שולחן ערוך/יורה דעה/לב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (הוספת מספרי סעיפים והפרדת תבניות מן הטקסט השוטף) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) מ (←top: סידור) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
{{ | {{אות סעיף|א}} {{מרכז|{{גופן|4||דין מכה בחוט השדרה. ובו ח' סעיפים:}}}} {{ש}} חוט השדרה {{שך|א}} {{באר הגולה|א}} {{פלתי|א}} שנפסק {{כרתי|א}} רוב היקף עור החופה את המוח טריפה {{שך|ב}} אע"פ שכל המוח {{באר היטב|א}} קיים ואם לא נפסק רוב העור אף על פי שנפסק כל המוח שבפנים {{באר היטב|ב}} כשר: | ||
{{ | {{אות סעיף|ב}} {{שך|ג}}{{באר הגולה|ב}}{{פלתי|ב}}{{כרתי|ב}} נסדק העור {{טז|א}} לארכו {{באר היטב|ג}} כשרה {{באר הגולה|ג}} וכן אם {{פתחי תשובה|א}} נשברה השדרה ולא נפסק החוט {{ביאור הגר"א|א}} {{באר הגולה|ד}} או שנתמעך המוח שבתוך החוט ונתנדנד הואיל ועורו קיים הרי זו מותרת: | ||
{{ | {{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ה}} הומרך המוח {{שך|ד}} ונשפך {{באר הגולה|ו}} כמים {{שך|ה}} או {{באר הגולה|ז}} כדונג שנמס עד שימצא החוט כשמעמידו בידו היה המעט {{טז|ב}} שחוץ לידו שוחה ולא היה יכול לעמוד טריפה <small>(ל' הטור) </small>וכן אע"פ שלא נתרכך מבפנים אלא {{באר הגולה|ח}} שהוא עב וכבד ואם מעמידין אותו אינו יכול לעמוד מפני כבדו טריפה: | ||
{{ | {{אות סעיף|ד}} {{שך|ו}}{{ביאור הגר"א|ב}}{{באר הגולה|ט}} נחסר קצת מהמוח ונתרוקן {{באר היטב|ד}} כשר: | ||
{{ | {{אות סעיף|ה}} {{שך|ז}}{{באר הגולה|י}} טריפות זה של חוט {{באר היטב|ה}} השדרה הוא עד פי פרשה שלישית {{שך|ח}} {{ביאור הגר"א|ג}} {{באר הגולה|יא}} {{פלתי|ג}} ועד {{באר היטב|ו}} בכלל {{באר הגולה|יא}} {{ביאור הגר"א|ד}} ואם נפסקו אחד משני חוטי פיצולים ראשונים ושניים טריפה {{באר הגולה|יב}} {{כרתי|ג}} אבל אם נפסקו חוטי פיצול השלישי כשרה ובעוף הוא טרפות החוט {{ביאור הגר"א|ה}} {{באר הגולה|יג}} עד בין האגפיים {{ביאור הגר"א|ו}} התחלת המקום שהם מחוברים בו בגוף: <small>הגה {{שך|ט}} {{ביאור הגר"א|ז}} ויש מטריפים בעוף {{טז|ג}} עד מקום כלות שכיבת העצם {{כרתי|ד}} המחובר {{באר היטב|ז}} לגוף (תוס' וא"ז ומרדכי וא"ו הארוך כלל נ"ה ד"ב ותא"ו נט"ו) והכי נהוג אם לא בהפסד {{באר היטב|ח}} מרובה (ד"ע):</small> | ||
{{ | {{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|יד}} בהמה שהכו אותה על השדרה במקל והלך המקל על פני כל אורך השדרה כשרה {{שך|י}} ולא חיישינן שמא {{פתחי תשובה|ב}} נפסק החוט ואם יש במקל קשרים {{טז|ד}} חוששין למקום {{באר היטב|ט}} הקשרים {{שך|יא}} וכן {{טז|ה}} אם לא הגיע המקל על פני כל השדרה חוששין שראש המקל במקום שהוא כלה מכה בכח וכן אם הכה לרוחב השדרה {{כרתי|ה}} חוששין שמא נפסק החוט: | ||
{{ | {{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|טו}} בהמה שגוררת רגליה אין חוששין שמא נפסק החוט: <small>הגה אלא אמרינן שגרונא והוא כאב הרגלים נקטה (גמרא) {{ביאור הגר"א|ח}} וה"ה בעוף נמי דינא {{באר היטב|י}} הכי (הגהות מרדכי בחולין וא"ו הארוך כלל נ"ה):</small> | ||
{{ | {{אות סעיף|ח}} {{ביאור הגר"א|ט}}{{באר הגולה|טז}} בד"א {{טז|ו}} כשלא נודע שנפלה {{שך|יב}} אבל אם נודע שנפלה {{באר היטב|יא}} {{פתחי תשובה|ג}} {{כרתי|ו}} חוששין: | ||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה מ־05:05, 12 במרץ 2021
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
חוט השדרה שנפסק רוב היקף עור החופה את המוח טריפה אע"פ שכל המוח קיים ואם לא נפסק רוב העור אף על פי שנפסק כל המוח שבפנים כשר:
ב נסדק העור לארכו כשרה וכן אם נשברה השדרה ולא נפסק החוט או שנתמעך המוח שבתוך החוט ונתנדנד הואיל ועורו קיים הרי זו מותרת:
ג הומרך המוח ונשפך כמים או כדונג שנמס עד שימצא החוט כשמעמידו בידו היה המעט שחוץ לידו שוחה ולא היה יכול לעמוד טריפה (ל' הטור) וכן אע"פ שלא נתרכך מבפנים אלא שהוא עב וכבד ואם מעמידין אותו אינו יכול לעמוד מפני כבדו טריפה:
ד נחסר קצת מהמוח ונתרוקן כשר:
ה טריפות זה של חוט השדרה הוא עד פי פרשה שלישית ועד בכלל ואם נפסקו אחד משני חוטי פיצולים ראשונים ושניים טריפה אבל אם נפסקו חוטי פיצול השלישי כשרה ובעוף הוא טרפות החוט עד בין האגפיים התחלת המקום שהם מחוברים בו בגוף: הגה ויש מטריפים בעוף עד מקום כלות שכיבת העצם המחובר לגוף (תוס' וא"ז ומרדכי וא"ו הארוך כלל נ"ה ד"ב ותא"ו נט"ו) והכי נהוג אם לא בהפסד מרובה (ד"ע):
ו בהמה שהכו אותה על השדרה במקל והלך המקל על פני כל אורך השדרה כשרה ולא חיישינן שמא נפסק החוט ואם יש במקל קשרים חוששין למקום הקשרים וכן אם לא הגיע המקל על פני כל השדרה חוששין שראש המקל במקום שהוא כלה מכה בכח וכן אם הכה לרוחב השדרה חוששין שמא נפסק החוט:
ז בהמה שגוררת רגליה אין חוששין שמא נפסק החוט: הגה אלא אמרינן שגרונא והוא כאב הרגלים נקטה (גמרא) וה"ה בעוף נמי דינא הכי (הגהות מרדכי בחולין וא"ו הארוך כלל נ"ה):
ח בד"א כשלא נודע שנפלה אבל אם נודע שנפלה חוששין:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |