אילת השחר/קידושין/סט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
ספר המקנה
בית מאיר
רש"ש
אילת השחר

מפתח
שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png סט TriangleArrow-Left.png א

דף ס"ט ע"א

האומר לשפחתו הרי את בת חורין וולדך עבד הולד כמותה דברי ר' יוסי הגלילי וכו' שנאמר האשה וילדיה תהי' לאדוניה. דכשאין האשה לאדוניה גם הולד לא יהי' לאדוניה, והכונה על אלה שיוולדו אח"כ, דילדיה שילדה קודם ודאי לא ישתחררו, וא"כ יש להסתפק אם ס"ל דהגזה"כ הוא דדין עבד הוא מקבל כשנולד, ולכן אם אז היא כבר משוחררת א"א להיות בהולד דין עבד, ולפי"ז גם אם לא נתן שטר שחרור כלל ותמות השפחה לפני שתלד, אותו הולד לא יחול בו דין עבד, או דגזה"כ דחל עליו דין חירות ע"י השחרור של האם, ולפי"ז אם תמות קודם שתלד באופנים דשייך זה, וכדמבואר בתוס' בב"ב (דף קמ"ב ע"ב ד"ה דהוא מיית ברישא), יהי' הולד עבד, דלא נוכל אז לומר אין האשה לאדוניה, דמה שכעת מתה לא נקרא דאינה לאדוניה, דלכל מה ששייך בה שם עבדות היא לאדוניה.


ר' אליעזר אומר הרי זה עבד ממזר. יש לעיין לשיטת הרמב"ם דכל חייבי לאוין אינם לוקין אלא ע"י קידושין, וכיון דהוא עבד הרי לא יתפסו בו קידושין, ואיך יהי' ממזר דהיינו דיהי' אסור מטעם ממזר, דלא יצוייר בו איסור הזה כיון דלא יוכל לקדש.


זיל גנוב. ברש"י ותוס' נתקשו איך רשאי לגנוב, ובתוס' הרא"ש כתב דיכול להיות שימצא מי שימחול לו העון שימכור אותו, וצ"ע דע"כ מסכים לפני שיגנוב דאל"ה הא שוב עובר, וא"כ הא הרי"ז כמלוה לו כסף ע"מ למוכרו, וכה"ג הא אין דין למוכרו דהא חידוש דמכירה הוא רק בגנב.


ורבי אליעזר וכו' הכא נמי אע"ג דכתיב האשה וילדיה תהי' לאדוניה אתא לו אפקי'. יש לעיין לפי"ז לר' אליעזר אם גם ממזר שבא על נכרית יהי' הולד גוי ממזר. ואפשר דהנה איסור ממזר מתחיל דהממזר לא יבוא בקהל וממילא גם הכשירה אסורה להנשא לו, אבל כשהבן הוא גוי הא אף אם יהי' ממזר לא שייך עליו איסור לבוא בקהל, דהא אין איסור לגוי חוץ מז' מצוות, וכיון שכן בהכרח לא יהי' בו דין ממזרות, משא"כ בעבד דאם הוא ממזר יש עליו האיסור דלא יבוא ממזר בקהל, ואז גם הוא וגם היא יעברו באיסור ממזרות.


ורבנן כל ולד במעי שפחה כנענית כולד במעי בהמה דמי. צריך טעם דמנ"ל זה, דהא כתיב לו ואפקיה שפסול ממזרות תמיד יהי' להולד שנולד ממנו. ואפשר לומר דענין פסול ויחוס זה דבר שנוגע רק לאחרי שנולד, וכיון דכתיב לו ע"כ מקבל פסול של הממזר, אבל כאן דבהיותו בתוך אמו יש לו דין ששייך לפני הלידה, דהיינו דין ממון כמו אמו, וזהו כולד במעי בהמה, אז ס"ל דלא יתחדש דינים חדשים מה שזה בניגוד למה שהי' במעי אמו, דאז לא הי' לו אלא דין של אמו כמו בולד בהמה, לכן ס"ל דנשאר בו בהכרח רק דיני אמו גם לענין דינים שנוגע רק לאחר שנולד.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א