ערך/תקופת שמואל: הבדלים בין גרסאות בדף
(סטיית תקופת שמואל מהתקופה האסטרונומית וכח חז"ל לעגל את השיעור) |
(←הסטייה מהתקופה האסטרונומית: יישר כח על הערך, בדברים רגישים כאלו כדאי פשוט לצטט את לשונו של החזון איש) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== הסטייה מהתקופה האסטרונומית == | == הסטייה מהתקופה האסטרונומית == | ||
החזו"א {{ממ|או"ח סימן קלח סק"ד}} נזקק לשאלה כיצד עיגל שמואל את התקופה באופן שהיא סוטה מהתקופה האמיתית. והביא מספר בינה לעיתים מתקופת הראשונים שרצה לומר שחז"ל לא ידעו את התקופה האמיתית ותמה על דבריו וכתב | החזו"א {{ממ|או"ח סימן קלח סק"ד ד"ה במה}} נזקק לשאלה כיצד עיגל שמואל את התקופה באופן שהיא סוטה מהתקופה האמיתית. והביא מספר בינה לעיתים מתקופת הראשונים שרצה לומר שחז"ל לא ידעו את התקופה האמיתית ותמה על דבריו וכתב שאף שהיה יר"א שגה וחשב שמותר לומר כן ועבד את המינות בשוגג. | ||
וביאר החזו"א שניתן כח לחז"ל בסיני לעגל את השיעור ולקבוע את דיני התורה כפי חשבונם. והיינו שניתן להם כח לעגל והם קבעו בהמשך הדורות ברוח קדשם כיצד יהיה העיגול, או שכך וכך נמסר להם בסיני שיהיה חשבון התקופה כשיעור זה. | וביאר החזו"א שניתן כח לחז"ל בסיני לעגל את השיעור ולקבוע את דיני התורה כפי חשבונם. והיינו שניתן להם כח לעגל והם קבעו בהמשך הדורות ברוח קדשם כיצד יהיה העיגול, או שכך וכך נמסר להם בסיני שיהיה חשבון התקופה כשיעור זה. והוסיף שנתנה בזה ההלכה לחשוב בקירוב, שלא נתנו המצות אלא לצרף את הבריות לדקדק בצואותיו ית' לקבלת מלכותו ית' וגם לקיום חכמת התורה הכלולה בכל דיני המצוה ולסוד הפנימיות ולכל הני אינו מפסיד אם הקביעות של גבולי הצמצום יהיה בקירוב כדי שיוכלו לקיים מצות המעשיות אף חלושי הדעת. עד כאן תורף דבריו הק'. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־18:36, 23 ביוני 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
תקופת שמואל
הסטייה מהתקופה האסטרונומית[עריכה]
החזו"א (או"ח סימן קלח סק"ד ד"ה במה) נזקק לשאלה כיצד עיגל שמואל את התקופה באופן שהיא סוטה מהתקופה האמיתית. והביא מספר בינה לעיתים מתקופת הראשונים שרצה לומר שחז"ל לא ידעו את התקופה האמיתית ותמה על דבריו וכתב שאף שהיה יר"א שגה וחשב שמותר לומר כן ועבד את המינות בשוגג.
וביאר החזו"א שניתן כח לחז"ל בסיני לעגל את השיעור ולקבוע את דיני התורה כפי חשבונם. והיינו שניתן להם כח לעגל והם קבעו בהמשך הדורות ברוח קדשם כיצד יהיה העיגול, או שכך וכך נמסר להם בסיני שיהיה חשבון התקופה כשיעור זה. והוסיף שנתנה בזה ההלכה לחשוב בקירוב, שלא נתנו המצות אלא לצרף את הבריות לדקדק בצואותיו ית' לקבלת מלכותו ית' וגם לקיום חכמת התורה הכלולה בכל דיני המצוה ולסוד הפנימיות ולכל הני אינו מפסיד אם הקביעות של גבולי הצמצום יהיה בקירוב כדי שיוכלו לקיים מצות המעשיות אף חלושי הדעת. עד כאן תורף דבריו הק'.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |