פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/לב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרי מגדים - שפתי דעתTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png לב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שנפסק. הש"ך הביא בשם הב"ח דנקבים לא מיצטרפי לרובא וגם בזה קיל הוא מגרגרת ודייק ליה הב"ח מדכתב הטור נפסק רובו או כולו ול"ל כולו אלא רובו דומיא דכולו שנפסק במקום אחר ביחד. ולפ"ז המחבר דהשמיט מלת כולו אלו היה כי דעתו לא היה להשמיט וללמוד ממנו דין זה וכן הפר"ח והתב"ש מחמירים בזה דמצטרפין לרובא והתב"ש כתב דין מחודש אפילו נפסק מלמעלה לפנים ולמטה לאחור יש בין הכל רוב טריפה ויליף לה משחיטה דהוה רוב כה"ג יע"ש. ולפ"ז ה"ה פסוקת הגרגרת כה"ג נמי טריפה הוה אם נפסק למעלה מלפנים שליש ולמטה שליש לאחור דטריפה כ"ש משחיטה Finger-pointing-icon-right-to-left.png :

ב[עריכה]

אעפ"י. הש"ך העתיק דברי הגמרא מוח זה לא מעלה ולא מוריד וא"י מה בעי בזה הא מבואר בש"ע כן אם נפסק עור אף שמוח שלם טריפה ואם עור קיים אף שהמוח נפסק כשר. ודע דנפסק העור היינו מפולש לרוב חללו הוא דטריפה עיין ב"ח:

ג[עריכה]

נסדק. הש"ך העלה כהב"ח דאפילו לא נשתייר משהו למעלה ולמטה כשר כמ"ש הב"י וכן הסכים התב"ש דלא כפר"ח שאוסר בזה. ויש לראות משהו למעלה האיך משכחת לה והא בין הפולין נקובתו במשהו בוודאי ואפשר דמשכחת ליה שפיר מצומצם עד הפולין נסדק והא דאיתא בסימן ל"ד גרגרת שנסדקה לארכה משהו למטה במקום שחיטה דשלא במקום שחיטה הוה במשהו ה"ק דע"כ משהו המוזכר בתלמוד הוא במקום שחיטה דאי שלא במקום שחיטה הא איטרפא בנקב משהו ומ"מ יצויר שבצמצם נפסק עד מקום המטריף במשהו ומ"מ א"י היאך אפשר לצמצם כולי האי ויראה להחמיר דלמעלה צריך להשתייר משהו סמוך לפולין ולמטה אין צריך:

ד[עריכה]

ונשפך כו'. ואלו היה החוט נקוב היה יוצא רש"י ש"ך ומיהו אין נ"מ בין נימוח כמים או כדונג אלא דבכל אלו דרך להתמסמס הרבה והחוט שוחה ומש"ה טריפה:

ה[עריכה]

או כדונג. ואלו היה החוט נקוב לא היה יוצא ש"ך והכל חד טעמא הוא כמ"ש:

ו[עריכה]

נחסר קצת. דקדק הש"ך מלשון המחבר דווקא קצת הא נתרוקן הרבה או נתמסמס טריפה כיון דהוה החוט שוחח ובמסמס דרך להתמסמס הרבה וטריפה:

ז[עריכה]

טריפות זה כו'. קאי לכל הטריפות המוזכר מקודם ש"ך ורצה לומר בין נפסק העור או הומרכה דווקא עד פי פרשה השלישית ועד בכלל ומשם ואילך כשר:

ח[עריכה]

ועד בכלל. עיין ש"ך דכתב המחבר לשיטתיה בב"י ע"כ פסק דלא כהר"מ ז"ל שפסק דפי פרשה שלישית בשרה אמנם היש"ש בא"ט סי' ט"ו פסק כהר"מ ז"ל דפי פרשה שלישית כשירה ע"ש. והנה פרשה שלישית גופא ודאי כשירה עד פרשה ראשונה ודאי טריפה פי פרשה ראשונה עד פי פרשת שלישית ושלישית בכלל להמחבר בכלל ספק הוה ועיין בגמ' דף מ"ז בהא דאת"ל עד ועד בכלל והדר אמר ואת"ל עד ולא עד בכלל וא"כ אין ראיה לומר דכל את"ל פשיטותא הוא ועיין בספרי ראש יוסף שהארכנו וכאן אין להאריך:

ט[עריכה]

ויש מטריפין. עש"ך שהאריך בכאן וכתב פירוש עצמות קטנים הן אותם שבפנים ומונחים על הריאה ושייך בהו לומר שמוטת הגף דחיישינן שמא ניקבה הריאה אבל כמו שהבינו שאר האחרונים דקאי על עצם הב' המחובר לגוף לא שייך כלל שמוטת הגף לחוש לנקיבת הריאה. ומ"מ לענין דינא יש לסמוך על הגהות רמ"א וכמ"ש הט"ז בדבריו ועיין יש"ש פא"ט סי' מ"ו ובכה"ג כאן מ"ש:

י[עריכה]

ולא חיישינן שמא נפסק החוט. כיון שהלך על כל אורך השדרה א"א שיכה בכח ש"ך ואפילו בדיקר בלא שיהוי א"צ אם לא נפלה מחמת הכאה זו ועיין מ"ש בט"ז:

יא[עריכה]

וכן כו'. בגמרא אמרו דאי שלים חוטרא ופירש"י שלא היה ארוך כמו כל השדרה אמנם לשון המחבר אם לא הגיע היינו שאורך המקל כמו כל השדרה אלא שלא נתכוין להכות רק עד חצי שדרה עיין ש"ך:

יב[עריכה]

אבל כו'. הש"ך מפרש כאן כדין נפולה ממש היינו י"ט או הפילה אחרים פחות מי"ט וקמ"ל דלא מהני הליכה דצולעה לא הוה הילוך יפה ולדידן דאין אנו בקיאין בבדיקה טריפה. אבל התב"ש אות ז' הקשה דכבר אשמועינן בלא הלכה הילוך יפה דטריפה בסי' נ"ח ועוד כאן משמע דא"צ כ"א בדיקת החוט ובנפלה צריך כל החלל ע"כ פירש דמיירי כאן שנפלה מעצמה פחות מי"ט ואפ"ה כיון שגוררת רגליה הוה ריעותא וצריך בדיקת החוט וכן בהכה על גבה והיא גוררת רגליה אף שהכה על כל השדרה אפ"ה צריך בדיקת החוט כיון שגוררת רגליה ויש ריעותא יעוין שם:

הטור כתב כאן נעקרה חוליא טריפה וכפול לקמן סי' נ"ד והמחבר השמיטו כאן ובד"מ הניחו בצ"ע דכאן משמע מהטור דנעקרה חוליא מחוט משמע משום טריפות דסוף החוט ליפסק ולקמן הביא בדין שבורה ומתוספות עירובין ז' משמע אף למטה שאין שם טריפות החוט אפ"ה טריפה והנה בהגהת רמ"א סי' נ"ד ציין בסוף הסימן טור א"י דבטור לא מוכח מידי ועיין במ"מ פא"ט אות ק"פ כתב שחפש בד"מ ולא מצא ובאורח מישור כאן השיג עליו דבד"מ הביא כאן בשם תוס' ואני אומר מ"מ לא הוה לציין שם טור אלא תוספת שוב עיינתי בתוס' עירובין ז' ד"ה שדרה והם לשיטתם דסברי חסרון גולגולת טריפה וא"כ אמאי לא מקשה מגולגלת וצריך לומר דסוף הקרום ליפסק והא תני לה משא"כ הטור פוסק דחסרון הגולגולת לא פוסל בסימן ל"א מש"ה י"ל הביא טריפות דהחוליא בסי' זה לומר דווקא במקום שחיטה פוסל כו' ומ"מ לדידן דחסרון גולגולת טריפה אם כן פשיטא דחסר חוליא למטה מפרשות שלישית טריפה כמ"ש רמ"א בסי' נ"ד ועיין כה"ג בהגהות הטור אות י"ג כתב דהרב שהגיה שם בסי' נ"ד למד זה מדהביא הטור דין דחוליא בסי' ל"ב לומר אפילו למטה מפרשות טריפה וכן כתב הב"ח ז"ל בסי' נ"ד אמנם הד"מ הרי אתה רואה שהד"מ כתב כאן להיפך דממ"ש הטור כאן משמע דהטעם משום פסוקת החוט ובוודאי הב"ח והכה"ג לא ראו דברי ד"מ אלו בכאן וכאמור:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.