ראשי תיבות בבלי/שבת/קמח/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכנה ליצירת ראשי תיבות
 
top: יצירת ר"ת באופן אוטומטי באמצעות AWB
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
ניפרוס סודרא אתי לידי סחיטה נכסייה
{{רת הוראות}}
בנכתמא זימנין דמיפסק ואתי למקטריה הלכך
נ{{רת|יפרוס}} ס{{רת|ודרא}} א{{רת|תי}} ל{{רת|ידי}} ס{{רת|חיטה}} נ{{רת|כסייה}} ב{{רת|נכתמא}} ז{{רת|ימנין}} ד{{רת|מיפסק}} ו{{רת|אתי}} ל{{רת|מקטריה}} ה{{רת|לכך}} ל{{רת|א}} א{{רת|פשר}} ו{{רת|אמר}} ל{{רת|יה}} ר{{רת|בא}} ב{{רת|ר}} ר{{רת|ב}} ח{{רת|נן}} ל{{רת|אביי}} ת{{רת|נן}} ל{{רת|א}} מ{{רת|ספקין}} ו{{רת|לא}} מ{{רת|טפחין}} ו{{רת|לא}} מ{{רת|רקדין}} ב{{רת|יום}} ט{{רת|וב}} ו{{רת|קא}} ח{{רת|זינן}} ד{{רת|עבדין}} ו{{רת|לא}} א{{רת|מרינן}} ל{{רת|הו}} ו{{רת|לא}} מ{{רת|ידי}} ו{{רת|לטעמיך}} ה{{רת|א}} ד{{רת|אמר}} ר{{רת|בא}} ל{{רת|א}} ל{{רת|יתיב}} א{{רת|יניש}} א{{רת|פומא}} ד{{רת|לחייא}} ד{{רת|ילמא}} מ{{רת|יגנדר}} ל{{רת|יה}} ח{{רת|פץ}} ו{{רת|אתי}} ל{{רת|איתויי}} ו{{רת|הא}} ק{{רת|א}} ח{{רת|זינן}} נ{{רת|מי}} ד{{רת|מותבי}} ח{{רת|צבי}} ו{{רת|יתבן}} א{{רת|פומא}} ד{{רת|מבואה}} ו{{רת|לא}} א{{רת|מרינן}} ל{{רת|הו}} ו{{רת|לא}} מ{{רת|ידי}} א{{רת|לא}} ה{{רת|נח}} ל{{רת|ישראל}} מ{{רת|וטב}} ש{{רת|יהו}} ש{{רת|וגגין}} ו{{רת|אל}} י{{רת|הו}} מ{{רת|זידין}} ס{{רת|בור}} מ{{רת|ינה}} ה{{רת|ני}} מ{{רת|ילי}} ב{{רת|דרבנן}} א{{רת|בל}} ב{{רת|דאורייתא}} ל{{רת|א}} ו{{רת|לא}} ה{{רת|יא}} ל{{רת|א}} ש{{רת|נא}} ב{{רת|דרבנן}} ו{{רת|לא}} ש{{רת|נא}} ב{{רת|דאורייתא}} ד{{רת|הא}} ת{{רת|וספת}} ד{{רת|יום}} ה{{רת|כפורים}} ד{{רת|אורייתא}} ה{{רת|יא}} ו{{רת|קא}} ח{{רת|זינן}} ל{{רת|הו}} ד{{רת|קאכלי}} ו{{רת|שתו}} ע{{רת|ד}} ש{{רת|תחשך}} ו{{רת|לא}} א{{רת|מרינן}} ל{{רת|הו}} ו{{רת|לא}} מ{{רת|ידי:}} ו{{רת|כן}} א{{רת|שה}} מ{{רת|חבירתה}} כ{{רת|כרות:}} ב{{רת|שבת}} ה{{רת|וא}} ד{{רת|אסיר}} א{{רת|בל}} ב{{רת|חול}} ש{{רת|פיר}} ד{{רת|מי}} ל{{רת|ימא}} מ{{רת|תניתין}} ד{{רת|לא}} כ{{רת|הלל}} ד{{רת|תנן}} ו{{רת|כן}} ה{{רת|יה}} ה{{רת|לל}} א{{רת|ומר}} ל{{רת|א}} ת{{רת|לוה}} א{{רת|שה}} כ{{רת|כר}} ל{{רת|חבירתה}} ע{{רת|ד}} ש{{רת|תעשינה}} ד{{רת|מים}} ש{{רת|מא}} י{{רת|וקרו}} ח{{רת|טין}} ו{{רת|נמצאו}} ב{{רת|אות}} ל{{רת|ידי}} ר{{רת|בית}} א{{רת|פילו}} ת{{רת|ימא}} ה{{רת|לל}} ה{{רת|א}} ב{{רת|אתרא}} ד{{רת|קיץ}} ד{{רת|מיה}} ה{{רת|א}} ב{{רת|אתרא}} ד{{רת|לא}} ק{{רת|יץ}} ד{{רת|מיה:}} ו{{רת|אם}} א{{רת|ינו}} מ{{רת|אמינו:}} א{{רת|יתמר}} ה{{רת|לוואת}} י{{רת|ום}} ט{{רת|וב}} ר{{רת|ב}} י{{רת|וסף}} א{{רת|מר}} ל{{רת|א}} נ{{רת|יתנה}} ל{{רת|יתבע}} ו{{רת|רבה}} א{{רת|מר}} נ{{רת|יתנה}} ל{{רת|יתבע}} ר{{רת|ב}} י{{רת|וסף}} א{{רת|מר}} ל{{רת|א}} נ{{רת|יתנה}} ל{{רת|יתבע}} ד{{רת|אי}} א{{רת|מרת}} נ{{רת|יתנה}} ל{{רת|יתבע}} א{{רת|תי}} ל{{רת|מיכתב}} ר{{רת|בה}} א{{רת|מר}} נ{{רת|יתנה}} ל{{רת|יתבע}} ד{{רת|אי}} א{{רת|מרת}} ל{{רת|א}} נ{{רת|יתנה}} ל{{רת|א}} י{{רת|היב}} ל{{רת|יה}} ו{{רת|אתי}} ל{{רת|אימנועי}} מ{{רת|שמחת}} י{{רת|ום}} ט{{רת|וב}} ת{{רת|נן}} א{{רת|ם}} א{{רת|ינו}} מ{{רת|אמינו}} מ{{רת|ניח}} ט{{רת|ליתו}} א{{רת|צלו}} א{{רת|י}} א{{רת|מרת}} ב{{רת|שלמא}} ל{{רת|א}} נ{{רת|יתנה}} ל{{רת|יתבע}} מ{{רת|שום}} ה{{רת|כי}} מ{{רת|ניח}} ט{{רת|ליתו}} א{{רת|צלו}} ו{{רת|עושה}} ע{{רת|מו}} ח{{רת|שבון}} ל{{רת|אחר}} ש{{רת|בת}} א{{רת|לא}} א{{רת|י}} א{{רת|מרת}} נ{{רת|יתנה}} ל{{רת|יתבע}} א{{רת|מאי}} מ{{רת|ניח}} ט{{רת|ליתו}} א{{רת|צלו}} ל{{רת|יתן}} ל{{רת|יה}} ו{{רת|לתבעיה}} א{{רת|מר}} ל{{רת|א}} ב{{רת|עינא}} ד{{רת|ליקום}} ב{{רת|דינא}} ו{{רת|דיינא}} מ{{רת|תיב}} ר{{רת|ב}} א{{רת|ידי}} ב{{רת|ר}} א{{רת|בין}} ה{{רת|שוחט}} א{{רת|ת}} ה{{רת|פרה}} ו{{רת|חילקה}} ב{{רת|ראש}} ה{{רת|שנה}} א{{רת|ם}} ה{{רת|יה}} ח{{רת|דש}} מ{{רת|עובר}} מ{{רת|שמט}} ו{{רת|אם}} ל{{רת|או}} א{{רת|ינו}} מ{{רת|שמט}} ו{{רת|אי}} ל{{רת|א}} נ{{רת|יתנה}} ל{{רת|יתבע}} מ{{רת|אי}} מ{{רת|שמט}} ש{{רת|אני}} ה{{רת|תם}} ד{{רת|איגלאי}} מ{{רת|ילתא}} ד{{רת|חול}} ה{{רת|וא}} ת{{רת|א}} ש{{רת|מע}} מ{{רת|סיפא}} א{{רת|ם}} ל{{רת|או}} א{{רת|ינו}} מ{{רת|שמט}} א{{רת|י}} א{{רת|מרת}} ב{{רת|שלמא}} נ{{רת|יתנה}} ל{{רת|יתבע}} ה{{רת|יינו}} ד{{רת|קתני}} א{{רת|ינו}} מ{{רת|שמט}} א{{רת|לא}} א{{רת|י}} א{{רת|מרת}} ל{{רת|א}} נ{{רת|יתנה}} ל{{רת|יתבע}} א{{רת|מאי}} א{{רת|ינו}} מ{{רת|שמט}} ד{{רת|אי}} י{{רת|היב}} ל{{רת|יה}} ש{{רת|קיל}} מ{{רת|כלל}} ד{{רת|רישא}} א{{רת|י}} י{{רת|היב}} ל{{רת|יה}} ל{{רת|א}} ש{{רת|קיל}} ר{{רת|ישא}} צ{{רת|ריך}} ל{{רת|מימר}} ל{{רת|יה}} מ{{רת|שמט}} א{{רת|ני}} ס{{רת|יפא}} ל{{רת|א}} צ{{רת|ריך}} ל{{רת|מימר}} ל{{רת|יה}} מ{{רת|שמט}} א{{רת|ני}} כ{{רת|דתנן}} ה{{רת|מחזיר}} ח{{רת|וב}} ב{{רת|שביעית}} י{{רת|אמר}} ל{{רת|ו}} מ{{רת|שמט}} א{{רת|ני}} ו{{רת|אם}} א{{רת|מר}} ל{{רת|ו}} א{{רת|ף}} ע{{רת|ל}} פ{{רת|י}} כ{{רת|ן}} י{{רת|קבל}} מ{{רת|מנו}} מ{{רת|שום}} ש{{רת|נאמר}} [[תנ"ך/דברים/טו#ב|ו{{רת|זה}} ד{{רת|בר}} ה{{רת|שמטה}}]] ר{{רת|ב}} א{{רת|ויא}} ש{{רת|קיל}} מ{{רת|שכונא}} ר{{רת|בה}} ב{{רת|ר}} ע{{רת|ולא}} מ{{רת|ערים}} א{{רת|יערומי:}} ו{{רת|כן}} ע{{רת|רב}} פ{{רת|סח:}} א{{רת|מר}} ר{{רת|בי}} י{{רת|וחנן}} מ{{רת|קדיש}} א{{רת|דם}} פ{{רת|סחו}} ב{{רת|שבת}} ו{{רת|חגיגתו}} ב{{רת|יום}} ט{{רת|וב}} נ{{רת|ימא}} מ{{רת|סייע}} ל{{רת|יה}} ו{{רת|כן}} ע{{רת|רב}} פ{{רת|סח}} ב{{רת|ירושלים}} ש{{רת|חל}} ל{{רת|היות}} ב{{רת|שבת}} מ{{רת|ניח}} ט{{רת|ליתו}} א{{רת|צלו}} ו{{רת|נוטל}} א{{רת|ת}} פ{{רת|סחו}} ו{{רת|עושה}} ע{{רת|מו}} ח{{רת|שבון}} ל{{רת|אחר}} י{{רת|ום}} ט{{רת|וב}} ה{{רת|כא}} ב{{רת|מאי}} ע{{רת|סקינן}} ב{{רת|ממנה}} א{{רת|חרים}} ע{{רת|מו}} ע{{רת|ל}} פ{{רת|סחו}} ד{{רת|מעיקרא}} מ{{רת|יקדש}} ו{{רת|קאי}} ו{{רת|הא}} א{{רת|נן}} ת{{רת|נן}} א{{רת|ין}} נ{{רת|מנין}} ע{{רת|ל}} ה{{רת|בהמה}} ב{{רת|תחילה}} ב{{רת|יום}} ט{{רת|וב}} ש{{רת|אני}} ה{{רת|כא}} כ{{רת|יון}} ד{{רת|רגיל}} א{{רת|צלו}} כ{{רת|מאן}} ד{{רת|אימני}} ב{{רת|יה}} מ{{רת|עיקרא}} ד{{רת|מי}} ו{{רת|הא}} ת{{רת|ני}} ר{{רת|בי}} ה{{רת|ושעיא}} ה{{רת|ולך}} א{{רת|דם}} א{{רת|צל}} ר{{רת|ועה}} ה{{רת|רגיל}} א{{רת|צלו}} ו{{רת|נותן}} ל{{רת|ו}} ט{{רת|לה}} ל{{רת|פסחו}} ו{{רת|מקדישו}} ו{{רת|יוצא}} ב{{רת|ו}} ה{{רת|תם}} נ{{רת|מי}} כ{{רת|יון}} ד{{רת|רגיל}} א{{רת|צלו}} א{{רת|קדושי}} ל{{רת|יה}} מ{{רת|עיקרא}} ו{{רת|הא}} מ{{רת|קדיש}} ק{{רת|תני}} ה{{רת|קדש}} ע{{רת|ילוי}} מ{{רת|דרבנן}} ו{{רת|מי}} א{{רת|מר}} ר{{רת|בי}} י{{רת|וחנן}} ה{{רת|כי}} ו{{רת|הא}} א{{רת|מר}} ר{{רת|בי}} י{{רת|וחנן}} ה{{רת|לכה}} כ{{רת|סתם}} מ{{רת|שנה}} ו{{רת|תנן}} ל{{רת|א}} מ{{רת|קדישין}} ו{{רת|לא}} מ{{רת|עריכין}} ו{{רת|לא}} מ{{רת|חרימין}} ו{{רת|לא}} מ{{רת|גביהין}} ת{{רת|רומות}} ו{{רת|מעשרות}} כ{{רת|ל}} א{{רת|לו}} ב{{רת|יום}} ט{{רת|וב}} א{{רת|מרו}} ק{{רת|ל}} ו{{רת|חומר}} ב{{רת|שבת}} ל{{רת|א}} ק{{רת|שיא}} כ{{רת|אן}} ב{{רת|חובות}} ש{{רת|קבוע}} ל{{רת|הן}} ז{{רת|מן}} כ{{רת|אן}} ב{{רת|חובות}} ש{{רת|אין}} ק{{רת|בוע}} ל{{רת|הן}} ז{{רת|מן:}} '''מתני'''' מ{{רת|ונה}} א{{רת|דם}} א{{רת|ת}} א{{רת|ורחיו}} ו{{רת|את}} פ{{רת|רפרותיו}} מ{{רת|פיו}} א{{רת|בל}} ל{{רת|א}} מ{{רת|ן}} ה{{רת|כתב}} מ{{רת|פיס}} א{{רת|דם}} ע{{רת|ם}} ב{{רת|ניו}} ו{{רת|עם}} ב{{רת|ני}} ב{{רת|יתו}} ע{{רת|ל}} ה{{רת|שולחן}} ו{{רת|בלבד}} ש{{רת|לא}} י{{רת|תכוין}} ל{{רת|עשות}} מ{{רת|נה}} ג{{רת|דולה}} כ{{רת|נגד}} מ{{רת|נה}} ק{{רת|טנה}} ו{{רת|מטילין}} ח{{רת|לשין}} ע{{רת|ל}} ה{{רת|קדשים}} ב{{רת|יום}} ט{{רת|וב}} א{{רת|בל}} ל{{רת|א}} ע{{רת|ל}} ה{{רת|מנות:}} {{שומר דף בבלי|גמ'}}
לא אפשר ואמר ליה רבא בר רב חנן לאביי תנן
לא מספקין ולא מטפחין ולא מרקדין ביום טוב
וקא חזינן דעבדין ולא אמרינן להו ולא מידי
ולטעמיך הא דאמר רבא לא ליתיב איניש
אפומא דלחייא דילמא מיגנדר ליה חפץ
ואתי לאיתויי והא קא חזינן נמי דמותבי
חצבי ויתבן אפומא דמבואה ולא אמרינן
להו ולא מידי אלא הנח לישראל מוטב
שיהו שוגגין ואל יהו מזידין סבור מינה
הני מילי בדרבנן אבל בדאורייתא לא ולא היא
לא שנא בדרבנן ולא שנא בדאורייתא דהא תוספת
דיום הכפורים דאורייתא היא וקא חזינן להו דקאכלי
ושתו עד שתחשך ולא אמרינן להו ולא מידי:  
וכן אשה מחבירתה ככרות: בשבת הוא
דאסיר אבל בחול שפיר דמי לימא מתניתין
דלא כהלל דתנן וכן היה הלל אומר לא  
תלוה אשה ככר לחבירתה עד שתעשינה
דמים שמא יוקרו חטין ונמצאו באות לידי
רבית אפילו תימא הלל הא באתרא דקיץ
דמיה הא באתרא דלא קיץ דמיה: ואם אינו
מאמינו: איתמר הלוואת יום טוב רב יוסף אמר
לא ניתנה ליתבע ורבה אמר ניתנה ליתבע
רב יוסף אמר לא ניתנה ליתבע דאי אמרת
ניתנה ליתבע אתי למיכתב רבה אמר ניתנה ליתבע דאי אמרת לא ניתנה לא
יהיב ליה ואתי לאימנועי משמחת יום טוב תנן אם אינו מאמינו מניח טליתו
אצלו אי אמרת בשלמא לא ניתנה ליתבע משום הכי מניח טליתו
אצלו ועושה עמו חשבון לאחר שבת אלא אי אמרת ניתנה ליתבע אמאי מניח
טליתו אצלו ליתן ליה ולתבעיה אמר לא בעינא דליקום בדינא ודיינא מתיב
רב אידי בר אבין השוחט את הפרה וחילקה בראש השנה אם היה חדש
מעובר משמט ואם לאו אינו משמט ואי לא ניתנה ליתבע מאי משמט
שאני התם דאיגלאי מילתא דחול הוא תא שמע מסיפא אם לאו אינו משמט
אי אמרת בשלמא ניתנה ליתבע היינו דקתני אינו משמט אלא אי אמרת
לא ניתנה ליתבע אמאי אינו משמט דאי יהיב ליה שקיל מכלל דרישא
אי יהיב ליה לא שקיל רישא צריך למימר ליה משמט אני סיפא לא צריך
למימר ליה משמט אני כדתנן המחזיר חוב בשביעית יאמר לו משמט
אני ואם אמר לו אף על פי כן יקבל ממנו משום שנאמר [[תנ"ך/דברים/טו#ב|וזה דבר השמטה]] רב  
אויא שקיל משכונא רבה בר עולא מערים איערומי: וכן ערב פסח: אמר רבי
יוחנן מקדיש אדם פסחו בשבת וחגיגתו ביום טוב נימא מסייע ליה וכן ערב
פסח בירושלים שחל להיות בשבת מניח טליתו אצלו ונוטל את פסחו ועושה
עמו חשבון לאחר יום טוב הכא במאי עסקינן בממנה אחרים עמו על פסחו  
דמעיקרא מיקדש וקאי והא אנן תנן אין נמנין על הבהמה בתחילה ביום טוב
שאני הכא כיון דרגיל אצלו כמאן דאימני ביה מעיקרא דמי והא תני
רבי הושעיא הולך אדם אצל רועה הרגיל אצלו ונותן לו טלה לפסחו
ומקדישו ויוצא בו התם נמי כיון דרגיל אצלו אקדושי ליה מעיקרא והא
מקדיש קתני הקדש עילוי מדרבנן ומי אמר רבי יוחנן הכי והא אמר רבי
יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין
ולא מגביהין תרומות ומעשרות כל אלו ביום טוב אמרו קל וחומר בשבת לא קשיא
כאן בחובות שקבוע להן זמן כאן בחובות שאין קבוע להן זמן: '''מתני'''' מונה
אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו אבל לא מן הכתב מפיס אדם עם  
בניו ועם בני ביתו על השולחן ובלבד שלא יתכוין לעשות מנה גדולה
כנגד מנה קטנה ומטילין חלשין על הקדשים ביום טוב אבל לא על המנות:
{{שומר דף בבלי|גמ'}}
 
 
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: שבת]]

גרסה אחרונה מ־10:45, 2 באוגוסט 2020

ראשי תיבות בבלי שבת קמח ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

גליוני הש"ס
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')

ניפרוס סודרא אתי לידי סחיטה נכסייה בנכתמא זימנין דמיפסק ואתי למקטריה הלכך לא אפשר ואמר ליה רבא בר רב חנן לאביי תנן לא מספקין ולא מטפחין ולא מרקדין ביום טוב וקא חזינן דעבדין ולא אמרינן להו ולא מידי ולטעמיך הא דאמר רבא לא ליתיב איניש אפומא דלחייא דילמא מיגנדר ליה חפץ ואתי לאיתויי והא קא חזינן נמי דמותבי חצבי ויתבן אפומא דמבואה ולא אמרינן להו ולא מידי אלא הנח לישראל מוטב שיהו שוגגין ואל יהו מזידין סבור מינה הני מילי בדרבנן אבל בדאורייתא לא ולא היא לא שנא בדרבנן ולא שנא בדאורייתא דהא תוספת דיום הכפורים דאורייתא היא וקא חזינן להו דקאכלי ושתו עד שתחשך ולא אמרינן להו ולא מידי: וכן אשה מחבירתה ככרות: בשבת הוא דאסיר אבל בחול שפיר דמי לימא מתניתין דלא כהלל דתנן וכן היה הלל אומר לא תלוה אשה ככר לחבירתה עד שתעשינה דמים שמא יוקרו חטין ונמצאו באות לידי רבית אפילו תימא הלל הא באתרא דקיץ דמיה הא באתרא דלא קיץ דמיה: ואם אינו מאמינו: איתמר הלוואת יום טוב רב יוסף אמר לא ניתנה ליתבע ורבה אמר ניתנה ליתבע רב יוסף אמר לא ניתנה ליתבע דאי אמרת ניתנה ליתבע אתי למיכתב רבה אמר ניתנה ליתבע דאי אמרת לא ניתנה לא יהיב ליה ואתי לאימנועי משמחת יום טוב תנן אם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו אי אמרת בשלמא לא ניתנה ליתבע משום הכי מניח טליתו אצלו ועושה עמו חשבון לאחר שבת אלא אי אמרת ניתנה ליתבע אמאי מניח טליתו אצלו ליתן ליה ולתבעיה אמר לא בעינא דליקום בדינא ודיינא מתיב רב אידי בר אבין השוחט את הפרה וחילקה בראש השנה אם היה חדש מעובר משמט ואם לאו אינו משמט ואי לא ניתנה ליתבע מאי משמט שאני התם דאיגלאי מילתא דחול הוא תא שמע מסיפא אם לאו אינו משמט אי אמרת בשלמא ניתנה ליתבע היינו דקתני אינו משמט אלא אי אמרת לא ניתנה ליתבע אמאי אינו משמט דאי יהיב ליה שקיל מכלל דרישא אי יהיב ליה לא שקיל רישא צריך למימר ליה משמט אני סיפא לא צריך למימר ליה משמט אני כדתנן המחזיר חוב בשביעית יאמר לו משמט אני ואם אמר לו אף על פי כן יקבל ממנו משום שנאמר וזה דבר השמטה רב אויא שקיל משכונא רבה בר עולא מערים איערומי: וכן ערב פסח: אמר רבי יוחנן מקדיש אדם פסחו בשבת וחגיגתו ביום טוב נימא מסייע ליה וכן ערב פסח בירושלים שחל להיות בשבת מניח טליתו אצלו ונוטל את פסחו ועושה עמו חשבון לאחר יום טוב הכא במאי עסקינן בממנה אחרים עמו על פסחו דמעיקרא מיקדש וקאי והא אנן תנן אין נמנין על הבהמה בתחילה ביום טוב שאני הכא כיון דרגיל אצלו כמאן דאימני ביה מעיקרא דמי והא תני רבי הושעיא הולך אדם אצל רועה הרגיל אצלו ונותן לו טלה לפסחו ומקדישו ויוצא בו התם נמי כיון דרגיל אצלו אקדושי ליה מעיקרא והא מקדיש קתני הקדש עילוי מדרבנן ומי אמר רבי יוחנן הכי והא אמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומות ומעשרות כל אלו ביום טוב אמרו קל וחומר בשבת לא קשיא כאן בחובות שקבוע להן זמן כאן בחובות שאין קבוע להן זמן: מתני' מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו אבל לא מן הכתב מפיס אדם עם בניו ועם בני ביתו על השולחן ובלבד שלא יתכוין לעשות מנה גדולה כנגד מנה קטנה ומטילין חלשין על הקדשים ביום טוב אבל לא על המנות:

גמ'

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף