ערך/טומאת שרץ: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
כתוב | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== מקור == | |||
כתוב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יא#כט|ויקרא יא כט-לא]]}}: וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ, החולד, והעכבר, והצב למינהו. והאנקה, והכח, והלטאה, והחומט, והתנשמת. אלה הטמאים לכם בכל השרץ, כל הנוגע בהם במותם יטמא עד הערב. | |||
== שמונת השרצים == | == שמונת השרצים == | ||
א. חולד. | שמונת השרצים המפורשים בתורה הם: | ||
;'''א.''' חולד. | |||
ב. עכבר. | ;'''ב.''' עכבר. | ||
;'''ג. צב. | |||
ג. צב. | חז"ל מרבים מהכתוב "הצב '''למינהו'''" - ערוד, נפילים וסלמנדרא {{ממ|[[בבלי/חולין/קכז/א|חולין קכז.]]}}. | ||
ד. אנקה. | ;'''ד. אנקה. | ||
;'''ה. כח. | |||
ה. כח. | ;'''ו. לטאה. | ||
;'''ז. חומט. | |||
ו. לטאה. | ;'''ח. תנשמת. | ||
זיהויה: חז"ל פירשו שהוא השרץ הנקרא "קורפדאי" {{ממ|[[בבלי/חולין/סג/א|חולין סג.]]}}. | |||
ז. חומט. | |||
ח. תנשמת. | |||
== שרצים שבים == | == שרצים שבים == | ||
בגמ' | בגמ' {{ממ|[[בבלי/חולין/קכו/ב|חולין קכו:]]}} מובא ברייתא, שאין טמאין אלא שמונת השרצים החיים ביבשה, אבל שרצים שבים (אפילו שקורין להם ממש כשמן של שכנגד להם ביבשה, וכגון "צב ים") אין נבלתן טמאה. וזה לשון תחילת הברייתא: | ||
מתוך שנאמר עכבר שומע אני אפילו עכבר שבים, ששמו עכבר. ודין הוא, טימא בחולדה וטימא בעכבר, מה חולדה מין הגדל על הארץ{{הערה|כי ידעו חז"ל בקבלה שכל בע"ח שיש ביבשה יש כנגדו בים חוץ מן החולדה.}} אף עכבר מין הגדל על הארץ. או כלך לדרך זו, טימא בחולדה וטימא בעכבר, מה חולדה כל ששמה חולדה אף עכבר כל ששמו עכבר, אפילו עכבר שבים, ששמו עכבר. תלמוד לומר "על הארץ". | |||
== שיעור השרץ המטמא == | == שיעור השרץ המטמא == | ||
| שורה 40: | שורה 35: | ||
== דם השרץ == | == דם השרץ == | ||
בגמ' (מעילה דף י"ז עמוד א') מובא ששאל [[ערך/רבי מתיא בן חרש|רבי מתיא בן חרש]] את [[ערך/רבי שמעון בר יוחאי|רבי שמעון בר יוחאי]] בעיר רומי, מנין לדם השרצים שהוא טמא (אולי רק בשר נבלת השרצים), והשיב לו דאמר קרא "וזה לכם הטמא". ומסביר רש"י שכוונתו לומר שזה מיותר, כי לאחר רשימת שמות השרצים כתוב שוב "אלה הטמאים לכם", ולמה נכפל? אלא לרבות דם השרץ. (אח"כ הגמ' מוסיפה שרשב"י לא חידש ילפותא זו מעצמו, אלא תלמוד ערוך הוא בפיו של [[ערך/רבי אלעזר בר רבי יוסי|רבי אלעזר בר רבי יוסי]], וממנו ידע זאת). | בגמ' (מעילה דף י"ז עמוד א') מובא ששאל [[ערך/רבי מתיא בן חרש|רבי מתיא בן חרש]] את [[ערך/רבי שמעון בר יוחאי|רבי שמעון בר יוחאי]] בעיר רומי, מנין לדם השרצים שהוא טמא (אולי רק בשר נבלת השרצים), והשיב לו דאמר קרא "וזה לכם הטמא". ומסביר רש"י שכוונתו לומר שזה מיותר, כי לאחר רשימת שמות השרצים כתוב שוב "אלה הטמאים לכם", ולמה נכפל? אלא לרבות דם השרץ. (אח"כ הגמ' מוסיפה שרשב"י לא חידש ילפותא זו מעצמו, אלא תלמוד ערוך הוא בפיו של [[ערך/רבי אלעזר בר רבי יוסי|רבי אלעזר בר רבי יוסי]], וממנו ידע זאת). | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
גרסה מ־17:53, 20 באפריל 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
טומאת שרץ
מקור
כתוב (ויקרא יא כט-לא): וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ, החולד, והעכבר, והצב למינהו. והאנקה, והכח, והלטאה, והחומט, והתנשמת. אלה הטמאים לכם בכל השרץ, כל הנוגע בהם במותם יטמא עד הערב.
שמונת השרצים
שמונת השרצים המפורשים בתורה הם:
- א. חולד.
- ב. עכבר.
- ג. צב.
חז"ל מרבים מהכתוב "הצב למינהו" - ערוד, נפילים וסלמנדרא (חולין קכז.).
- ד. אנקה.
- ה. כח.
- ו. לטאה.
- ז. חומט.
- ח. תנשמת.
זיהויה: חז"ל פירשו שהוא השרץ הנקרא "קורפדאי" (חולין סג.).
שרצים שבים
בגמ' (חולין קכו:) מובא ברייתא, שאין טמאין אלא שמונת השרצים החיים ביבשה, אבל שרצים שבים (אפילו שקורין להם ממש כשמן של שכנגד להם ביבשה, וכגון "צב ים") אין נבלתן טמאה. וזה לשון תחילת הברייתא:
מתוך שנאמר עכבר שומע אני אפילו עכבר שבים, ששמו עכבר. ודין הוא, טימא בחולדה וטימא בעכבר, מה חולדה מין הגדל על הארץ[1] אף עכבר מין הגדל על הארץ. או כלך לדרך זו, טימא בחולדה וטימא בעכבר, מה חולדה כל ששמה חולדה אף עכבר כל ששמו עכבר, אפילו עכבר שבים, ששמו עכבר. תלמוד לומר "על הארץ".
שיעור השרץ המטמא
בפסוק ל"א כתוב כל הנוגע בהם במותם יטמא, ובפסוק ל"ב כתוב וכל אשר יפול עליו מהם במותם יטמא. לשון "בהם" משמע שבשביל ליטמא צריך שיגע בשרץ שלם כמות שהוא, ולשון "מהם" משמע שאפילו אם נגע במקצת מן השרץ (וכגון שנחתך השרץ) נטמא. ולכן למדו חכמים (חגיגה דף י"א עמוד א') שמספיק שיגע במקצת שרץ, ובתנאי שיהיה בו כשיעור של שרץ שלם.
השרץ השלם הקטן ביותר הוא חומט שנולד, ושיערוהו חכמים בכעדשה. לכן כל הנוגע בכעדשה מן השרץ, אפילו משרץ גדול, נטמא.
ביצת השרץ
בגמ' (חולין דף קכ"ו עמוד ב') מובא ברייתא "הטמאים, לרבות ביצת השרץ". ופי' רש"י שהאות ה"א מיותרת, שהיה יכול להיות כתוב "אלה טמאים לכם בכל השרץ", ובאה לרבות ביצת השרץ.
דם השרץ
בגמ' (מעילה דף י"ז עמוד א') מובא ששאל רבי מתיא בן חרש את רבי שמעון בר יוחאי בעיר רומי, מנין לדם השרצים שהוא טמא (אולי רק בשר נבלת השרצים), והשיב לו דאמר קרא "וזה לכם הטמא". ומסביר רש"י שכוונתו לומר שזה מיותר, כי לאחר רשימת שמות השרצים כתוב שוב "אלה הטמאים לכם", ולמה נכפל? אלא לרבות דם השרץ. (אח"כ הגמ' מוסיפה שרשב"י לא חידש ילפותא זו מעצמו, אלא תלמוד ערוך הוא בפיו של רבי אלעזר בר רבי יוסי, וממנו ידע זאת).
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |
- ↑ כי ידעו חז"ל בקבלה שכל בע"ח שיש ביבשה יש כנגדו בים חוץ מן החולדה.