ערך/לא תעמוד על דם רעך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(ק"פ)
 
(12 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
== מקור הדין ==
== מקור הדין ==
בברייתא בתוה"כ איתא: מנין אם ראית חברך טובע בנהר או ליסטים או חיה רעה באין עליו שאתה חייב להצילו ת"ל לא תעמוד על דם רעך ומנין לרודף אחר חברו להורגו ואחר הזכור ואחר נערה המאורשה שהוא חייב להצילו ת"ל לא תעמוד על דם רעיך.  
לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך, אני ה' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יט#טז|ויקרא יט טז]]}}.
 
ובברייתא בתורת כהנים {{ממ|[[ספרא/יט/טז|יט טז]]}} איתא: מנין אם ראית חברך טובע בנהר או ליסטים או חיה רעה באין עליו שאתה חייב להצילו, ת"ל לא תעמוד על דם רעך. ומנין לרודף אחר חברו להורגו ואחר הזכור ואחר נערה המאורשה שהוא חייב להצילו, ת"ל לא תעמוד על דם רעיך{{הערה|כך הובא לשון הברייתא ביראים {{ממ|[[ספר יראים/קצו|קצו]]}}. אבל בספרא שהמלבי"ם הוציא לאור (עם פירושיו, והודפס מחדש בשנת ה'תש"ס בני ברק) ליתא לסיפא '''ומנין לרודף כו''''. אלא זה לשון הספרא שם '''ומנין שאם אתה יודע לו עדות שאין אתה רשאי לשתוק עליו ת"ל לא תעמוד על דם רעיך. ומנין אם ראית טובע בנהר או לסטים באים עליו או חיה רעה באה עליו חייב אתה להצילו בנפשו ת"ל ולא תעמוד על דם רעך.''' וזה לשון המלבי"ם שם (בסוף דבריו) '''ובסנהדרין [[בבלי/סנהדרין/עג/א|(דף עג)]] מפרש שמ"ש חייב אתה להצילו בנפשו לא מכאן נלמד רק מכתוב אחר.'''}}.


== שלא לכבוש עדות חברו ==
== שלא לכבוש עדות חברו ==
שורה 12: שורה 15:
כתב החזון איש {{ממ|קובץ אגרות ח"ג סימן ג}} שאם אין בידו להציל את חבירו חייב משום לא תעמוד להתפלל על חברו. והגר"ח קניבסקי {{ממ|משנת פיקוח נפש, עמ' רעח אות יד}} כתב שלהתפלל עבור חולה, יש בזה משום חסד אך לא משום לא תעמוד.
כתב החזון איש {{ממ|קובץ אגרות ח"ג סימן ג}} שאם אין בידו להציל את חבירו חייב משום לא תעמוד להתפלל על חברו. והגר"ח קניבסקי {{ממ|משנת פיקוח נפש, עמ' רעח אות יד}} כתב שלהתפלל עבור חולה, יש בזה משום חסד אך לא משום לא תעמוד.


 
{{שולי הגליון}}
<small>זה לשון הרמב"ן ז"ל (תורת האדם, שער המיחוש):</small>
 
במסכת נדרים <small>(ט"ל ב')</small> תנא בקור חולים אין לו שיעור, מאי אין לו שיעור אמר אביי אפילו גדול אצל קטן, רבא אמר אפילו מאה פעמים ביום.
 
רבי חלבו חלש, נפק אכריז רב כהנא רבי חלבו באיש ליכא דקא אתי, אמר להו ולא כך היה מעשה בתלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה ולא נכנסו חכמים לבקרו ונכנס רבי עקיבא לבקרו ובשביל שכבדו ורבצו לפניו חיה אמר לו רבי החייתני, יצא רבי עקיבא ודרש כל שאינו מבקר את החולה כאלו שופך דמים.
 
כי אתא רב דימי אמר, כל המבקר את החולה מבקש עליו רחמים שיחיה, וכל שאינו מבקר את החולה אינו מבקש עליו רחמים שיחיה.
 
אמר רב שישא בריה דרב אידי, לא לסעוד אינש קצירא לא בתלת שעי קמייתא ולא בתלת שעי בתרייתא דיומא, כי היכי דלא ליסח דעתיה מן רחמי. תלת שעי קמייתא רויחא דעתיה, בתרייתא תקיף חולשיה. פירוש, לא ליסעוד אינש קצירא, כדכתיב ופקודת כל האדם יפקד עליהם, ומתרגמינן וסיעדא דכל בני אינשא יסתעד עליהון, והוא כמו ביקור.
 
ושמעינן מהכא דבקור חולים כדי שיכבדו וירבצו לפניו ויעשו לו הצרכים הצריכים לחליו וימצא נחת רוח עם חבריו, ועוד כדי שיכוין דעתו לרחמים ויבקש עליו, כדתניא <small>(מועד קטן ה' א')</small> וטמא טמא יקרא צריך להודיע צערו לרבים ורבים מבקשים עליו רחמים. הלכך המבקר את החולה ולא בקש עליו רחמים לא קיים המצוה.
 
<small>עד כאן לשון הרמב"ן ז"ל.</small>


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה אחרונה מ־23:24, 18 במאי 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png לא תעמוד על דם רעך

מקור הדין[עריכה]

לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך, אני ה' (ויקרא יט טז).

ובברייתא בתורת כהנים (יט טז) איתא: מנין אם ראית חברך טובע בנהר או ליסטים או חיה רעה באין עליו שאתה חייב להצילו, ת"ל לא תעמוד על דם רעך. ומנין לרודף אחר חברו להורגו ואחר הזכור ואחר נערה המאורשה שהוא חייב להצילו, ת"ל לא תעמוד על דם רעיך[1].

שלא לכבוש עדות חברו[עריכה]

כתב החינוך (מצוה רלז): ועוד כללו רבותינו ז"ל באזהרה זו שלא לכבש עדות כדי שלא יאבד חברו ממון. וכן הוא בספרא (קדושים ד ח) מנין שאם נודע לו עדות שאינו רשאי לשתק עליה, שנאמר ולא תעמד על דם רעך.

בעד אחד

המנחת חינוך (שם) כתב שרק כשיש ב' עדים עובר על לאו זה אך בעד אחד אינו עובר אף שעל ידי שבועתו יתחייב הנתבע להישבע מ"מ הרי אפשר שיישבע לשקר.

תפילה כשאינו יכול להציל[עריכה]

כתב החזון איש (קובץ אגרות ח"ג סימן ג) שאם אין בידו להציל את חבירו חייב משום לא תעמוד להתפלל על חברו. והגר"ח קניבסקי (משנת פיקוח נפש, עמ' רעח אות יד) כתב שלהתפלל עבור חולה, יש בזה משום חסד אך לא משום לא תעמוד.



שולי הגליון


  1. כך הובא לשון הברייתא ביראים (קצו). אבל בספרא שהמלבי"ם הוציא לאור (עם פירושיו, והודפס מחדש בשנת ה'תש"ס בני ברק) ליתא לסיפא ומנין לרודף כו'. אלא זה לשון הספרא שם ומנין שאם אתה יודע לו עדות שאין אתה רשאי לשתוק עליו ת"ל לא תעמוד על דם רעיך. ומנין אם ראית טובע בנהר או לסטים באים עליו או חיה רעה באה עליו חייב אתה להצילו בנפשו ת"ל ולא תעמוד על דם רעך. וזה לשון המלבי"ם שם (בסוף דבריו) ובסנהדרין (דף עג) מפרש שמ"ש חייב אתה להצילו בנפשו לא מכאן נלמד רק מכתוב אחר.
מעבר לתחילת הדף