רשב"ם/בבא בתרא/ס/ב

רשב"ם בבא בתרא ס ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

זיל האידנא. שהיה רוצה לקשט עצמו תחלה כדלקמן:

אי קוץ דידי. אם שלי קצוץ כבר:

כיון דחזא דמעכבי. הבין שבשביל כבודו שותקין על שלו:

ולימא ליה זיל קוץ כו'. ואמאי א"ל זיל האידנא כו':

התקוששו. הסר קש מבין עיניך תחלה כמו לקושש קש (שמות ה) כלומר קשוט עצמך:

איבעיא להו כנס. לתוך שלו ולא הוציא עכשיו זיזין מהו שיחזור ויוציא לאחר זמן מי אמרינן דויתרה לבני רה"ר ואבד כחו או לא:

וריש לקיש אמר כנס אינו מוציא. קס"ד לא יוציא עוד זיזין דאבד כחו:

ואיפכא איתמר. דמוקמינן לרבי יוחנן כר"י דהלכתא כוותיה וקי"ל כרב יהודה בהך:

מצר. שבין שתי שדות שהחזיקו בו והכא נמי הרי החזיקו בהך כניסה:

איכא רווחא. כשיחזיר כתלים למקומן אכתי איכא כל רוחב רה"ר וסתם רה"ר מרווח הוא:

ה"ג אמר רב הונא נפלה כו'. אי נמי ואם נפלה ולא גרס שאם נפלה:

חוזר ובונה אותה. להוציא זיזין כבתחלה:

אין מסיידין. בית משום אבל בית המקדש:

ואין מכיירין. צורות שצר בסיד וי"מ דהיינו נמי סיוד אלא שהכיור לבן יותר:

מפייחין. צורות של מיני צבעונים:

נפלה אינו חוזר כו'. אלמא כל בנין שאינו רשאי לעשות בתחלה אם היה לו ונפל אינו חוזר ובונה וגבי הוצאת זיזין לרה"ר נמי כיון דאי אפשר להוציא בתחלה אם נפל אינו חוזר ומוציא:

איסורא שאני. מהיזיקא:

חול או תבן. מכהה לבנונו:

טרכסיד. בנין חזק וטוב ואף על פי שמשחיר קצת אסור:

אפשר בפירות. ויפה אמרת ונפרוש גם מן הלחם:

בפירות אחרים. שאין מביאים ביכורים אלא מז' המינין:

שכבר נגזרה גזירה. חורבן ונתחייבנו להתאבל דכתיב שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה (ישעיהו סו):

במארה אתם נארים. קבלתם עליכם בגזירת ארור להביא המעשר אל בית האוצר כדכתיב במלאכי (ג) הביאו את כל המעשר וגו' ואעפ"כ ואותי אתם קובעים אתם גוזלים את המעשר ואת התרומה כדכתיב התם ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה:

הגוי כולו. כלומר וכל הקהל כולו קיבלו את הגזירה ומסתמא אם לא היו כולן יכולין לעמוד בה לא היו מסכימין ורובן ככולן אלמא לא חשיבא גזירה אא"כ רובן יכולין לעמוד בה:

אלא כך אמרו חכמים כו'. מסקנא דמילתיה דרבי יהושע היא:

כסא דהרסנא. קערה של מאכל דגים מטוגנין בשמנן בסולת:

בת צידעא. טנפ"ל שרגילות לסוד שם ולהשיר שערן:

שנאמר אם אשכחך וגו'. אכולהו קאי:

אפר מקלה. אפר הכירה השרופה באש קרוי כן ומשום דאיכא אפר פרה נמי הוצרך לפרש כן:

פאר תחת אפר. מכלל שהיו רגילין ליתן אפר במקום פאר דהיינו תפילין כדכתיב פארך חבוש עליך (יחזקאל כ"ד:י"ז):

לשבוע הבן. מילה שהיא לסוף ז':

ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו. בענין טוב ולא ע"י עובדי כוכבים ומצות לא יבטלו עוד:

אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין. במה שלוקחין נשים שאינם סבורים שיש איסור בדבר:

ואל יהיו מזידין. דמשום דלא יוכלו לעמוד בה יבטלוה ונמצאו מזידין הלכך לא גזרינן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף