כף החיים/יורה דעה/לב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
א) [סעיף א'] חוט השדרה שנפסק וכו' חוט השדרה יוצא מן המוח ונמשך על פני כל השדרה עד סוף הזנב ועור אחד מקיפו ובו תלויה הטרפות. לבוש. זב"ת או' א' עיני הכהן סי' ד' או' א'.
ב[עריכה]
ב) שם. חוט השדרה שנפסק וכו' כתב הב"ח ולא מטרפינן בנקבים סמוכים זה לזה בהיקף ובצירוף רובו כמו בגרגרת אלא דוקא בנפסק רובו במקום א' והב"ד הש"ך סק"א. אבל הפר"ח או' א' כתב על דברי הב"ח הנז' דלא נהירא להקל כלל מסברא בחוט השדרה טפי מגרגרת. וכ"כ הפר"ת או' א' דה"ה אם ניקב נקבים כנפה דמצטרף לרוב היקף וגם השלם שביניהם מצטרף כל שאין בין נקב לנקב כמלא נקב ודלא כהב"ח. לה"פ או' א' תב"ש או' א' שפ"ד או' א' זר"א ח"ג בקו' קיצור ה' טריפות או' א' ער"ה או' א' שה"מ או' א' בי"צ או' א' קומץ או' א' מק"מ או' א' עיני הכהן שם או' ב' זבחי צדק או' א'.
ג[עריכה]
ג) שם. חוט השדרה שנפסק רוב היקף עור וכו' ויש להטריף ברוב החוט ע"י צירוף אפי' שלא בהיקף א' רק זה מלפנים ולמעלה וזה לאחור ולמטה. תב"ש שם. שפ"ד שם. דע"ק או' א' מק"מ שם. עיני הכהן שם. זבחי צדק או' ב'.
ד[עריכה]
ד) מצוי בחוט כמו בליטות קטנות מנוקבים ואין לחוש בהו לצירוף כי כן רביתייהו. דע"ק שם. מק"מ שם. זבחי צדק או' ג'.
ה[עריכה]
ה) שם. אעפ"י שנפסק כל המוח שבפנים כשר. דמוח זה לא מעלה ולא מוריד. חולין מ"ה ע"ב. ב"י. ב"ח. ש"ך סק"ב. בי"צ או' א' ועיין לקמן או' כ"ב.
ו[עריכה]
ו) [סעיף ב'] נסדק העור לארכו כשרה. ואפי' לא נשתייר אפי' כל שהוא לא למעלה ולא למטה כשר. ב"י. ב"ח. פרישה או' ב' ט"ז סק"א. ש"ך סק"ג. כנה"ג בהגב"י או' ב' פר"ת או' ב' תב"ש או' ב' והשיג על הפר"ח דבעי שיור כמו בגרגרת יעו"ש. זר"א שם. ער"ה או' ב' וכתב ודלא כהפר"ח. ר"ז או' ב' שה"מ או' ב' זב"ת או' ג' ואו' ד' בי"צ או' ב' ומשום דא"א לצמצם צריך להשתייר משהו למעלה סמוך לפולין ולמטה א"צ. שפ"ד או' ג' עיני הכהן שם או' ג' מק"מ או' ב' זבחי צדק או' ד'.
ז[עריכה]
ז) הא דנסדק העור לארכו כשר ה"ד אם הסדק הוא ביושר אבל אם הסדק הוא הולך ומתעקם עד שנמצא שראש הסדק הוא במזרחו של חוט וסוף הסדק במערבו של חוט טרפה. זבחי צדק או' ה'.
ח[עריכה]
ח) שם. וכן אם נשברה השדרה ולא נפסק החוט וכו' ומ"מ בדיקה מיהו בעי. מש"ז או' ג' ר"ז או' ג' מק"מ או' ג' ואפי' חזר ונקשר בעי בדיקה כי שמא קודם שנקשר נפסק החוט. ר"ז שם. מק"מ שם. זבחי צדק או' ו' ועיין לקמן סי' נ"ד סעי' ה' ובדברינו לשם בס"ד.
ט[עריכה]
ט) ואם נשברה המפרקת ורוב בשר עמה והחוט שלם כשרה. ט"ז סי' כ"ז. פר"ח שם. שמ"ח שם או' ד' כריתי שם או' ג' שה"מ או' ג' והגם שהרב חכם צבי סי' כ"ח ובית יעקב סי' קס"ב ושבו"י ח"א סי' ן' הסכימו לאסור והסכים עמהם הלב"ש בטרפות העצמות סי' ט"ו או' ב' וכן הסכים הב"צ בסי' זה ח"ב או' א' ועיני הכהן סי' א' או' א' מ"מ הזר"א יו"ד סי' ג' הביא הבי"ע ושבו"י הנז' ודחה אותם והסכים לדברי הט"ז והפר"ח הנז' יעו"ש וכ"כ בח"ג בקיצור ה' טריפות על סי' זה או' ט' וכן הרב באר יעקב לעיל סי' כ"ז והבל"י שם דחו דברי הבי"ע והשבו"י הנז' והסכימו לדברי הט"ז והפר"ח הנז' וכ"כ הברכ"י לעיל סי' כ"ז בשיו"ב משם הרד"ק כ"י דהעיקר להלכה ולמעשה כהט"ז יעו"ש. מיהו בדיקה בעי שיבדוק החוט יפה יפה שלא יהיה בו שום ריעותא ובבדיקת החוט אנו בקיאין כמ"ש הט"ז סק"ד והסכימו עמו האחרונים כמ"ש לקמן או' מ' ואם יש בו ריעותא כל דהו אף בקצתו טרפה ואם לא נבדק ה"ז ספק טרפה. לב"ש שם או' ח' בי"צ שם או' ט' ומיהו אם יש בה עוקץ בשבירת המפרקת יש לחוש ולהטריף מחשש נקיבת הושט. ברכ"י בשיו"ב שם משם הרד"ק. זבחי צדק או' ז' ונראה דהגם שכתבנו דהעיקר כדברי הט"ז מ"מ היכא דאפשר וליכא הפ"מ יש להחמיר ולחוש לדברי האוסרים כי רבים הם אלא א"כ נקשר העצם בטוב קשר אל קשר יחדיו ידובקו ולבדוק החוט יפה ואם יש בו ריעותא כל דהו טריפה ואם לא נבדק ספק טריפה כנז'.
י[עריכה]
י) עוף ששדרתו עקומה וכפולה הנקרא קורקובאד"ו יש להכשיר דנמצא כן דלפעמים לא תוכל הביצה להכיל באפרוח בתוכה מפני קטנותה ומתעקם בתוכה ונשארת. מטה יוסף ח"ב יו"ד סי' ו' מחב"ר או' ה' יא"פ ססי' נ"ד. מק"מ או' ד' עיני הכהן סי' ד' או' יו"ד. תו"ז סי' נ"ד או' ז' זבחי צדק או' ח'.
יא[עריכה]
יא) מעשה כזה אירע באווז והורה זקן א' לפרק החליות אחת אחת בנחת לראות אם חוט השדרה קיים או יש ריעותא ופרקו כל החליות וראו שלא היה שום ריעותא בחוט והכשירו. מט"י שם. מחב"ר או' ו' ונראה דלפי מ"ש מקודם דברייתא כך א"צ לטורח הזה. מחב"ר או' ז' יא"פ שם. עיני הכהן שם. וכ"כ מק"מ שם דאם אינו מתולדה יש לפרק החליות א' א' ולבדוק וכו'.
יב[עריכה]
יב) וכן בא מעשה לידי בצואר עוף עקום ובדקתי כל השדרה ונמצא כל החוט שלם וקיים והכשרתיו. תו"ז שם או' ח' זבחי צדק או' ט' ועיין לקמן סי' ל"ג או' ן'.
יג[עריכה]
יג) ועוד בא מעשה לידי בבהמה אחת שהיתה שדרתה עקומה בתכלית העקמימות והיה העקמימות והכפל נוטה לצידה לצד הצלעות ולא מגבה והביאוה שלימה אצלי וצויתי לפתוח השדרה באמצע כמנהג בנחת ובדקתי כל החוט במיתון דרך עקמימותו והיה שלם הולך ומתעקם בתוך השדרה כתולדתו והכשרתיה ואין ספק דכך נולדה ונתגדלה בעקמימות או בקטנותה נפלה ונכפלה שדרתה ולא נפסק החוט ונתגדלה כך וכיון שהחוט קיים ליכא שום בית מיחוש. תו"ז שם או' ט' זבחי צדק או' יו"ד.
יד[עריכה]
יד) מעשה בא לפני טבחי עירנו בתרנגולת א' שהיתה שדרתה עקומה והעקמומות היה נוטה לצד פנים ופתחו התרנגולת וראו שהשדרה יש בה עוקץ כנגד הריאה והטריפוה משום דחיישינן לנקיבת הריאה ואין אנו בקיאין בבדיקתה. זבחי צדק או' י"א.
טו[עריכה]
טו) והא דהכשירו לבדוק בצואר עוף עקום ה"ד באינו עקום כ"כ ובאופן שיכולין לבדוק החוט אבל אם עצם הצואר הוא עקום הרבה ועולה ויורד והוא דבר שקשה לבדוק יש להטריף משום חשש פסיקת החוט. זר"א חי"ד סי' ג'.
טז[עריכה]
טז) וצריך לבדוק אח"ז בבקיאות שיראה החוט בשלימות דאילו אם בפתחו השדרה או המפרקת נפסק החוט ולא ראה החוט שלם שוב אין לו בדיקה וטרפה. לב"ש ססי' ט"ו. בי"צ או' ט' זבחי צדק או' י"ג. ועיין לקמן או' כ"ט.
יז[עריכה]
טוב) שם. או שנתמעך המוח וכו' עיין לעיל סי' ל"א סעי' ב' ובדברינו לשם בס"ד.
יח[עריכה]
חי) [סעיף ג'] הומרך המוח ונשפך כמים. ואילו היה החוט נקוב היה יוצא. רש"י חולין מ"ה ע"ב. טור. ש"ך סק"ד. לה"פ או' ה'.
יט[עריכה]
יט) שם. הומרך המוח ונשפך כמים. ואם נמצא מים בחוט השדרה בכל ענין טרפה דלא שייך לומר מוח מקיפו. דמש"א דצ"ב ע"ג. כנה"ג בהגה"ט או' ד' זר"א ח"ג בקיצור ה' טרפיות או' ט' שו"ג מחו' או' ב' זכ"ל חי"ד על סי' זה. עיני הכהן סי' ד' או' ו' תו"ז סי' נ"ד או' ג' והטעם שכחב דלא שייך לומר מוח מקיפו מפני שהמוח שבראש הוא עב וגם ולכן אם הוא מקיף המים הוא מגין לא כן המוח שבחוט השדרה שהוא דק ורך הרבה לא חשיב היקף דאינו מגין והו"ל כאלו המים אצל החוט. ועיין לעיל סי' ל"א או' יו"ד.
כ[עריכה]
ך) שם. או כדונג שנמס וכו' אבל אינו נשפך כמים ואלו היה החוט נקוב לא היה יוצא. ש"ך סק"ה. לה"פ או' ו' זב"ת או' ז' ומיהו אין נ"מ בין נימוח כמים או כדונג אלא דבכל אלו דרך להתמסמס הרבה והחוט שוחה ומשו"ה טרפה. שפ"ד או' ד'.
כא[עריכה]
כא) שם. או כדונג שנמס וכו' וכל שהגיע המסמוס במוח לרוב היקפו דחוט אפי' רק רצועה דקה כשערה טרפה. מק"מ או' ז'.
כב[עריכה]
כב) שם. או כדונג שנמס וכו' וכל הני נתמרך נתמסמס בכלל נפסק החוט הן דקים להו לרבנן שמתוך ליקוי זה עתיד לינקב וליפסק אי נמי אין פיסוק גדול מזה ואע"ג דאמרן (לעיל או' ה') מוח זה לא מעלה ולא מוריד ה"מ בהפרדה אבל בהמרכה לא. רש"י חולין מ"ה ע"ב.
כג[עריכה]
כג) שם. שחוץ לידו שוחה וכו' פי' אותו המקצת שיוצא חוץ לידו היה שוחה טרפה דלקותא הוא וסוף הקרום ליפסק. מש"ז או' ב'.
כד[עריכה]
כד) [סעיף ד'] נחסר קצת מהמוח ונתרוקן כשר. דוקא נחסר קצת אבל אם נתרוקן הרבה טרפה משום דודאי כשמעמידו היה הריקן שחוץ לידו שוחה. ש"ך סק"ו. פר"ח או' ג' לה"פ או' ח' שפ"ד או' ו' זר"א שם. זב"ת או' יו"ד. בי"צ בעע"ז או' ה' זבחי צדק או' ט"ו.
כה[עריכה]
כה) אבל בנתמסמס כדונג לא מפליג בין מעט להרבה לפי שדרכו להתמסמס כולו. ש"ך שם. לה"פ שם. שפ"ד שם. זב"ת שם. בי"צ שם.
כו[עריכה]
כו) חוט השדרה שנמצא העור בריא וחזק וכן מוח שבפנים קיים אלא שהעור של החוט היה שחור כשרה. ביה"ל. פר"ח בקו"א. לה"פ או' ג' בל"י או' ב' נוב"י חי"ד סי' י"ג וקרא ערער על התב"ש שהחמיר בזה יעו"ש. מחב"ר או' א' זב"ת או' ה' שה"מ או' ג' חכ"א כלל ט"ו או' כ"א. בי"צ או' ב' עיני הכהן שם או' ח' תו"ז סי' נ"ד או' יו"ד. זבחי צדק או' ט"ז.
כז[עריכה]
כז) אבל אם העור לקוי מחמת השינוי ברוב היקף עור החופה את המוח טרפה. פר"ח שם. לה"פ שם. זב"ת שם. שה"מ שם. חכ"א שם. זבחי צדק או' י"ז.
כח[עריכה]
כח) ודוקא שהמוח בפנים בריא וחזק אבל אם המוח נפסד מבפנים אף דמוח זה לא מעלה ולא מוריד מ"מ כיון דחזינן שינוי מראה בעור אמרינן לקותא היא וטרפה. מש"ז או' ג' בי"צ שם. זבחי צדק או' י"ח.
כט[עריכה]
כט) וכי כשמוצאין עוף ששדרתו עקומה שהכשרנו לעיל אם יש שינוי מראה בחוט יש לתלות ע"י לקותא הוא ויש להטריף. מש"ז שם. עיני הכהן שם או' יו"ד. זבחי צדק שם.
ל[עריכה]
ל) אם יש אבעבוע ויש לה שינוי מראה ובפרט מראה שחור ושלט השינוי מראה מעבר לעבר טרפה. נוב"י שם. מחב"ר או' ב' תו"ז שם או' י"א. על"ה שם או' ט' זבחי צדק או' י"ט.
לא[עריכה]
לא) ואם אין אבעבוע רק גבוה מעט אם לא היה הבשר משונה במשמוש להיות רך או נימוח קצת כשרה ואין להחמיר. נוב"י שם סי' י"ד. מחב"ר או' ג' ענ"ה שם. זבחי צדק או' ך'.
לב[עריכה]
לב) כל מקום שיש שינוי מראה צריך לבדוק ולעיין אם אין לקותה בבשר. נוב"י שם סי' י"ג. מחב"ר או' ד' ענ"ה שם. זבחי צדק או' כ"א.
לג[עריכה]
לג) [סעיף ה'] טריפות זה של חוט השדרה וכו' קאי לכל הטריפות שבחוט השדרה שהזכיר מקודם. ש"ך סק"ז. לה"פ או' ט' זב"ת או' י"א.
לד[עריכה]
לד) שם. הוא עד פי פרשה שלישית וכו' פי' כשמגיע החוט עד הירכים מתפצל פיצול אחד לצד ימין ואחד לצד שמאל ואמצעיתו יורד עד למטה כנגד הזנב ולאחר שיורד כג' אצבעות (מן הירכים. פרישה) מתפצל עוד לב' פיצולין אחד לימין ואחד לשמאל וכן בהרבה מקומות עד שיכלה. טור. לבוש. זב"ת או' י"א. ואלו הג' פיצולים נקראים פרשיות והחוט הישר שבשדרה אשר בין פיצול לפיצול נקרא בין הפרשיות והחוט בין שני הפיצולים הראשונים כלומר בהתחלתם כשמושכים אילך ואילך נקרא פי פרשה. וזהו דינם כל החוט מן הפולין עד פי פרשה ראשונה שהיא התחלת השני פיצולים הראשונים אם נפסק רוב עוביו ודאי טרפה ואם נפסק החוט שבפי הפרשה שבין התחלת השני !פיצולין הראשונים וכן נפסק חוט של הפיצולין עצמן וכן אם נפסק חוט הישר אשר בין הפרשיות כל אלו ספק טרפה וכן הדין בפרשה שנייה עד פרשה שלישית. זב"ת שם.
לה[עריכה]
לה) שם. אבל אם נפסקו חוטי פיצול השלישי כשרה. לפי שמשם ואילך כבר תשש כחה והירכים מעמידין את שדרתו ואינה מתה בכך. רש"י חולין מ"ה ע"ב.
לו[עריכה]
לו) שם. ובעוף הוא טרפות החוט עד בין האגפים התחלת המקום שהם מחוברים בו בגוף. הגה. ויש מטריפין בעוף עד מקום כלות שכיבת העצם המחובר לגוף והכי נהוג אם לא במקום הפ"מ. ולענין דינא יש להטריף כס' רמ"א עד מקום כלות שכיבת העצם המחובר לגוף. שפ"ד או' ט' שה"מ או' ח' חכ"א כלל ט"ו או' י"ח. בי"צ או' ה' ענ"ה סי' ד' או' י"ג. תו"ז סי' נ"ד או' ו' זבחי צדק או' כ"ב.
לז[עריכה]
לז) שם בהגה. אם לא במקום הפ"מ. ובהפ"מ העיקר כדעת הט"ז סק"ג דהיינו עד מקום כלות חיבורם בגוף יש להקל ולא ממקום התחלת חיבורם בגוף. שפ"ד שם. וכ"כ ימין משה בשם הרשד"ם והב"ד הזר"א שם. שה"מ שם. בי"צ בתה"ב או' ב' על"ה שם. תו"ז שם. זבחי צדק או' כ"ג.
לח[עריכה]
לח) [סעיף ו'] בהמה שהכו אותה וכו' ולא חיישינן שמא נפסק החוט. דכיון שהלך המקל על פני כל אורך השדרה א"א שיכה בכח. ש"ך סק"י. פר"ח או' ז' זב"ת או' ט"ו.
לט[עריכה]
טל) שם. על פני כל אורך השדרה כשרה. כתב באו"ז סי' תי"ז י"מ דמ"מ צריכה פירכוס בשחיטה כמסוכנת ורבי' שב"ט נסתפק די"ל כיון דלא חיישינן לריסוק איברים הרי אנו מחזיקים אותה בחזקת בריאה יעו"ש. מק"מ או' יו"ד. והב"ד זבחי צדק או' כ"ה וכתב והגם שרשב"ט נסתפק בדבר הא ודאי ספיקא לחומרא. וכתב עוד שם זבחי צדק ומ"מ אם עמדה מאליה אינה חשובה כמסוכנת וא"צ פירכוס כדאמרינן לעיל סי' י"ז סעי' א' יעו"ש.
מ[עריכה]
מ) שם. ואם יש במקל קשרים חוששין וכו' וכן אם לא הגיע המקל ע"פ כל השדרה חוששין וכו' וכן אם הכה לרוחב השדרה חוששין וכו' וכיון דחוששין צריכה שהייה מעת לעת ובדיקה בחוה"ש. כ"כ הר"ן והב"ד ב"י וכ"פ רש"ל. ואף שפסק רמ"א לקמן סי' נ"ח סעי' ו' דאין אנו בקיאין בבדיקה היינו לענין ריסוק אבל כאן בבדיקת חוה"ש אנו בקיאין. ט"ז סק"ד. לה"פ או' י"ג. בל"י או' ט' כריתי או' ה' תב"ש או' ו' מש"ז או' ד' בי"צ או' ז' עיני הכהן סי' ד' או' כ"ב זבחי צדק או' כ"ד.
מא[עריכה]
מא) שם. ואם יש במקל קשרים חוששין וכו' וכי חיישינן היינו בשלא הלכה אבל אם הלכה אח"כ תו לא חיישינן ואיכא מ"ד דאפי' הלכה בכה"ג בעיא בדיקה בחוה"ש. ב"י בשם הר"ן. וכתב הפר"ח או' ז' דכן עיקר כסברת האומר דאפי' הלכה לעולם צריך בדיקה בחוה"ש. וכ"כ הפר"ת או' ח' תב"ש שם. מש"ז שם. זר"א ח"ג בקיצור ה' טרפות או' ט' בי"צ שם. חכ"א כלל ט"ו או' י"ט. ענ"ה שם או' ט"ו. וי"א דאם הלכה א"צ בדיקה. כנה"ג בהגב"י או' י"ח בשם דמש"א. שו"ת מהר"ם מלובלין סי' צ"ד. דג"מ. ר"ז או' ח' ויש לסמוך אסברא זו האחרונה ומכשירינן בהפ"מ בנאבד בלי בדיקה. מק"מ או' י"ב. זבחי צדק או' כ"ו. ועיין לקמן או' מ"ט.
מב[עריכה]
מב) ואם נפלה לארץ ע"י הכאה זו לא מהני לה בדיקה אפי' בפחות מעשרה טפחים ואפי' הכו אותה ע"פ אורך כל השדרה בכל ענין שהוכתה עד שנפלה מחמת הכאה דינא ככל נפולה ואין לה תקנה דאין אנו בקיאין בבדיקת כל החלל. תב"ש שם. מש"ז שם. שה"מ סוף או' יו"ד. ענ"ה שם או' ט"ז. מיהו אפי' בנפולה אם אח"כ הלכה ד"א הילוך יפה מהני לה בדיקת החוט אפי' לדידן. מש"ז שם. זבחי צדק או' ל'.
מג[עריכה]
מג) והא דבהכאה צריך בדיקה ה"ד בהכאה גדולה שלא כדרך הרגיל והכי נוהגין דלא בדקינן בהכאות המצויות שמכין הבהמה. תב"ש שם. והגם שכתב אח"כ דיש להחמיר דאנן לא בקאינן לחלק בין הכאה להכאה וכו' יעו"ש מ"מ כתב עליו בשו"ת תולדות יצחק ססי' א' דהמחמיר יחמיר לעצמו אבל חלילה להחמיר לאחרים ובפרט להפסיד ממון של ישראל אותו החלב שנחלב מהבהמה שהכה אותה ודי לנו להחמיר בהכאה גדולה שלא כדרך הרגיל וכו' יעו"ש. והב"ד פ"ת או' ב' זבחי צדק או' ל"א וכתב וכן עיקר.
מד[עריכה]
מד) כתבנו לעיל או' מ' ואו' מ"א דהיכא דאית ביה קשרי דחוששין צריכה שהייה מעל"ע ובדיקה בחוה"ש או הליכה ובדיקה בחוה"ש ואם בדקו בחוה"ש ומצאו שינוי מראה או שינוי צורה שנתמעך וכדומה טרפה. מק"מ או' י"א. אלא שנסתפק אי השינוי בפחות מרוב היקף נמי מטריף. מיהו בס' זבחי צדק או' כ"ז כתב שאין זה ספק אלא דוקא בשנוי ברוב היקף הוא מטריף כדין החוט שנפסק. ועיין לעיל או' כ"ז.
מה[עריכה]
מה) ולא מהני לבדוק אלא תוך ג"י מהמעשה דאל"כ יש לחוש שהבריא והלכה המראה כמ"ש הטור סי' נ"ז בשם הרשב"א לענין בדיקת דרוסה. מק"מ שם. זבחי צדק או' כ"ח.
מו[עריכה]
מו) שם. חוששין למקום הקשרים. היינו אפי' לא חזינן שבר בשדרה. ומ"ש בש"ע התניא ע"פ לשון הט"ז סק"ד דסגי לבדוק בשדרה אי היא שלימה אינו כלום אלא צריך בדיקה בחוט. מק"מ או' י"ג. זבחי צדק או' כ"ט.
מז[עריכה]
מז) שם. וכן אם לא הגיע המקל על פני כל השדרה וכו' וה"ה אם הכה אותה ונפסק המקל בהכאה חוששין לפי שבמקום שנפסק המקל עושה חבורה או מכה רבה כמו בראש השרביט. ב"י בשם הכלבו. ט"ז סק"ה. פר"ח או' ח' לה"פ או' י"ג. בל"י או' ט' מש"ז או' ה' שה"מ או' יו"ד. ער"ה או' ה' זב"ת או' ט"ז. בי"צ בעמ"ז או' ט' ענ"ה סי' ד' או' י"ד. תו"ז סי' נ"ד או' י"ד. זבחי צדק או' ל"ב.
מח[עריכה]
מח) הכו אותה על ראשה בכח גדול למהר הליכתה ורבצה במקומה ולא יכלה לעמוד ושחטוה שם תכף להכאה שחיטה אף דלא אשתכח רעותא בעצם הגלגולת עם כל זה חוששין משום רסוק איברים וטרפה. תורת חסד סי' ו' מחב"ר או' ט' שו"ג סי' ל' מחו' או' א' ענ"ה שם או' כ"א. זבחי צדק או' ל"ג וכתב דהגם דהחק"ל סי' כ"ח דחה דברי התו"ח הנז' והכשיר הרואה יראה דאין בראיותיו כדי שביעה לדחות דברי התו"ח וע"כ העיקר כדברי התו"ח עכ"ד.
מט[עריכה]
מט) פרה חולבת שהכו אותה במקל על רוחב השדרה מכה רבה עד שנחלית ונפלה ואחר איזה ימים חזרה לאיתנה הראשון נ"ל דהחלב שלה מותר דהגם דלדעת המחמירין וס"ל דלא מהני הילוך לבד רק הילוך ובדיקה מ"מ אין לחוש בזה לחלב וניהי דהיכא דאפשר בבדיקה ראוי להחמיר ולבדוק כיון דאפשר לברורי עכ"פ בא"א לבדוק כגון שנאבד או לענין החלב ודאי יש להתיר. טוב טעם סי' ל"ב דף א' ע"ג. זבחי צדק או' ל"ד. ועיין לעיל או' מ"א.
נ[עריכה]
נ) שם. חוששין שמא נפסק החוט. משמע דא"צ לבדוק כל החלל אלא חוה"ש לבד וכמ"ש בב"י. וכ"כ התב"ש או' ו' וכתב להשיג על הפר"ח יעו"ש. וכ"כ הער"ה או' ד' בשם כמה ראשונים וכתב ודלא כהפר"ח יעו"ש. וכ"מ ממ"ש לעיל או' מ' יעו"ש.
נא[עריכה]
נא) [סעיף ז'] בהמה שגוררת רגליה וכו' לא דוקא רגליה אלא ה"ה אם גוררת ידיה אין חוששין. כנה"ג בהגה"ט או' ט"ו. שה"מ או' י"א. ער"ה או' ח' זב"ת או' ך' ענ"ה שם או' ך' זבחי צדק או' ל"ה.
נב[עריכה]
בנ) ולאו דוקא אם אחר שקנה מן הגוי ראינוה שגררה רגליה מותר אלא ה"ה אפי' לכתחלה מותר לקנות מן הגוי אווזים ותרנגולים שאינם יכולים לעמוד על רגליהם. כנה"ג שם. שה"מ שם. זבחי צדק או' ל"ו.
נג[עריכה]
גנ) שם. בהמה שגוררת רגליה וכו' בין דקה בין גסה וה"ה חיה. כנה"ג שם. זב"ת או' י"ט. ולאו דוקא גוררת אלא אפי' שאינה יכולה לעמוד על רגליה. כנה"ג שם. שה"מ שם. זב"ת או' ך'.
נד[עריכה]
דנ) שם. בד"א כשלא נודע שנפלה אבל אם נודע שנפלה חוששין. ואפי' נפלה למטה מי"ט כשגיררת רגליה צריכה בדיקה בחוה"ש. תב"ש או' ז' שפ"ד או' י"ב. חכ"א כלל ט"ו או' ך' בי"צ או' ח' ענ"ה שם או' י"ט. וה"ה אם הכה אותה מראשה לזנבה וגוררת רגליה לא תלינן בשגרונה ובעינן בדיקה בחוט. תב"ש שם. פר"ת או' ט' שפ"ד שם. זב"ת או' כ"ב. בי"צ בעמ"ז או' י"ב. ענ"ה שם או' י"ז. ואם לא בדק בחוט בהא דנפלה פחות מי"ט וגוררת רגליה או הכה אותה מראשה לזנבה וגוררת רגליה הוי ספק טרפה. תב"ש שם. חכ"א שם. אבל הפר"ת שם כתב דאם לא בדק בחוה"ש אין להטריף. וכ"כ הזב"ת שם. וכ"נ דעת הנוב"י מה"ק חי"ד סי' כ"ב. וכתב מק"מ או' ט"ז דיש לסמוך על סברא זו בהפ"מ בדיעבד אם לא נבדק חוה"ש. זבחי צדק או' ל"ז.
נה[עריכה]
הנ) ואם נפלה י"ט או הפילוה אחרים אפי' פחות מי"ט וגוררת רגליה דינא כדין נפולה בסי' נ"ח דצריך לבדוק כל החלל ולדידן דאין אנו בקיאין בבדיקה אסורה לעולם. ש"ך ס"ק י"ב. שפ"ד שם. בי"צ או' ח' זבחי צדק או' ל"ח.
נו[עריכה]
ונ) בהמה שנתקלה ברגליה האחרונים ונעשית חגרת צריכה בדיקה בירך ולא דמי במגררת רגליה דשאני הכא דתברא בצדה שנתקלה. שבו"י ח"ב סי' נ"ט. עיקרי הד"ט סי' ב' סיף או' ג' זב"ש או' ט"ו. זבחי צדק או' ט"ל. ועיין לקמן סי' נ"ה או' ט"ל.
נז[עריכה]
זנ) ואם צולעת רק על רגל א' אין לחוש לחוה"ש שאם מחמת השדרה הרי היא באמצע ומתפשט כחה בשוה בב' הרגלים והיתה ראויה להיות צולעת בב' הרגלים. נוב"י מה"ת סי' י"ז. והב"ד פ"ת או' ג' אבל הרב זבחי צדק או' מ' הקשה עליו דדילמא נפסק החוט בפיצול א' ההולך לרגל שמאל אבל החוט שבאמצע והפצול של רגל ימין עודם קיימים ומשו"ה דוקא צולעת על רגל א' וע"כ כתב דלמעשה יש להחמיר. ור"ל שיש לבדוק חוה"ש שבשני פיצולין ראשונים שבירך וגם הניבין שבירך מן הספק דשמא היתה צולעת מחמת שנפסקו הניבין או שנפסק חוה"ש. ועיין לעיל סעי' ה' ולקמן סי' נ"ה סעי' ב'.
נח[עריכה]
חנ) אם לא ראה היהודי שנפלה אין לחוש לנפילה ומה שהגוי אומר אחר שיצאה מתחת ידו אינו נאמן ואפי' אמר מתחלה אולי כיון להשביח מקחו שסובר אם יאמר שזה מחמת נפילה עדיף. נוב"י שם. פ"ת שם. זבחי צדק או' מ"א.
נט[עריכה]
טנ) ואם נפל השור ע"ג רגליו מחמת מכאוב רגליו ולא הלך מחמת נפילתו אין בו חשש רסוק אברים דכיון דמחמת מכאוב הוא דנפלה אמדה נפשה דהוי נפלה מדעת. תב"ש סוף או' ז' ענ"ה שם או' י"ט. זבחי צדק או' מ"ב.
ס[עריכה]
ס) מי שקנה אווז מן השוק ולא יכלה לעמוד מותרת כיון שלא ראינוה שנפל אין לאסור מספק ואומר שגרונה נקטה. ט"ז סק"ו. פר"ח סוף או' ט' לה"פ או' ט"ו. בל"י או' י"א. זב"ת או' כ"ב. ואפי' בדיקה א"צ ומותר לשוחטו מיד. מש"ז או' ו' בי"צ בעמ"ז או' י"א. חכ"א כלל ט"ו או' ך'.
סא[עריכה]
סא) ועופות שאינם יכולים לעמוד על רגליהם וכשעומדים סובב ראשם ונופלים אסור לשחטם דחיישינן שמא יש להם מים במוחם. באר מים חיים או' י"ג משם זב"ש. זר"א ח"ג בקיצור ה' טריפות או' ט' זבחי צדק או' מ"ג.
סב[עריכה]
סב) תרנגולים שרגליהם נפוחים אפי' בעצם התחתון יש לחוש להם שבא להם מחולי הפודנאר"ה והאוכלים מהם באים לידי חולי זה לכן שומר נפשו ירחק מהם שמצוי הוא בתרנגולים. שבו"י ח"ב סי' ס"ח. וסב"ד התו"ז סי' ד"ן או' טו"ב וכתב דיש ליזהר בזה כדברי הרב דחמירא סכנתא. זבחי צדק או' מ"ד.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |