ערך/ממחק: הבדלים בין גרסאות בדף
(במשכן) |
אין תקציר עריכה |
||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 8: | שורה 8: | ||
מלאכת ממחק דאורייתא, הינה בהחלקת פני עורות בעלי חיים להכינם לשימוש, [רמב"ם שבת פי"א ה"ה ה"ו, ועי' שבת ע"ה:]. | מלאכת ממחק דאורייתא, הינה בהחלקת פני עורות בעלי חיים להכינם לשימוש, [רמב"ם שבת פי"א ה"ה ה"ו, ועי' שבת ע"ה:]. | ||
תנו רבנן, התולש את הכנף והקוטמו והמורטו, חייב שלש חטאות. | |||
וא"ר שמעון בן לקיש, [[ערך/תולש|תולש]] חייב משום [[ערך/גוזז|גוזז]], [[ערך/קוטם|קוטם]] חייב משום [[ערך/מחתך|מחתך]], [[ערך/ממרט|ממרט]] חייב משום [[ערך/ממחק|ממחק]] (שבת ע"ד ב'). | |||
א"ר אחא בר חנינא, השף בין העמודים בשבת, חייב משום [[ערך/ממחק|ממחק]]. | |||
א"ר חייא בר אבא, שלשה דברים סח לי ר' אשי משמיה דר' יהושע בן לוי. המגרר ראשי כלונסות בשבת, חייב משום [[ערך/מחתך|מחתך]]. ה[[ערך/ממרח|ממרח]] רטיה בשבת, חייב משום [[ערך/ממחק|ממחק]]. וה[[ערך/מסתת|מסתת]] את האבן בשבת, חייב משום [[ערך/מכה בפטיש|מכה בפטיש]] (שבת ע"ה ב'). | |||
איסור "ממרח" הוא תולדה של מלאכת ממחק [רמב"ם שם], והיינו כשממרח דבר אחר כמו רטיה <small>(ע"ה עמוד ב'),</small> שעוה, זפת, וכיוצא בהן מדברים המתמרחין עד שיחליק פניהם. | איסור "ממרח" הוא תולדה של מלאכת ממחק [רמב"ם שם], והיינו כשממרח דבר אחר כמו רטיה <small>(ע"ה עמוד ב'),</small> שעוה, זפת, וכיוצא בהן מדברים המתמרחין עד שיחליק פניהם. | ||
שורה 19: | שורה 23: | ||
== מריחת תפוחים מבושלין לתוך פשטיד"א == | == מריחת תפוחים מבושלין לתוך פשטיד"א == | ||
גם להסוברים שמדרבנן אסור ממחק גם באוכלין, מ"מ מותר למרוח תפוחים מבושלים לתוך פשטיד"א, כי שמטרתו אינה ליישר שכבה אחידה, אלא למלא במקום שלא נמצא שם, [עי' מג"א סי' שכ"א ס"ק כ"ט, במש"ה מהסמ"ק בס' עמודי גולה סי' רפ"ב הגהה יח]. | גם להסוברים שמדרבנן אסור ממחק גם באוכלין, מ"מ מותר למרוח תפוחים מבושלים לתוך פשטיד"א, כי שמטרתו אינה ליישר שכבה אחידה, אלא למלא במקום שלא נמצא שם, [עי' מג"א סי' שכ"א ס"ק כ"ט, במש"ה מהסמ"ק בס' עמודי גולה סי' רפ"ב הגהה יח]. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} |
גרסה אחרונה מ־15:12, 25 ביולי 2021
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי ממחק
מקור הדין[עריכה]
מְלֶאכֶת הממחק היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת [שבת עג.], ומקורה במלאכת המשכן
גדר הדין[עריכה]
מגרר השיער שעל עור הצבי (רש"י שבת ע"ג א' ד"ה ממחקו).
מלאכת ממחק דאורייתא, הינה בהחלקת פני עורות בעלי חיים להכינם לשימוש, [רמב"ם שבת פי"א ה"ה ה"ו, ועי' שבת ע"ה:].
תנו רבנן, התולש את הכנף והקוטמו והמורטו, חייב שלש חטאות.
וא"ר שמעון בן לקיש, תולש חייב משום גוזז, קוטם חייב משום מחתך, ממרט חייב משום ממחק (שבת ע"ד ב').
א"ר אחא בר חנינא, השף בין העמודים בשבת, חייב משום ממחק.
א"ר חייא בר אבא, שלשה דברים סח לי ר' אשי משמיה דר' יהושע בן לוי. המגרר ראשי כלונסות בשבת, חייב משום מחתך. הממרח רטיה בשבת, חייב משום ממחק. והמסתת את האבן בשבת, חייב משום מכה בפטיש (שבת ע"ה ב').
איסור "ממרח" הוא תולדה של מלאכת ממחק [רמב"ם שם], והיינו כשממרח דבר אחר כמו רטיה (ע"ה עמוד ב'), שעוה, זפת, וכיוצא בהן מדברים המתמרחין עד שיחליק פניהם.
ממחק באוכלין[עריכה]
י"א שאמנם אין באוכלין ממחק דאורייתא כשם שאין "עיבוד באוכלין" מ"מ יש איסור ממחק מדרבנן,[מג"א סי' שכ"א ס"ק כ"ט, במש"ה מהסמ"ק בס' עמודי גולה סי' רפ"ב הגהה יח]. אמנם שיטת המרדכי [ריש פרק כלל גדול, והו' ברמ"א סי' שכ"א סי"ט] שמותר להחליק אוכל בשבת, ואין בזה משום ממחק, הואיל ואפשר לאכלו בלי זה, ומ"מ המחמיר במאכל של תפוחים וכדומה שדרכו בכך תבוא עליו ברכה.
מריחת תפוחים מבושלין לתוך פשטיד"א[עריכה]
גם להסוברים שמדרבנן אסור ממחק גם באוכלין, מ"מ מותר למרוח תפוחים מבושלים לתוך פשטיד"א, כי שמטרתו אינה ליישר שכבה אחידה, אלא למלא במקום שלא נמצא שם, [עי' מג"א סי' שכ"א ס"ק כ"ט, במש"ה מהסמ"ק בס' עמודי גולה סי' רפ"ב הגהה יח].
לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
---|---|
| |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |