רש"י/שבת/קמח/ב

רש"י שבת קמח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואתי לידי סחיטה. ודקאמר במסכת ביצה ניפרוס סודרא עלויה כו' [התם] בדבר יבש קא מיירי:

בנכתמא. כיסוי:

זימנין דמיפסק כו'. כיון דמצרכת ליה כיסוי קטר ליה בכד וזימנין דמיפסק ואתי למקטריה והיא קשר של קיימא דאסור מדאורייתא:

אין מספקין. כף אל כף משום אבל:

מטפחין. על הלב:

מרקדין. לשמחה וטעמא מפרש במסכת ביצה שמא יתקן כלי שיר:

אפומא דלחייא. לפי שאין ניכר כל כך בין מבוי לרה"ר:

ואתי לאתויי. חפץ המתגלגל תוך ד' אמות: ומגנדר חצביהן ומייתין ליה ל"ג:

בשבת הוא דאסור. לומר הלויני משום מכתב:

הא בחול שרי. ולא חיישינן לרבית ואף על גב דבלשון הלואה קאמר ליה:

באתרא דקיץ דמייהו. דככרות לא אתי לידי רבית שאם יוקירו יתן דמיהן:

לא ניתנה ליתבע. בב"ד שאין ב"ד נזקקין לה לעולם:

בדינא ודיינא. לא לבא לדין ולא לברור דיין ולהטריח את עצמו:

השוחט את הפרה וחילקה בראש השנה. של מוצאי שביעית ללוקחים ובהקפה וקיי"ל שביעית משמטת בסופה דכתיב מקץ:

אם היה חדש. אלול מעובר ועשו ראש השנה שני ימים משמט דיום טוב ראשון של סוף שביעית היה ונמצאת זו הלואת שביעית ואם לאו הויא לה הלואת מוצאי שביעית ואינו משמט:

ל"ג אי אמרת בשלמא כו' ה"ג ואם לא ניתנה ליתבע מאי משמט הואיל ואין ב"ד נזקקין לכופו שמוטה היא ועומדת:

דחול הוא. שהרי חדש מעובר ולא הוי יו"ט עד למחר הלכך אי לאו דשביעית הוא הוה גבי:

אם לאו אינו משמט. אלמא ניתנה ליתבע ומשני מאי אינו משמט דאי יהיב ליה שקיל:

מכלל דרישא אי יהיב ליה לא שקיל. בתמיה:

רישא. דהלואת שביעית היא אי נמי יהיב ליה לוה צריך למימר ליה מלוה משמט אני:

ואם אמר. לוה אעפ"כ איני חפץ שישמטו יקבל ממנו:

דבר השמטה. אפילו מקבל חובו יזכיר לו שמיטה בדבורו:

שקיל משכונא. בשעת הלואה מהלואת יו"ט:

מערים איערומי. לאחר י"ט לוקח ממנו שום חפץ ומעכבו:

פסחו בשבת. אם חל י"ד בשבת:

וחגיגתו ביו"ט. ביום הקרבתה מותר להקדיש ואע"ג דתנן אלו הן משום שבות אין מקדישין הני כיון דהקרבתן דוחה קדושתן דוחה:

בממנה אחרים עמו. כדכתיב (שמות יב) במסכת נפשות:

על פסחו. שהיה קדוש ועומד מאתמול:

אקדושי. מקדיש ליה רועה מע"ש שהרי יודע שזה סומך עליו:

עילוי. מעלה בעלמא שיקדישו בעלים:

הא. דקתני אין מקדישין בחובות שאין קבוע להן זמן קאי שאין הקרבתן דוחה שבת:

מתני' פרפרותיו. מיני מעדנים:

אבל לא מן הכתב. אם כתב מע"ש כך וכך אורחים פלוני ופלוני זמנתי כדי שלא ישכחם לא יקרא באותו כתב בשבת ובגמ' מפרש טעמא:

מפיס. לשון פייס מטיל פייס לחלק מי מגיע כל מנה ומנה:

ובלבד שלא יתכוין לעשות כו'. שיהו המנות שוות ולא תהא אחת גדולה ואחת קטנה לזכות בגדולה הזוכה ע"פ הגורל והמתחייב ע"פ הגורל לקטנה יטלנה ובגמ' מפרש טעמא:

חלשים. גורלות:

על הקדשים. בין הכהנים:

אבל לא על המנות. בגמרא מפרש:

גמ'

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף