שיח השדה/שבת/קמח/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף גליוני הש"סאילת השחר שיח השדה |
דאיגלאי מילתא דחול. כ' הרשב"א ומכאן נ"ל ללמוד דביו"ט שני ניתנה ליתבע והר"ן כ' ואינה ראי' אצלי דשא"ה שנהגו בראשון קדש בטעות אבל לדידן דעבדי' תרי יומי מתקנתא דרבנן אפשר דאפי' הלואת יו"ט שני לא ניתנה ליתבע עכ"ל וכ' הרשב"א כיון שהי' אסור לו לעשות מלאכה משום ספק ואפ"ה לא גזרו על הלואתו ה"ה ביו"ט שני ובשו"ע משמע דפסק כהר"ן וכ"נ בב"י ע"ש, ונ' דד' התוס' כהרשב"א שכ' דאיגלאי מילתא דבחול הויא ורב יוסף לא מיירי אלא בשבת ויו"ט ודאי עכ"ל ולכאו' כונתם דק"ל הרי מ"מ הי' אסור לו מספק ותי' דלא גזרו על איסור מספק אבל לא יתכן דא"כ מאי פריך מסיפא ואם לאו אינו משמט ש"מ ניתנה ליתבע דילמא ה"נ נהי דאיגלאי דקודש הוה מ"מ בשעת הלואה הי' ספק ועל ספק לא גזרו לכן נ' דכונתם דחכמים לא גזרו אלא היכא שיש ודאי איסור שעל היכא שהי' חול רק שהי' צריך לחוש שמא יהא איסור לא גזרו כיון שנתברר שהוא חול אבל היכא שנתברר שהי' קדש א"כ הי' איסור ובזה גזרו ובשלמא להרשב"א אע"ג דתחלה הי' אסור מספק מ"מ באיסור שמחמת ספק לא גזרו וה"ה יו"ט שני אבל להר"ן דאיסור שמחמת ספק גם גזרו ורק משום שאיגלאי שהי' חול ולא הי' איסור כלל מה זה שכ' דחכמים לא גזרו על ספק הרי גם על ספק אסרו ורק משום שאגלאי שהוא חול מותר, ובאמת סברת הר"ן צ"ב דמה לנו דאגלאי שהוא חול מ"מ הי' אסור לו המלאכה ומ"ש מיו"ט שני וי"ל דכל שיש לחלק בין איסור גמור לאיסור שחכמים א"ל אל תכנס לספק ואם הי' יודע שהיום יבואו עדים הי' מותר לו וכעין סברא זו לעיל כ"ג א' ודאי דדבריהם בעי ברכה ספק דדבריהם לא בעי ברכה אע"ג דהתם קרי ליו"ט שני ודמאי ספק דדבריהם מ"מ הכא גרע דמ"מ התם היתה תקנה דלעולם חייב לעשר ולשמור יו"ט שני אף אם האמת שכבר נתעשר ושהוא חול אבל כאן אין עליו האיסור אלא באופן שאסור רק שאין לו ליכנס לספק ולכך י"ל דקילא:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |