עץ יוסף על בראשית רבה/א/ה: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: תיקון מ"מ) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''תאלמנה שפתי שקר וגו' יתחרשון יתפרכון ישתתקון.''' | '''תאלמנה שפתי שקר וגו' יתחרשון יתפרכון ישתתקון.''' יתחרשון היך מד"א {{ממ|שמות ד יא}} ויאמר ה' אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש וגומר יתפרכון כמד"א {{ממ|בראשית לז:ז}} והנה אנחנו מאלמין אלומים. ישתתקון כמשמעו כצ"ל. וכן הוא בירושלמי ובשוח"ט {{ממ|אות אמת [[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]] [[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}#|נזר הקודש]]}} ופירושו כמד"א ויאמר ה' אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש דמדלא קאמר נמי או מי ישום אזן או חרש להיות ג"כ דבר והפוכו כלפי החרש שימת האוזן אלא ודאי חרש הוא ג"כ הפוכו של מי שם פה לאדם וה"ק מי שם פה לאדם או מי ישום נעדר כח הפה וזה משני פנים או אלם בטבעו שאין לו כח הדבור. או חרש. כלומר שהוא אלם מחמת חרשות כי אם אינו שומע לא למד לדבר. יתפרכון כמד"א והנה אנחנו מאלמים אלומים. פי' הערוך לשון קשירה. ורש"י פי' לשון כריתה ופריכה. שהאוגד עומרים נפרכים. וכן אלומים בלשון ארמי פרכין ודרש כל זה מתיבת תאלמנה מדשני קרא בדיבוריה ולא אמר ידמו כדלעיל: | ||
'''ישתתקון''' | '''ישתתקון''' כמשמעו שאינו מדבר: | ||
'''עתק שהעתיק מבריותיו''' | '''עתק שהעתיק מבריותיו''' כצ"ל. עתק לשון סילוק כמו ויעתק משם כך דברים אלו סתמן הקב"ה בתורתו שלא יבינו בהם רבים לפיכך אסור לגלותן: | ||
'''בגאוה אתמהא''' | '''בגאוה אתמהא''' פי' הקרא אתמוהי קא מתמה איך יבוזו על כבודו של הקב"ה בשביל להתגאות ולומר אני דורש במעשה בראשית ובי"ת בגאוה כבי"ת ויעבוד יעקב ברחל שפירושו בשביל רחל {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''ובוז אתמהא''' | '''ובוז אתמהא''' הקרא אתמוהי הנכון שיהיה מבזה על כבודו יתברך: | ||
'''דאמר ר' יוסי''' | '''דאמר ר' יוסי''' המת"כ כתב דצ"ל אמר רבי יוסי ולא דאמר עכ"ל. וכן הוא בירושלמי: | ||
'''בכבודו של מקום''' | '''בכבודו של מקום''' אמר כבודו דרך כבוד של מעלה {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]] ו[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}#|נזר הקודש]]}}: | ||
'''ומה כתיב אחריו מה רב טובך''' | '''ומה כתיב אחריו מה רב טובך''' משום דאייתי לדרבי יוסי דקאמר דאין לו חלק לעוה"ב ולא אשכחן דענשיה קרא אלא בהאי עלמא דתאלמנה שפתי שקר. לז"א דמדיוקא דבתריה נפקא דכתיב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. הפך הראשונים הבוזים את מוראו. שלהם לא יהיה חלק במה רב טובך הצפון ליראים: | ||
'''בנוהג שבעולם כו'''' | '''בנוהג שבעולם כו'''' זה ביאור הדבור המגונה שעליו נאמר בגאוה ובוז. ועיין בענף: | ||
'''הביבים.''' | '''הביבים.''' צינורות שעושין לקלח שם שופכים: | ||
'''הסריות''' | '''הסריות''' הסרחון: | ||
'''אינו פוגם''' | '''אינו פוגם''' בתמיה. דאין רצונו של מלך להזכיר שם אשפה שהיה שם. כך כל מי שהוא בא לומר העולם הזה נברא מתוך תהו ובהו אינו פוגם בתמיה {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''א"א לאומרו''' | '''א"א לאומרו''' אפי' היה יכול להבינו מדעתו לא היה רשאי לגלותו {{ממ|רש"י}}: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה מ־19:09, 17 בינואר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תאלמנה שפתי שקר וגו' יתחרשון יתפרכון ישתתקון. יתחרשון היך מד"א (שמות ד יא) ויאמר ה' אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש וגומר יתפרכון כמד"א (בראשית לז:ז) והנה אנחנו מאלמין אלומים. ישתתקון כמשמעו כצ"ל. וכן הוא בירושלמי ובשוח"ט (אות אמת יפה תואר נזר הקודש) ופירושו כמד"א ויאמר ה' אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש דמדלא קאמר נמי או מי ישום אזן או חרש להיות ג"כ דבר והפוכו כלפי החרש שימת האוזן אלא ודאי חרש הוא ג"כ הפוכו של מי שם פה לאדם וה"ק מי שם פה לאדם או מי ישום נעדר כח הפה וזה משני פנים או אלם בטבעו שאין לו כח הדבור. או חרש. כלומר שהוא אלם מחמת חרשות כי אם אינו שומע לא למד לדבר. יתפרכון כמד"א והנה אנחנו מאלמים אלומים. פי' הערוך לשון קשירה. ורש"י פי' לשון כריתה ופריכה. שהאוגד עומרים נפרכים. וכן אלומים בלשון ארמי פרכין ודרש כל זה מתיבת תאלמנה מדשני קרא בדיבוריה ולא אמר ידמו כדלעיל:
ישתתקון כמשמעו שאינו מדבר:
עתק שהעתיק מבריותיו כצ"ל. עתק לשון סילוק כמו ויעתק משם כך דברים אלו סתמן הקב"ה בתורתו שלא יבינו בהם רבים לפיכך אסור לגלותן:
בגאוה אתמהא פי' הקרא אתמוהי קא מתמה איך יבוזו על כבודו של הקב"ה בשביל להתגאות ולומר אני דורש במעשה בראשית ובי"ת בגאוה כבי"ת ויעבוד יעקב ברחל שפירושו בשביל רחל (יפה תואר):
ובוז אתמהא הקרא אתמוהי הנכון שיהיה מבזה על כבודו יתברך:
דאמר ר' יוסי המת"כ כתב דצ"ל אמר רבי יוסי ולא דאמר עכ"ל. וכן הוא בירושלמי:
בכבודו של מקום אמר כבודו דרך כבוד של מעלה (יפה תואר ונזר הקודש):
ומה כתיב אחריו מה רב טובך משום דאייתי לדרבי יוסי דקאמר דאין לו חלק לעוה"ב ולא אשכחן דענשיה קרא אלא בהאי עלמא דתאלמנה שפתי שקר. לז"א דמדיוקא דבתריה נפקא דכתיב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. הפך הראשונים הבוזים את מוראו. שלהם לא יהיה חלק במה רב טובך הצפון ליראים:
בנוהג שבעולם כו' זה ביאור הדבור המגונה שעליו נאמר בגאוה ובוז. ועיין בענף:
הביבים. צינורות שעושין לקלח שם שופכים:
הסריות הסרחון:
אינו פוגם בתמיה. דאין רצונו של מלך להזכיר שם אשפה שהיה שם. כך כל מי שהוא בא לומר העולם הזה נברא מתוך תהו ובהו אינו פוגם בתמיה (יפה תואר):
א"א לאומרו אפי' היה יכול להבינו מדעתו לא היה רשאי לגלותו (רש"י):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |