שולחן ערוך/יורה דעה/עו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ ((דרך WP:JWB))
מ (←‏top: עוצב ונבדק טכנית)
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|סימן עו{{ש}}{{גופן|4||דין בשר לצלי}}{{ש}}ובו ו' סעיפים}}
{{מרכז|{{גופן|4||דין בשר לצלי. ובו ו' סעיפים:}}}} {{ש}}{{אות סעיף|א}} {{שך|א}} {{ביאור הגר"א|א}} {{באר הגולה|א}} הצלי אין צריך מליחה {{שך|ב}} לפי {{באר היטב|א}} שהאש שואב הדם שבו מעצמו {{שך|ג}} {{באר הגולה|ב}} אבל אם דם אחר {{כרתי|א}} נטף על הצלי {{שך|ד}} אפי' אותו דם הוא {{כרתי|ב}} צונן לא אמרינן שהאש שואבו {{טז|א}} {{שך|ה}} {{ביאור הגר"א|ב}} {{באר הגולה|ג}} ואוסר ממנו {{כרתי|ג}} כדי {{באר היטב|ב}} נטילה:
 
{{אות סעיף|א}} {{שך|א}} {{ביאור הגר"א|א}} {{באר הגולה|א}} הצלי אין צריך מליחה {{שך|ב}} לפי {{באר היטב|א}} שהאש שואב הדם שבו מעצמו {{שך|ג}} {{באר הגולה|ב}} אבל אם דם אחר {{כרתי|א}} נטף על הצלי {{שך|ד}} אפי' אותו דם הוא {{כרתי|ב}} צונן לא אמרינן שהאש שואבו {{טז|א}} {{שך|ה}} {{ביאור הגר"א|ב}} {{באר הגולה|ג}} ואוסר ממנו {{כרתי|ג}} כדי {{באר היטב|ב}} נטילה:


{{אות סעיף|ב}} {{ביאור הגר"א|ג}}{{באר הגולה|ד}} רצה למלוח צלי {{טז|ב}} {{שך|ו}} ולאכלו {{כרתי|ד}} בלא {{באר היטב|ג}} הדחה עושה ואין לחוש לדם שעל המלח {{באר הגולה|ה}} ויש מי שאומר דהני מילי כשמולחו וצולהו מיד {{טז|ג}} אבל אם שהה במלחו {{טז|ד}} המלח בולע ונאסר {{שך|ז}} לפיכך מדיחו יפה {{כרתי|ה}} קודם {{באר היטב|ד}} צלייה: <small>הגה {{שך|ח}} {{ביאור הגר"א|ד}} וי"א דצלי בעי הדחה תחילה (רמב"ן) {{ביאור הגר"א|ה}} וי"א דצריך גם כן קצת מליחה תחילה (רש"י) והמנהג להדיחו תחילה וגם למלחו קצת כאשר נתחב בשפוד וצולהו מיד קודם שיתמלא המלח דם (הגהת ש"ד) {{שך|ט}} מיהו אם לא הדיחו ולא מלחו כלל או מלחו בלא {{באר היטב|ה}} הדחה תחילה ונצלה כך מותר ובלבד שלא {{באר היטב|ו}} שהה כך במליחתו {{טז|ה}} בלא הדחה שיעור מליחתו {{ביאור הגר"א|ו}} אבל אם שהה כל כך קודם שצלאו {{באר היטב|ז}} {{כרתי|ו}} אסור (כך משמע בארוך כלל ה') {{שך|י}} {{ביאור הגר"א|ז}} ואין חלוק בכל זה {{טז|ו}} בין אווזות ושאר עופות {{באר היטב|ח}} החלולים (מרדכי וש"ד וב"י ועת"ח כ"ט ד"ו) {{שך|יא}} {{ביאור הגר"א|ח}} ובלבד שלא יהיו מלואים {{טז|ז}} בביצים או בשאר {{באר היטב|ט}} בשר אבל אם הם מלואים דינם כבשול וצריכים מליחה תחילה כמו לקדרה (ש"ד) ונהגו להחמיר כשצולין בשר {{שך|יב}} {{כרתי|ז}} בלא {{באר היטב|י}} מליחה שלא להפך השפוד תמיד כדי שיזוב הדם (ארוך כלל ט') {{כרתי|ח}} ובדיעבד אין לחוש ואין חלוק בכל זה בין אם רוצה לאכלו כך צלי או רוצה לבשלו אחר כן {{שך|יג}} {{ביאור הגר"א|ט}} רק שיצלנו תחלה {{כרתי|ט}} כדי שיהא ראוי {{באר היטב|יא}} {{פתחי תשובה|א}} לאכילה {{שך|יד}} דהיינו כחצי צלייתו (שם) . י"א {{שך|טו}} דכל צלי {{כרתי|י}} צריך הדחה אחר {{באר היטב|יב}} צלייתו משום דם הדבוק בו (אגודה ואגור) וכן נוהגין לכתחלה מיהו אם לא הדיחו ואפילו בשלו כך מותר (ע"ל סימן ע"ג) ואפילו נמלח תחלה קודם צלייתו ולא הודח אחר המליחה אפילו הכי מותר ולא חיישינן לדם ומלח שעליו דנורא משאב שאיב (או"ה):</small>
{{אות סעיף|ב}} {{ביאור הגר"א|ג}}{{באר הגולה|ד}} רצה למלוח צלי {{טז|ב}} {{שך|ו}} ולאכלו {{כרתי|ד}} בלא {{באר היטב|ג}} הדחה עושה ואין לחוש לדם שעל המלח {{באר הגולה|ה}} ויש מי שאומר דהני מילי כשמולחו וצולהו מיד {{טז|ג}} אבל אם שהה במלחו {{טז|ד}} המלח בולע ונאסר {{שך|ז}} לפיכך מדיחו יפה {{כרתי|ה}} קודם {{באר היטב|ד}} צלייה: <small>הגה {{שך|ח}} {{ביאור הגר"א|ד}} וי"א דצלי בעי הדחה תחילה (רמב"ן) {{ביאור הגר"א|ה}} וי"א דצריך גם כן קצת מליחה תחילה (רש"י) והמנהג להדיחו תחילה וגם למלחו קצת כאשר נתחב בשפוד וצולהו מיד קודם שיתמלא המלח דם (הגהת ש"ד) {{שך|ט}} מיהו אם לא הדיחו ולא מלחו כלל או מלחו בלא {{באר היטב|ה}} הדחה תחילה ונצלה כך מותר ובלבד שלא {{באר היטב|ו}} שהה כך במליחתו {{טז|ה}} בלא הדחה שיעור מליחתו {{ביאור הגר"א|ו}} אבל אם שהה כל כך קודם שצלאו {{באר היטב|ז}} {{כרתי|ו}} אסור (כך משמע בארוך כלל ה') {{שך|י}} {{ביאור הגר"א|ז}} ואין חלוק בכל זה {{טז|ו}} בין אווזות ושאר עופות {{באר היטב|ח}} החלולים (מרדכי וש"ד וב"י ועת"ח כ"ט ד"ו) {{שך|יא}} {{ביאור הגר"א|ח}} ובלבד שלא יהיו מלואים {{טז|ז}} בביצים או בשאר {{באר היטב|ט}} בשר אבל אם הם מלואים דינם כבשול וצריכים מליחה תחילה כמו לקדרה (ש"ד) ונהגו להחמיר כשצולין בשר {{שך|יב}} {{כרתי|ז}} בלא {{באר היטב|י}} מליחה שלא להפך השפוד תמיד כדי שיזוב הדם (ארוך כלל ט') {{כרתי|ח}} ובדיעבד אין לחוש ואין חלוק בכל זה בין אם רוצה לאכלו כך צלי או רוצה לבשלו אחר כן {{שך|יג}} {{ביאור הגר"א|ט}} רק שיצלנו תחלה {{כרתי|ט}} כדי שיהא ראוי {{באר היטב|יא}} {{פתחי תשובה|א}} לאכילה {{שך|יד}} דהיינו כחצי צלייתו (שם) . י"א {{שך|טו}} דכל צלי {{כרתי|י}} צריך הדחה אחר {{באר היטב|יב}} צלייתו משום דם הדבוק בו (אגודה ואגור) וכן נוהגין לכתחלה מיהו אם לא הדיחו ואפילו בשלו כך מותר (ע"ל סימן ע"ג) ואפילו נמלח תחלה קודם צלייתו ולא הודח אחר המליחה אפילו הכי מותר ולא חיישינן לדם ומלח שעליו דנורא משאב שאיב (או"ה):</small>

גרסה אחרונה מ־17:28, 12 במרץ 2021

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


שולחן ערוךTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png עו

סימן עו
דין בשר לצלי
ובו ו' סעיפים

א הצלי אין צריך מליחה לפי שהאש שואב הדם שבו מעצמו אבל אם דם אחר נטף על הצלי אפי' אותו דם הוא צונן לא אמרינן שהאש שואבו ואוסר ממנו כדי נטילה:

ב רצה למלוח צלי ולאכלו בלא הדחה עושה ואין לחוש לדם שעל המלח ויש מי שאומר דהני מילי כשמולחו וצולהו מיד אבל אם שהה במלחו המלח בולע ונאסר לפיכך מדיחו יפה קודם צלייה: הגה וי"א דצלי בעי הדחה תחילה (רמב"ן) וי"א דצריך גם כן קצת מליחה תחילה (רש"י) והמנהג להדיחו תחילה וגם למלחו קצת כאשר נתחב בשפוד וצולהו מיד קודם שיתמלא המלח דם (הגהת ש"ד) מיהו אם לא הדיחו ולא מלחו כלל או מלחו בלא הדחה תחילה ונצלה כך מותר ובלבד שלא שהה כך במליחתו בלא הדחה שיעור מליחתו אבל אם שהה כל כך קודם שצלאו אסור (כך משמע בארוך כלל ה') ואין חלוק בכל זה בין אווזות ושאר עופות החלולים (מרדכי וש"ד וב"י ועת"ח כ"ט ד"ו) ובלבד שלא יהיו מלואים בביצים או בשאר בשר אבל אם הם מלואים דינם כבשול וצריכים מליחה תחילה כמו לקדרה (ש"ד) ונהגו להחמיר כשצולין בשר בלא מליחה שלא להפך השפוד תמיד כדי שיזוב הדם (ארוך כלל ט') ובדיעבד אין לחוש ואין חלוק בכל זה בין אם רוצה לאכלו כך צלי או רוצה לבשלו אחר כן רק שיצלנו תחלה כדי שיהא ראוי לאכילה דהיינו כחצי צלייתו (שם) . י"א דכל צלי צריך הדחה אחר צלייתו משום דם הדבוק בו (אגודה ואגור) וכן נוהגין לכתחלה מיהו אם לא הדיחו ואפילו בשלו כך מותר (ע"ל סימן ע"ג) ואפילו נמלח תחלה קודם צלייתו ולא הודח אחר המליחה אפילו הכי מותר ולא חיישינן לדם ומלח שעליו דנורא משאב שאיב (או"ה):

ג לא נקב הורידים [בעוף] בשעת שחיטה אסור לאכלו ואפילו צלי עד שיחתוך אבר אבר ויצלה רצה לאכול ממנו בשר חי אסור עד שיחתוך וימלח ואם נקר הבשר מחוטי דם אוכל תבנית:נקודת הכסף אפילו בלא מליחה חי או צלי ואפי' כולו כאחד ויש שהחמירו שלא לאכלו כולו כאחד אפילו בצלי אלא לאחר חתיכת הורידין ורוב שני הסימנים  :

ד יש מי שאוסר לחתוך בסכין צלי שאצל האש שלא נמלח כל זמן שאינו נצלה כל צרכו מפני דם שנבלע בסכין ויש מי שאוסר השפוד שצלו בו בשר בלא מליחה ויש מי שהורה שאסור להשהות הצלי על השפוד לאחר שהוסר מן האש לאחר שפסק הבשר מלזוב שמא יחזור הבשר החם ויבלע ממנו ויש מתירין בכל זה וכן המנהג להתיר: (ואנו נזהרין לכתחילה ומתירין בדיעבד) (מהרא"י והגהת ש"ד ואו"ה כלל ל"ז):

ה צלי שלא נמלח וחתכו על גבי ככר אף על פי שיש בככר מראה אודם מותר אם נצלה עד כדי שהוא ראוי לאכילה לרוב בני אדם (דהיינו חצי צלייתו וה"ה שהמוהל בלא ככר נמי שרי) (ב"י בשם הרשב"א):

ו בשר שצולין בלא מליחה אין נותנין כלי תחתיו לקבל שמנונית הנוטף ממנו עד שיצלה עד שיהא ראוי לאכילה על ידי צליה זו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף