שולחן ערוך/יורה דעה/סג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|{{גופן|6||הלכות בשר שנתעלם מן העין}}}} | |||
{{מרכז|סימן סג{{ש}}{{גופן|4||דין בשר הנמצא ולא נודע מהו}}{{ש}}ובו ב' סעיפים}} | |||
{{ | {{אות סעיף|א}} {{ביאור הגר"א|א}} {{באר הגולה|א}} בשר הנמצא מושלך בשוק הלך אחר הרוב {{שך|א}} {{כרתי|א}} דכל דפריש {{כרתי|ב}} מרובא פריש {{שך|ב}} אם היו רוב {{באר היטב|א}} המוכרים עובדי כוכבים אסור ואם היו רוב המוכרים {{כרתי|ג}} ישראל מותר וכן בשר הנמצא {{כרתי|ד}} ביד עובד כוכבים {{שך|ג}} ולא נודע {{כרתי|ה}} ממי {{באר היטב|ב}} לקח אם היו {{כרתי|ו}} מוכרי הבשר ישראל מותר {{שך|ד}} זהו דין תורה {{שך|ה}} {{באר הגולה|ב}} {{פלתי|א}} וכבר אסרו חכמים {{כרתי|ז}} כל הבשר הנמצא בין בשוק בין ביד עובד כוכבים אע"פ שכל המוכרים וכל השוחטים {{באר היטב|ג}} ישראל {{ביאור הגר"א|ב}} ולא {{באר הגולה|ג}} עוד אלא הלוקח בשר והניחו בביתו {{באר היטב|ד}} {{פלתי|ב}} ונעלם {{כרתי|ח}} מן העין {{שך|ו}} אסור {{ביאור הגר"א|ג}} אלא אם כן היה לו בו {{כרתי|ט}} סימן {{שך|ז}} או שהיה לו בו {{טז|א}} {{פלתי|ג}} {{כרתי|י}} טביעות {{באר היטב|ה}} עין {{פתחי תשובה|א}} והוא מכירו ודאי שהוא זה או שהיה צרור וחתום: | ||
{{אות סעיף|ב}} {{ביאור הגר"א|ד}}{{באר הגולה|ד}} תלה כלי מלא חתיכות בשר ונשבר הכלי ונפלו החתיכות לארץ ובא ומצא חתיכות ואין לו בהם לא סימן ולא טביעות עין הרי זה אסור שיש לומר אותו בשר שהיה בכלי גררתו חיה או שרץ וזה בשר אחר הוא {{באר הגולה|ה}} ואם תלאו במסמר וכיוצא בו שאי אפשר לשרץ ליטול ולהניח מותר {{טז|ב}} {{שך|ח}} {{ביאור הגר"א|ה}} {{באר הגולה|ו}} {{כרתי|יא}} ויש מתירין בשר שנתעלם מן העין {{שך|ט}} אם מצאו {{כרתי|יב}} במקום {{באר היטב|ו}} {{כרתי|יג}} שהניחו: <small>הגה {{טז|ג}} {{פתחי תשובה|ב}} והמנהג להקל כסברא האחרונה ואפילו אם היה ביד עובד כוכבים {{שך|י}} {{ביאור הגר"א|ו}} במקום {{שך|יא}} {{כרתי|יד}} שכל המוכרים הם ישראלים המוכרים {{כרתי|טו}} בשר כשר. ועיין לקמן סימן קי"ח:</small> | |||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־16:42, 12 במרץ 2021
דין בשר הנמצא ולא נודע מהו
ובו ב' סעיפים
א בשר הנמצא מושלך בשוק הלך אחר הרוב דכל דפריש מרובא פריש אם היו רוב המוכרים עובדי כוכבים אסור ואם היו רוב המוכרים ישראל מותר וכן בשר הנמצא ביד עובד כוכבים ולא נודע ממי לקח אם היו מוכרי הבשר ישראל מותר זהו דין תורה וכבר אסרו חכמים כל הבשר הנמצא בין בשוק בין ביד עובד כוכבים אע"פ שכל המוכרים וכל השוחטים ישראל ולא עוד אלא הלוקח בשר והניחו בביתו ונעלם מן העין אסור אלא אם כן היה לו בו סימן או שהיה לו בו טביעות עין והוא מכירו ודאי שהוא זה או שהיה צרור וחתום:
ב תלה כלי מלא חתיכות בשר ונשבר הכלי ונפלו החתיכות לארץ ובא ומצא חתיכות ואין לו בהם לא סימן ולא טביעות עין הרי זה אסור שיש לומר אותו בשר שהיה בכלי גררתו חיה או שרץ וזה בשר אחר הוא ואם תלאו במסמר וכיוצא בו שאי אפשר לשרץ ליטול ולהניח מותר ויש מתירין בשר שנתעלם מן העין אם מצאו במקום שהניחו: הגה והמנהג להקל כסברא האחרונה ואפילו אם היה ביד עובד כוכבים במקום שכל המוכרים הם ישראלים המוכרים בשר כשר. ועיין לקמן סימן קי"ח:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |