוף סוף יקנו עבדים אחרים בבבל מכל הטעמים נ"ל דלא מצי עזרא למיעבד בהו תקנתא ומש"ה לא קתני להו משא"כ בנתינים אע"ג דמשום עבדות גזיר עלייהו אפ"ה לא שייך בהו חד מהנך טעמי ומש"ה חשיב להו כן נ"ל והא דלא קתני כותים נ"ל דלא הוגלו לבבל ולא עלו ודו"ק:

שם ממזרים ונתינים כולם מותרין לבא זה בזה. וכתב הר"ן ז"ל דלמאי דקי"ל דנתינים אסורין מדאורייתא משום לא תתחתן בם דאיירי בגירותן צ"ל דהא דממזר מותר בנתינה היינו משום דלאו דלא תתחתן בם לא איירי אלא בכשירים ע"ש. ולכאורה נראה דוחק אלא דבפירוש התוספות ביבמות דף ע"ט מבואר קצת יותר דלאו דלא תתחתן ילפינן משאר פסולי קהל ע"ש:

אמנם לענ"ד נראה ברור דהא דכל האסורין לבא בקהל דמותרין לבא זה בזה ילפינן מפשטא דקרא דכתיב בכולהו פסולי קהל לא יבא בקהל ה' ומדלא כתיב סתמא לא יבא בקהל דהוי ילפינן לכולהו קהל כהונה ולויה וישראל או גרים למאן דאית ליה דאיקרי קהל אע"כ דלדיוקא אתו דוקא בקהל ה' לא יבואו הא מי שאינו קהל ה' מותרין וזה היתר הבא מכלל איסור וכמו שאבאר לקמן גבי חמשה קהלי כתיבי דמהכרח לפרש כן א"כ ממילא שמעינן שפיר דממזרים מותרין בנתינים דלא מיקרי קהל ה' ובזה נתיישב היטב לשון הטור אה"ע סי' ה' לענין פצוע דכא ע"ש מה שהקשה עליו הב"י ולמאי דפרישית א"ש וכ"ש דא"ש טפי לשיטת הסוברים דנתינים לא מיתסרי מדאורייתא אלא דור ראשון שנתגיירו בעצמם ובאינך דורות לא הוי אלא גזירה דדוד א"כ ילפינן שפיר דממזר מותר בנתינים בק"ו ממצרי ואדומי שהותרו לממזרים אע"ג דאסירי עד ג' דורות כן נ"ל נכון ועיין בחידושי לכתובות בר"פ אלו נערות בלשון התוספות:

גמרא מאי איריא דתני עלו מבבל ניתנו הלכו לא"י. לכאורה יש לתמוה טובא מאי קשיא ליה הכא אלישנא דמתניתין טפי מבכל דוכתי דקראי טובא הכי כתיבי שמזכיר הכל בלשון עליה ואלה העולים משבי הגולה ואלה העולים מתל מלח דמייתי לקמן דאיירי מעליית הפסולין והוא עזרא עלה מבבל וכן בלשון הגמרא כשעלה הלל מבבל רבי חייא ובניו עלו מבבל ובלשון המשנה הכל מעלין לארץ ישראל ובלשון האמוראים נמי כי סליק רבי זירא וכה"ג טובא:

והנלע"ד דודאי שייך בכל הנך שפיר לשון עלו נמי שהולך לשם מצות א"י דמיקרי שפיר עליה וכ"ש היכא דאיירי משעת עלייתן מהגולה דהוי עליה גמורה לגבי דידהו ועוד דאפילו שלא לשם עליה נמי היכא דאיירי מעיקר ענין הליכה מבבל לא"י קתני לשון עלו דקושטא דמילתא הכי הוי דא"י גבוה מכל הארצות וכדכתיב נמי ויעל אברהם ממצרים ויעלו יוסף ואחיו וכ"ש ופשיטא דגבוה מבבל דבבל מצולה הוי ויושבת בעמק אלא דהכא בלישנא דמתניתין ס"ד דהמקשה דעיקר מילתא דמתניתין לפרש עניני יוחסין שצריך בדיקה בא"י שנמצאין שם כל הנך פסולין דקחשיב ואין זה ענין כלל מצד עלייתן ובדין הוא דה"ל למיתני עשרה יוחסין הוי בא"י אלא דאפשר דנקיט ענין בבל משום דקושטא דמילתא לא היה צריך בדיקה בהנן פסולין אלא משום שנתרבו ונתערבו בבבל וחזרו לא"י וקס"ד דעלו מאליהם כדי שלא יכירו בהם בני א"י כמו שפרש"י לקמן ולפ"ז לא איירי מעלייתן בימי עזרא דאדרבא לדורות צריך זריזות טפי ובדיקה יותר דמסתמא בכל פעם היו הולכין ובאין לא"י מבבל בהצנע לכת כדי שלא יכירו בהם וא"כ שייך למיתני הלכו לא"י ה"ה משאר מקום קביעותן ואהא משני בגמ' שפיר כדמסיק לקמן דאדרבא עיקר לשון המשנה להודיע יחוסין של בבל טפי מבא"י וכיון שהוצרך להזכיר עיקר מילתא דבבל שהלכו להן הפסולין קתני נמי לישנא דעלו אגב אורחא קמל"ן דא"י גבוה מכל הארצות וכ"ש דא"ש טפי למ"ד העלום בע"כ כן נ"ל נכון:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.