ערך/לא תעמוד על דם רעך

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי לא תעמוד על דם רעך

מקור הדין

לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך, אני ה' (ויקרא יט טז).

ובברייתא בתורת כהנים (יט טז) איתא: מנין אם ראית חברך טובע בנהר או ליסטים או חיה רעה באין עליו שאתה חייב להצילו, ת"ל לא תעמוד על דם רעך. ומנין לרודף אחר חברו להורגו ואחר הזכור ואחר נערה המאורשה שהוא חייב להצילו, ת"ל לא תעמוד על דם רעיך.

שלא לכבוש עדות חברו

כתב החינוך (מצוה רלז): ועוד כללו רבותינו ז"ל באזהרה זו שלא לכבש עדות כדי שלא יאבד חברו ממון. וכן הוא בספרא (קדושים ד ח) מנין שאם נודע לו עדות שאינו רשאי לשתק עליה, שנאמר ולא תעמד על דם רעך. וכ"ה בספר המצות (עשה רצז) הזהירנו מלהתרשל בהצלת נפש אחד כשנראהו בסכנת מות או ההפסד כו' וכבר אמרו שמי שיכבוש עדותו תכללהו גם כן זאת האזהרה, כי הוא רואה ממון חבירו אבד והוא יכול להחזירו אליו.

בעד אחד

המנחת חינוך (שם) כתב שרק כשיש ב' עדים עובר על לאו זה אך בעד אחד אינו עובר אף שעל ידי שבועתו יתחייב הנתבע להישבע מ"מ הרי אפשר שיישבע לשקר.

להלוות לחבירו

עפ"י דברי הספרא והרמב"ם שבכלל לאו זה מניעת הפסד חבירו, כתב אהבת חסד (פתיחה ד"ה ג' ואם חברו) שהרואה לחברו אפילו הוא עשיר שעלול לאיזה הפסד גדול ובהלוואה שילווהו יצילהו מזה, אם מתעצל בזה עובר על לאו זה. ובנתיב החסד (שם סק"ה) כתב שהדברים קל וחומר שהרי בספרא איירי באופן שכבר לקחו ממנו הממון, וכל שכן כאן שהממון בידו ועתה הוא סכנת ההפסד.

וכתב עוד שלפי זה אפילו אם אין לו מעות משל עצמו יהיה מחוייב ללוות מאחר כדי להלוות לחבירו, באופן שהוא בטוח שיגבם, וכשם שאמרו לענין טובע בים שמחוייב לשכור אנשים להצילו הוא הדין לענין הלוואה חייב ללוות מאחר כדי להלוותו [אמנם באופן שאינו בטוח שיגבם לבסוף, לענין הלוואה אינו חייב, ולענין סכנת מות לחבירו ראה שם בנתיב החסד].

תפילה כשאינו יכול להציל

כתב החזון איש (קובץ אגרות ח"ג סימן ג) שאם אין בידו להציל את חבירו חייב משום לא תעמוד להתפלל על חברו. והגר"ח קניבסקי (משנת פיקוח נפש, עמ' רעח אות יד) כתב שלהתפלל עבור חולה, יש בזה משום חסד אך לא משום לא תעמוד.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף