ראשי תיבות בבלי/בבא בתרא/ס/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הכנה ליצירת ראשי תיבות)
 
(←‏top: יצירת ר"ת באופן אוטומטי באמצעות AWB)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
זיל האידנא ותא למחר בליליא שדר קצייה
{{רת הוראות}}
לההוא דידיה למחר אתא לקמיה א"ל זיל קוץ
ז{{רת|יל}} ה{{רת|אידנא}} ו{{רת|תא}} ל{{רת|מחר}} ב{{רת|ליליא}} ש{{רת|דר}} ק{{רת|צייה}} ל{{רת|ההוא}} ד{{רת|ידיה}} ל{{רת|מחר}} א{{רת|תא}} ל{{רת|קמיה}} א{{רת|}} ז{{רת|יל}} ק{{רת|וץ}} א{{רת|}} ה{{רת|א}} מ{{רת|ר}} נ{{רת|מי}} א{{רת|ית}} ל{{רת|יה}} א{{רת|}} ז{{רת|יל}} ח{{רת|זי}} א{{רת|י}} ק{{רת|וץ}} ד{{רת|ידי}} ק{{רת|וץ}} ד{{רת|ידך}} א{{רת|י}} ל{{רת|א}} ק{{רת|וץ}} ד{{רת|ידי}} ל{{רת|א}} ת{{רת|קוץ}} א{{רת|ת}} מ{{רת|עיקרא}} מ{{רת|אי}} ס{{רת|בר}} ו{{רת|לבסוף}} מ{{רת|אי}} ס{{רת|בר}} מ{{רת|עיקרא}} ס{{רת|בר}} נ{{רת|יחא}} ל{{רת|הו}} ל{{רת|בני}} ר{{רת|ה}} ד{{רת|יתבי}} ב{{רת|טוליה}} כ{{רת|יון}} ד{{רת|חזא}} ד{{רת|קא}} מ{{רת|עכבי}} ש{{רת|דר}} ק{{רת|צייה}} ו{{רת|לימא}} ל{{רת|יה}} ז{{רת|יל}} ק{{רת|וץ}} ד{{רת|ידך}} ו{{רת|הדר}} א{{רת|קוץ}} ד{{רת|ידי}} מ{{רת|שום}} ד{{רת|ריש}} ל{{רת|קיש}} ד{{רת|אמר}} [[תנ"ך/צפניה/ב#א|ה{{רת|תקוששו}} ו{{רת|קושו}}]] ק{{רת|שוט}} ע{{רת|צמך}} ו{{רת|אח}} ק{{רת|שוט}} א{{רת|חרים}}: א{{רת|בל}} א{{רת|ם}} ר{{רת|צה}} כ{{רת|ונס}} ל{{רת|תוך}} ש{{רת|לו}} ו{{רת|מוציא}}: א{{רת|יבעיא}} ל{{רת|הו}} כ{{רת|נס}} ו{{רת|לא}} ה{{רת|וציא}} מ{{רת|הו}} ש{{רת|יחזור}} ו{{רת|יוציא}} ר{{רת|'}} י{{רת|וחנן}} א{{רת|מר}} כ{{רת|נס}} מ{{רת|וציא}} ו{{רת|ריש}} ל{{רת|קיש}} א{{רת|מר}} כ{{רת|נס}} א{{רת|ינו}} מ{{רת|וציא}} א{{רת|}} ר{{רת|בי}} י{{רת|עקב}} ל{{רת|ר'}} י{{רת|רמיה}} ב{{רת|ר}} ת{{רת|חליפא}} א{{רת|סברה}} ל{{רת|ך}} ל{{רת|הוציא}} כ{{רת|}} ל{{רת|א}} פ{{רת|ליגי}} ד{{רת|מוציא}} כ{{רת|י}} פ{{רת|ליגי}} ל{{רת|החזיר}} כ{{רת|תלים}} ל{{רת|מקומן}} ו{{רת|איפכא}} א{{רת|יתמר}} ר{{רת|'}} י{{רת|וחנן}} א{{רת|מר}} א{{רת|ינו}} מ{{רת|חזיר}} ו{{רת|ריש}} ל{{רת|קיש}} א{{רת|מר}} מ{{רת|חזיר}} ר{{רת|'}} י{{רת|וחנן}} א{{רת|מר}} א{{רת|ינו}} מ{{רת|חזיר}} מ{{רת|שום}} ד{{רת|רב}} י{{רת|הודה}} ד{{רת|אמר}} ר{{רת|ב}} י{{רת|הודה}} מ{{רת|צר}} ש{{רת|החזיקו}} ב{{רת|ו}} ר{{רת|בים}} א{{רת|סור}} ל{{רת|קלקלו}} ו{{רת|ריש}} ל{{רת|קיש}} א{{רת|מר}} מ{{רת|חזיר}} ה{{רת|ני}} מ{{רת|ילי}} ה{{רת|יכא}} ד{{רת|ליכא}} ר{{רת|ווחא}} ה{{רת|כא}} ה{{רת|א}} א{{רת|יכא}} ר{{רת|ווחא}}: ל{{רת|קח}} ח{{רת|צר}} ו{{רת|בה}} ז{{רת|יזין}} ו{{רת|גזוזטראות}} ה{{רת|רי}} ה{{רת|יא}} ב{{רת|חזקתה}}: א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} ה{{רת|ונא}} נ{{רת|פלה}} ח{{רת|וזר}} ו{{רת|בונה}} א{{רת|ותה}} מ{{רת|יתיבי}} א{{רת|ין}} מ{{רת|סיידין}} ו{{רת|אין}} מ{{רת|כיירין}} ו{{רת|אין}} מ{{רת|פייחין}} ב{{רת|זמן}} ה{{רת|זה}} ל{{רת|קח}} ח{{רת|צר}} מ{{רת|סוידת}} מ{{רת|כוירת}} מ{{רת|פויחת}} ה{{רת|רי}} ז{{רת|ו}} ב{{רת|חזקתה}} נ{{רת|פלה}} א{{רת|ינו}} ח{{רת|וזר}} ו{{רת|בונה}} א{{רת|ותה}} א{{רת|יסורא}} ש{{רת|אני}} ת{{רת|}} ל{{רת|א}} י{{רת|סוד}} א{{רת|דם}} א{{רת|ת}} ב{{רת|יתו}} ב{{רת|סיד}} ו{{רת|אם}} ע{{רת|ירב}} ב{{רת|ו}} ח{{רת|ול}} א{{רת|ו}} ת{{רת|בן}} מ{{רת|ותר}} ר{{רת|}} א{{רת|ומר}} ע{{רת|ירב}} ב{{רת|ו}} ח{{רת|ול}} ה{{רת|רי}} ז{{רת|ה}} ט{{רת|רכסיד}} ו{{רת|אסור}} ת{{רת|בן}} מ{{רת|ותר}} ת{{רת|}} כ{{רת|שחרב}} ה{{רת|בית}} ב{{רת|שניה}} ר{{רת|בו}} פ{{רת|רושין}} ב{{רת|ישראל}} ש{{רת|לא}} ל{{רת|אכול}} ב{{רת|שר}} ו{{רת|שלא}} ל{{רת|שתות}} י{{רת|ין}} נ{{רת|טפל}} ל{{רת|הן}} ר{{רת|'}} י{{רת|הושע}} א{{רת|מר}} ל{{רת|הן}} ב{{רת|ני}} מ{{רת|פני}} מ{{רת|ה}} א{{רת|י}} א{{רת|תם}} א{{רת|וכלין}} ב{{רת|שר}} ו{{רת|אין}} א{{רת|תם}} ש{{רת|ותין}} י{{רת|ין}} א{{רת|מרו}} ל{{רת|ו}} נ{{רת|אכל}} ב{{רת|שר}} ש{{רת|ממנו}} מ{{רת|קריבין}} ע{{רת|ל}} ג{{רת|בי}} מ{{רת|זבח}} ו{{רת|עכשיו}} ב{{רת|טל}} נ{{רת|שתה}} י{{רת|ין}} ש{{רת|מנסכין}} ע{{רת|ל}} ג{{רת|בי}} ה{{רת|מזבח}} ו{{רת|עכשיו}} ב{{רת|טל}} א{{רת|מר}} ל{{רת|הם}} א{{רת|}} ל{{רת|חם}} ל{{רת|א}} נ{{רת|אכל}} ש{{רת|כבר}} ב{{רת|טלו}} מ{{רת|נחות}} א{{רת|פשר}} ב{{רת|פירות}} פ{{רת|ירות}} ל{{רת|א}} נ{{רת|אכל}} ש{{רת|כבר}} ב{{רת|טלו}} ב{{רת|כורים}} א{{רת|פשר}} ב{{רת|פירות}} א{{רת|חרים}} מ{{רת|ים}} ל{{רת|א}} נ{{רת|שתה}} ש{{רת|כבר}} ב{{רת|טל}} נ{{רת|יסוך}} ה{{רת|מים}} ש{{רת|תקו}} א{{רת|מר}} ל{{רת|הן}} ב{{רת|ני}} ב{{רת|ואו}} ו{{רת|אומר}} ל{{רת|כם}} ש{{רת|לא}} ל{{רת|התאבל}} כ{{רת|ל}} ע{{רת|יקר}} א{{רת|י}} א{{רת|פשר}} ש{{רת|כבר}} נ{{רת|גזרה}} ג{{רת|זרה}} ו{{רת|להתאבל}} י{{רת|ותר}} מ{{רת|דאי}} א{{רת|י}} א{{רת|פשר}} ש{{רת|אין}} ג{{רת|וזרין}} ג{{רת|זירה}} ע{{רת|ל}} ה{{רת|צבור}} א{{רת|א}} ר{{רת|וב}} צ{{רת|בור}} י{{רת|כולין}} ל{{רת|עמוד}} ב{{רת|ה}} ד{{רת|כתיב}} [[תנ"ך/מלאכי/ג#ט|ב{{רת|מארה}} א{{רת|תם}} נ{{רת|ארים}} ו{{רת|אותי}} א{{רת|תם}} ק{{רת|ובעים}} ה{{רת|גוי}} כ{{רת|ולו}}]] א{{רת|לא}} כ{{רת|ך}} א{{רת|מרו}} ח{{רת|כמים}} ס{{רת|ד}} א{{רת|דם}} א{{רת|ת}} ב{{רת|יתו}} ב{{רת|סיד}} ו{{רת|משייר}} ב{{רת|ו}} ד{{רת|בר}} מ{{רת|ועט}} ו{{רת|כמה}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} י{{רת|וסף}} א{{רת|מה}} ע{{רת|ל}} א{{רת|מה}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} ח{{רת|סדא}} כ{{רת|נגד}} ה{{רת|פתח}} ע{{רת|ושה}} א{{רת|דם}} כ{{רת|ל}} צ{{רת|רכי}} ס{{רת|עודה}} ו{{רת|משייר}} ד{{רת|בר}} מ{{רת|ועט}} מ{{רת|אי}} ה{{רת|יא}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} פ{{רת|פא}} כ{{רת|סא}} ד{{רת|הרסנא}} ע{{רת|ושה}} א{{רת|שה}} כ{{רת|ל}} ת{{רת|כשיטיה}} ו{{רת|משיירת}} ד{{רת|בר}} מ{{רת|ועט}} מ{{רת|אי}} ה{{רת|יא}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} ב{{רת|ת}} צ{{רת|דעא}} ש{{רת|נאמר}} [[תנ"ך/תהלים/קלז#ה|א{{רת|ם}} א{{רת|שכחך}} י{{רת|רושלים}} ת{{רת|שכח}} י{{רת|מיני}} ת{{רת|דבק}} ל{{רת|שוני}} ל{{רת|חכי}} ו{{רת|גו'}}]] מ{{רת|אי}} ע{{רת|ל}} ר{{רת|אש}} ש{{רת|מחתי}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} י{{רת|צחק}} ז{{רת|ה}} א{{רת|פר}} מ{{רת|קלה}} ש{{רת|בראש}} ח{{רת|תנים}} א{{רת|}} ר{{רת|ב}} פ{{רת|פא}} ל{{רת|אביי}} ה{{רת|יכא}} מ{{רת|נח}} ל{{רת|ה}} ב{{רת|מקום}} ת{{רת|פילין}} ש{{רת|נאמר}} [[תנ"ך/ישעיה/סא#ג|ל{{רת|שום}} ל{{רת|אבלי}} צ{{רת|יון}} ל{{רת|תת}} ל{{רת|הם}} פ{{רת|אר}} ת{{רת|חת}} א{{רת|פר}}]] ו{{רת|כל}} ה{{רת|מתאבל}} ע{{רת|ל}} י{{רת|רושלים}} ז{{רת|וכה}} ו{{רת|רואה}} ב{{רת|שמחתה}} ש{{רת|נאמר}} [[תנ"ך/ישעיה/סו#י|ש{{רת|מחו}} א{{רת|ת}} י{{רת|רושלים}} ו{{רת|גו'}}]] ת{{רת|ניא}} א{{רת|מר}} ר{{רת|'}} י{{רת|שמעאל}} ב{{רת|ן}} א{{רת|לישע}} מ{{רת|יום}} ש{{רת|חרב}} ב{{רת|ית}} ה{{רת|מקדש}} ד{{רת|ין}} ה{{רת|וא}} ש{{רת|נגזור}} ע{{רת|ל}} ע{{רת|צמנו}} ש{{רת|לא}} ל{{רת|אכול}} ב{{רת|שר}} ו{{רת|לא}} ל{{רת|שתות}} י{{רת|ין}} א{{רת|לא}} א{{רת|ין}} ג{{רת|וזרין}} ג{{רת|זרה}} ע{{רת|ל}} ה{{רת|צבור}} א{{רת|א"כ}} ר{{רת|וב}} צ{{רת|בור}} י{{רת|כולין}} ל{{רת|עמוד}} ב{{רת|ה}} ו{{רת|מיום}} ש{{רת|פשטה}} מ{{רת|לכות}} ה{{רת|רשעה}} ש{{רת|גוזרת}} ע{{רת|לינו}} ג{{רת|זירות}} ר{{רת|עות}} ו{{רת|קשות}} ו{{רת|מבטלת}} מ{{רת|מנו}} ת{{רת|ורה}} ו{{רת|מצות}} ו{{רת|אין}} מ{{רת|נחת}} א{{רת|ותנו}} ל{{רת|יכנס}} ל{{רת|שבוע}} ה{{רת|בן}} ו{{רת|אמרי}} ל{{רת|ה}} ל{{רת|ישוע}} ה{{רת|בן}} ד{{רת|ין}} ה{{רת|וא}} ש{{רת|נגזור}} ע{{רת|ל}} ע{{רת|צמנו}} ש{{רת|לא}} ל{{רת|ישא}} א{{רת|שה}} ו{{רת|להוליד}} ב{{רת|נים}} ו{{רת|נמצא}} ז{{רת|רעו}} ש{{רת|ל}} א{{רת|ברהם}} א{{רת|בינו}} כ{{רת|לה}} מ{{רת|אליו}} א{{רת|לא}} ה{{רת|נח}} ל{{רת|הם}} ל{{רת|ישראל}} מ{{רת|וטב}} ש{{רת|יהיו}} ש{{רת|וגגין}} ו{{רת|אל}} י{{רת|היו}} מ{{רת|זידין}}: {{מרכז|<big><big>'''הדרן עלך חזקת הבתים}}: '''</big></big>}} {{שומר דף בבלי|המוכר}}
א"ל הא מר נמי אית ליה א"ל זיל חזי אי קוץ
דידי קוץ דידך אי לא קוץ דידי לא תקוץ את
מעיקרא מאי סבר ולבסוף מאי סבר מעיקרא
סבר ניחא להו לבני רהדיתבי בטוליה
כיון דחזא דקא מעכבי שדר קצייה ולימא
ליה זיל קוץ דידך והדר אקוץ דידי משום
דריש לקיש דאמר [[תנ"ך/צפניה/ב#א|התקוששו וקושו]] קשוט
עצמך ואחקשוט אחרים: אבל אם רצה
כונס לתוך שלו ומוציא: איבעיא להו כנס
ולא הוציא מהו שיחזור ויוציא ר' יוחנן אמר
כנס מוציא וריש לקיש אמר כנס אינו מוציא
א"ל רבי יעקב לר' ירמיה בר תחליפא אסברה
לך להוציא כ"ע לא פליגי דמוציא כי פליגי
להחזיר כתלים למקומן ואיפכא איתמר ר'  
יוחנן אמר אינו מחזיר וריש לקיש אמר מחזיר
ר' יוחנן אמר אינו מחזיר משום דרב יהודה
דאמר רב יהודה מצר שהחזיקו בו רבים
אסור לקלקלו וריש לקיש אמר מחזיר הני
מילי היכא דליכא רווחא הכא הא איכא
רווחא: לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הרי
היא בחזקתה: אמר רב הונא נפלה חוזר
ובונה אותה מיתיבי אין מסיידין ואין מכיירין
ואין מפייחין בזמן הזה לקח חצר מסוידת
מכוירת מפויחת הרי זו בחזקתה נפלה אינו
חוזר ובונה אותה איסורא שאני ת"ר לא יסוד אדם את ביתו בסיד ואם עירב
בו חול או תבן מותר ר"י אומר עירב בו חול הרי זה טרכסיד ואסור תבן מותר
ת"ר כשחרב הבית בשניה רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא
לשתות יין נטפל להן ר' יהושע אמר להן בני מפני מה אי אתם אוכלין בשר
ואין אתם שותין יין אמרו לו נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח ועכשיו
בטל נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח ועכשיו בטל אמר להם א"כ לחם
לא נאכל שכבר בטלו מנחות אפשר בפירות פירות לא נאכל שכבר בטלו
בכורים אפשר בפירות אחרים מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים שתקו
אמר להן בני בואו ואומר לכם שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר שכבר
נגזרה גזרה ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר שאין גוזרין גזירה על הצבור
אארוב צבור יכולין לעמוד בה דכתיב [[תנ"ך/מלאכי/ג#ט|במארה אתם נארים ואותי
אתם קובעים הגוי כולו]] אלא כך אמרו חכמים סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו
דבר מועט וכמה אמר רב יוסף אמה על אמה אמר רב חסדא כנגד הפתח
עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר דבר מועט מאי היא אמר רב פפא כסא
דהרסנא עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט מאי היא אמר רב
בת צדעא שנאמר [[תנ"ך/תהלים/קלז#ה|אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי וגו']]  
מאי על ראש שמחתי אמר רב יצחק זה אפר מקלה שבראש חתנים א"ל רב
פפא לאביי היכא מנח לה במקום תפילין שנאמר [[תנ"ך/ישעיה/סא#ג|לשום לאבלי ציון
לתת להם פאר תחת אפר]] וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה
שנאמר [[תנ"ך/ישעיה/סו#י|שמחו את ירושלים וגו']] תניא אמר ר' ישמעאל בן אלישע מיום  
שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות
יין אלא אין גוזרין גזרה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה ומיום
שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזירות רעות וקשות ומבטלת ממנו תורה
ומצות ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן ואמרי לה לישוע הבן דין הוא שנגזור
על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה
מאליו אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין:  
 
{{מרכז|<big><big>'''הדרן עלך חזקת הבתים: '''</big></big>}}
 
 
{{שומר דף בבלי|המוכר את הבית}}
 
 
 
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: בבא בתרא]]

גרסה מ־20:04, 4 באוגוסט 2020

ראשי תיבות בבלי TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png ס TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רשב"ם
תוספות
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')

זיל האידנא ותא למחר בליליא שדר קצייה לההוא דידיה למחר אתא לקמיה א זיל קוץ א הא מר נמי אית ליה א זיל חזי אי קוץ דידי קוץ דידך אי לא קוץ דידי לא תקוץ את מעיקרא מאי סבר ולבסוף מאי סבר מעיקרא סבר ניחא להו לבני רה"ר דיתבי בטוליה כיון דחזא דקא מעכבי שדר קצייה ולימא ליה זיל קוץ דידך והדר אקוץ דידי משום דריש לקיש דאמר התקוששו וקושו קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים: אבל אם רצה כונס לתוך שלו ומוציא: איבעיא להו כנס ולא הוציא מהו שיחזור ויוציא ר' יוחנן אמר כנס מוציא וריש לקיש אמר כנס אינו מוציא א רבי יעקב לר' ירמיה בר תחליפא אסברה לך להוציא כ לא פליגי דמוציא כי פליגי להחזיר כתלים למקומן ואיפכא איתמר ר' יוחנן אמר אינו מחזיר וריש לקיש אמר מחזיר ר' יוחנן אמר אינו מחזיר משום דרב יהודה דאמר רב יהודה מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו וריש לקיש אמר מחזיר הני מילי היכא דליכא רווחא הכא הא איכא רווחא: לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הרי היא בחזקתה: אמר רב הונא נפלה חוזר ובונה אותה מיתיבי אין מסיידין ואין מכיירין ואין מפייחין בזמן הזה לקח חצר מסוידת מכוירת מפויחת הרי זו בחזקתה נפלה אינו חוזר ובונה אותה איסורא שאני ת לא יסוד אדם את ביתו בסיד ואם עירב בו חול או תבן מותר ר אומר עירב בו חול הרי זה טרכסיד ואסור תבן מותר ת כשחרב הבית בשניה רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין נטפל להן ר' יהושע אמר להן בני מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין אמרו לו נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח ועכשיו בטל נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח ועכשיו בטל אמר להם א לחם לא נאכל שכבר בטלו מנחות אפשר בפירות פירות לא נאכל שכבר בטלו בכורים אפשר בפירות אחרים מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים שתקו אמר להן בני בואו ואומר לכם שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר שאין גוזרין גזירה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה דכתיב במארה אתם נארים ואותי אתם קובעים הגוי כולו אלא כך אמרו חכמים סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט וכמה אמר רב יוסף אמה על אמה אמר רב חסדא כנגד הפתח עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר דבר מועט מאי היא אמר רב פפא כסא דהרסנא עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט מאי היא אמר רב בת צדעא שנאמר אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי וגו' מאי על ראש שמחתי אמר רב יצחק זה אפר מקלה שבראש חתנים א רב פפא לאביי היכא מנח לה במקום תפילין שנאמר לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה שנאמר שמחו את ירושלים וגו' תניא אמר ר' ישמעאל בן אלישע מיום שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין אלא אין גוזרין גזרה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזירות רעות וקשות ומבטלת ממנו תורה ומצות ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן ואמרי לה לישוע הבן דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין:
הדרן עלך חזקת הבתים
: }}
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף