מנחת שי/במדבר/כד: הבדלים בין גרסאות בדף
(←כה) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== ב == | == ב == | ||
'''וישא בלעם את עיניו.''' | '''וישא בלעם את עיניו.''' בספר הזוהר פ' בלק עינו כתיב ההוא עינא בישא וכו' ואינו כן בספרים שלנו גם לא נמנה במסרה גדולה עם החסרים יו"ד באמצע תיבותא וקריא וכן כתב הרמ"ה ז"ל ויושא עיניו וירא מלא תרין יודי"ן וכל עיניו באורייתא דכותא: | ||
== ג == | == ג == | ||
'''בנו.''' | '''בנו.''' הבי"ת בדגש: | ||
'''בנו בער.''' | '''בנו בער.''' בהעתק הללי בער ירושלמי בעור וכן נחלקו על חברו שבסמוך וכבר כתבתי כל הצורך בריש פרשתא: | ||
== ד == | == ד == | ||
'''נאם שמע אמרי אל וגו'.''' | '''נאם שמע אמרי אל וגו'.''' עיין מ"ש בפ' וירא בפסוק ויבא אלהים אל אבימלך: | ||
== ה == | == ה == | ||
'''מה טבו.''' | '''מה טבו.''' צריך למיהוי בריש הדף כהלכה כי זו היא מ"ם של בי"ה שמ"ו וכן כתב בעל הטורים בפרשת ויחי ובמקראות רומא עושים בחילוף מוצא שפתך פרשת כי תצא ובהעתק מפירארה עשו המ"ם רבתי וכן ראיתי בנוסח אחד כ"י מאלפ"א בית"א רבתית ובתיקון ס"ת ישן אבל אינו כן בספרים ולא במסורת שלנו כי אם מ"ם של משלי: | ||
== ו == | == ו == | ||
'''ה'.''' | '''ה'.''' בזקף קטן: | ||
== ז == | == ז == | ||
'''מדליו.''' | '''מדליו.''' כתב המכלול דף קפ"ח שזהו מן אותם שקבל קריאתם בקמץ רחב ולא שמע ולא ראה בהם מחלוקת והוסיף בעל מכלל יופי נראה שאין בדל"ת שום טעם עד פאן לשונו. וברוב הספרים מצאתי שבא מונח תחת הדל"ת והוא במקום מתג כמו שדרכו לבא במלות שהם בזקף קטן כמ"ש בפרשת משפטים על מלת תהרסם ובנסחא כ"י מצאתי מדליו במאריך ועיין מה שכתבתי בפר' תצוה על מלת וישפה: | ||
== ח == | == ח == | ||
'''אל מוציאו ממצרים.''' | '''אל מוציאו ממצרים.''' בחומש עם תרגום ופירש רש"י והרמב"ן דפוס ויניציאה ש"ח נכתב בצדו ס"א מוציאם ע"כ. וזהו שבוש גדול שהראשון שבפרשה למעלה כתוב מוציאם וזה כתוב מוציאו וכן כתב הרמ"ה ז"ל מוציאם ממצרים מלא דמלא מלא וא"ו ומלא יו"ד ודכותיה אל מוציאו ממצרים מלא וא"ו ויו"ד ותרויהון בוירא בלק וכן במסורת כ"י קדמאה אל מוציאם תניינא אל מוציאו: | ||
'''ממצרים.''' | '''ממצרים.''' הרי"ש בפתח: | ||
'''כתועפת.''' | '''כתועפת.''' בהעתק הללי כתעפת. וחברו ירושלמי כתועפת וחברו מלא עכ"ל. ומחלוקת זה מצאתי גם בתיקון ס"ת ישן אבל בכל הספרים שלנו שניהם מלאים וא"ו קדמאה ובמקרא כתוב עליהם ב' כ"כ וכ"כ הרמ"ה ז"ל כתועפת ראם תרין בבלעם ותרויהון מלאים וא"ו קדמאה וחסר וא"ו תניין: | ||
== ט == | == ט == | ||
'''כארי.''' | '''כארי.''' במסורת הגדול כארי ד' ב' קמצין וב' פתחין וסימן כרע שכב ''' כַארי.''' שויתי עד בקר ''' כָארי''' <small>(ישעיהו ל״ח:י״ג)</small> . ''' כַארי''' שואג <small>(יחזקאל כ״ב:כ״ה)</small> . ''' כָארִי''' ידי ורגלי ע"כ ותו לא. פי' דאורייתא ודיחזקאל פתחין דישעיה ודתלים קמצין כן אינון בנסחי דיקי: | ||
'''מברכיך ברוך וארריך ארור.''' | '''מברכיך ברוך וארריך ארור.''' כתב ר' משה קמחי בספר מהלך בכלל אתו מרחיק זה לשונו ואם תהיה מלרע היא רפה כמו מברכך ''' ברוך''' ביתה ''' פרעה''' וכן בכל ספרים מדוייקים הבי"ת רפה ובדפוס מנטובה הוסיפו בדברי המפרש ומה שאמר מברכיך ברוך ר"ל מדינא להיות ברוך ברפי הבי"ת ודגש שבה שלא כדין עכ"ל. ולפי דעתי איזה תלמיד טעה וברבו תלה והמוסיף גורע דעת המחבר כי לבו לא כן חששב וגם בדפוס ויניציאה ליתיה: | ||
== י == | == י == | ||
'''ויחר.''' | '''ויחר.''' מאריך ביו"ד: | ||
== יא == | == יא == | ||
'''כבד''' | '''כבד''' הבי"ת בצירי: | ||
== יב == | == יב == | ||
'''גם.''' | '''גם.''' בדגש: | ||
== יד == | == יד == | ||
'''הזה.''' | '''הזה.''' הזי"ן בדגש: | ||
== טז == | == טז == | ||
'''דעת עליון מחזה שדי יחזה.''' | '''דעת עליון מחזה שדי יחזה.''' חילוף קדמאה אשר מחזה תניינא מחזה ומטעים ביה: | ||
== יט == | == יט == | ||
'''שריד.''' | '''שריד.''' בלא פזר גדול: | ||
== כב == | == כב == | ||
'''לבער קין.''' | '''לבער קין.''' בספרים כתובי יד מדוייקים מונח בבי"ת ומאריך בעי"ן ובמסרה קטנה שבדפוס נמסר עליו לית בטעם מלעיל: | ||
== כג == | == כג == | ||
'''ומשמו אל.''' | '''ומשמו אל.''' במקצת ס"ת וגם במקצת חומשים כ"י נמצא משמואל תיבה אחת ולא מצאתי לזה עיקר בשום מפרש רק במקרא גדולה כתוב בגליון זה לשונו: | ||
'''משמו''' | '''משמו''' וחסר וחדא מלה עד כאן. והוא לשון מגומגם ושמעתי שיש נוהגים לכתוב כך בס"ת ולע"ד אין להם על מה שיסמוכו כי בכל ספרי הדפוס ובכל מקראות כתיבי יד מדוייקות הם שתי מלות וכך הם בס"ת הקדמונים וכן ראיתי אחר כך בהרמ"ה ז"ל שכתב משמו אל חסר וא"ו קדים למ"ם כתיב. משמו אל תריין מלין כתבן ע"כ. ובסנהדרין פרק חלק אמר ר' יוחנן אוי לה לאומה שתמצא בשעה שהקדוש ב"ה עושה פדיון לבניו על כן טוב ליזהר שלא למחקו ועיין מ"ש בסוף פרשת ויצא: | ||
== כד == | == כד == | ||
'''וענו אשור.''' | '''וענו אשור.''' בלא מקף באמצע: | ||
גרסה אחרונה מ־14:33, 21 ביולי 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
וישא בלעם את עיניו. בספר הזוהר פ' בלק עינו כתיב ההוא עינא בישא וכו' ואינו כן בספרים שלנו גם לא נמנה במסרה גדולה עם החסרים יו"ד באמצע תיבותא וקריא וכן כתב הרמ"ה ז"ל ויושא עיניו וירא מלא תרין יודי"ן וכל עיניו באורייתא דכותא:
ג[עריכה]
בנו. הבי"ת בדגש:
בנו בער. בהעתק הללי בער ירושלמי בעור וכן נחלקו על חברו שבסמוך וכבר כתבתי כל הצורך בריש פרשתא:
ד[עריכה]
נאם שמע אמרי אל וגו'. עיין מ"ש בפ' וירא בפסוק ויבא אלהים אל אבימלך:
ה[עריכה]
מה טבו. צריך למיהוי בריש הדף כהלכה כי זו היא מ"ם של בי"ה שמ"ו וכן כתב בעל הטורים בפרשת ויחי ובמקראות רומא עושים בחילוף מוצא שפתך פרשת כי תצא ובהעתק מפירארה עשו המ"ם רבתי וכן ראיתי בנוסח אחד כ"י מאלפ"א בית"א רבתית ובתיקון ס"ת ישן אבל אינו כן בספרים ולא במסורת שלנו כי אם מ"ם של משלי:
ו[עריכה]
ה'. בזקף קטן:
ז[עריכה]
מדליו. כתב המכלול דף קפ"ח שזהו מן אותם שקבל קריאתם בקמץ רחב ולא שמע ולא ראה בהם מחלוקת והוסיף בעל מכלל יופי נראה שאין בדל"ת שום טעם עד פאן לשונו. וברוב הספרים מצאתי שבא מונח תחת הדל"ת והוא במקום מתג כמו שדרכו לבא במלות שהם בזקף קטן כמ"ש בפרשת משפטים על מלת תהרסם ובנסחא כ"י מצאתי מדליו במאריך ועיין מה שכתבתי בפר' תצוה על מלת וישפה:
ח[עריכה]
אל מוציאו ממצרים. בחומש עם תרגום ופירש רש"י והרמב"ן דפוס ויניציאה ש"ח נכתב בצדו ס"א מוציאם ע"כ. וזהו שבוש גדול שהראשון שבפרשה למעלה כתוב מוציאם וזה כתוב מוציאו וכן כתב הרמ"ה ז"ל מוציאם ממצרים מלא דמלא מלא וא"ו ומלא יו"ד ודכותיה אל מוציאו ממצרים מלא וא"ו ויו"ד ותרויהון בוירא בלק וכן במסורת כ"י קדמאה אל מוציאם תניינא אל מוציאו:
ממצרים. הרי"ש בפתח:
כתועפת. בהעתק הללי כתעפת. וחברו ירושלמי כתועפת וחברו מלא עכ"ל. ומחלוקת זה מצאתי גם בתיקון ס"ת ישן אבל בכל הספרים שלנו שניהם מלאים וא"ו קדמאה ובמקרא כתוב עליהם ב' כ"כ וכ"כ הרמ"ה ז"ל כתועפת ראם תרין בבלעם ותרויהון מלאים וא"ו קדמאה וחסר וא"ו תניין:
ט[עריכה]
כארי. במסורת הגדול כארי ד' ב' קמצין וב' פתחין וסימן כרע שכב כַארי. שויתי עד בקר כָארי (ישעיהו ל״ח:י״ג) . כַארי שואג (יחזקאל כ״ב:כ״ה) . כָארִי ידי ורגלי ע"כ ותו לא. פי' דאורייתא ודיחזקאל פתחין דישעיה ודתלים קמצין כן אינון בנסחי דיקי:
מברכיך ברוך וארריך ארור. כתב ר' משה קמחי בספר מהלך בכלל אתו מרחיק זה לשונו ואם תהיה מלרע היא רפה כמו מברכך ברוך ביתה פרעה וכן בכל ספרים מדוייקים הבי"ת רפה ובדפוס מנטובה הוסיפו בדברי המפרש ומה שאמר מברכיך ברוך ר"ל מדינא להיות ברוך ברפי הבי"ת ודגש שבה שלא כדין עכ"ל. ולפי דעתי איזה תלמיד טעה וברבו תלה והמוסיף גורע דעת המחבר כי לבו לא כן חששב וגם בדפוס ויניציאה ליתיה:
י[עריכה]
ויחר. מאריך ביו"ד:
יא[עריכה]
כבד הבי"ת בצירי:
יב[עריכה]
גם. בדגש:
יד[עריכה]
הזה. הזי"ן בדגש:
טז[עריכה]
דעת עליון מחזה שדי יחזה. חילוף קדמאה אשר מחזה תניינא מחזה ומטעים ביה:
יט[עריכה]
שריד. בלא פזר גדול:
כב[עריכה]
לבער קין. בספרים כתובי יד מדוייקים מונח בבי"ת ומאריך בעי"ן ובמסרה קטנה שבדפוס נמסר עליו לית בטעם מלעיל:
כג[עריכה]
ומשמו אל. במקצת ס"ת וגם במקצת חומשים כ"י נמצא משמואל תיבה אחת ולא מצאתי לזה עיקר בשום מפרש רק במקרא גדולה כתוב בגליון זה לשונו:
משמו וחסר וחדא מלה עד כאן. והוא לשון מגומגם ושמעתי שיש נוהגים לכתוב כך בס"ת ולע"ד אין להם על מה שיסמוכו כי בכל ספרי הדפוס ובכל מקראות כתיבי יד מדוייקות הם שתי מלות וכך הם בס"ת הקדמונים וכן ראיתי אחר כך בהרמ"ה ז"ל שכתב משמו אל חסר וא"ו קדים למ"ם כתיב. משמו אל תריין מלין כתבן ע"כ. ובסנהדרין פרק חלק אמר ר' יוחנן אוי לה לאומה שתמצא בשעה שהקדוש ב"ה עושה פדיון לבניו על כן טוב ליזהר שלא למחקו ועיין מ"ש בסוף פרשת ויצא:
כד[עריכה]
וענו אשור. בלא מקף באמצע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |