פתחי תשובה/יורה דעה/שצו: הבדלים בין גרסאות בדף
אוצר האוצר (שיחה | תרומות) (+ קישורים פנימיים) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{עוגןמ|א}} '''אבל אם זילזל.''' עי' בתשו' רדב"ז החדשות סי' תקכ"א במי שבא לו שמועה שמת אביו ואחד מקרוביו אמר לו שאין השמועה אמת ואחר שעברו שני ימים א"ל אמת היתה וכתב דקרובו זה לא טוב עשה והיה סיבה שלא קיים אבילות מן התורה שהוא יום הקבורה דיום שמועה קרובה כיום קבורה הוא אבל לענין הדין אינו מונה אלא מיום השמועה הראשונה ע"ש: | |||
{{עוגןמ|ב}} '''ואפילו הגדיל.''' עי' בט"ז שהאריך להביא ראיה לפסק הש"ע ועי' בשו"ת שיבת ציון [[שיבת ציון/סא|סי' ס"א]] שכתב ע"ז לכאורה קשה דהא הט"ז לעיל [[ט"ז/יורה דעה/שמ#טו|סי' ש"מ ס"ק ט"ו]] פסק שקטן שהגיע לחינוך צריך לנהוג כל דיני אבילות ונראה דעכ"פ יש נפקותא דמטעם חינוך ליכא אלא כשיש להקטן אב שחייב לחנכו במצות אבל היכא דליכא אב ליתא לחינוך כלל כמ"ש המג"א ב[[מגן אברהם/אורח חיים/שמג#א|סי' שמ"ג סק"א]] וב[[מגן אברהם/אורח חיים/תרטז#ב|סי' תרי"ו סק"ב]]. עוד יש נפקותא אם הקטן הולך לבית הספר ללמוד תורה והגדיל תוך שבעה דג"כ לא שייך חינוך דמתוך זה אתה מבטלו מת"ת בזה שייך פסק זה דבטל ממנו כל דין אבילות אבל קטן שהוא עוסק באומנות ואינו עוסק בתורה ויש לו אב נוהג אבילות משום חינוך. והנה כל זה בקטן בן זכר אבל בקטנה כתב המג"א ב[[מגן אברהם/אורח חיים/שמג#|סי' שמ"ג]] דאין האב מחויב לחנך בתו ואני ראיתי בתוס' ישנים במסכת יומא דף פ"ב דהאב חייב לחנך בתו עכ"ד ע"ש. ועי' בתשובת יד אליהו [[יד אליהו/צג|סי' צ"ג]]: | |||
{{עוגןמ|ב}} '''ואפילו הגדיל.''' | |||
{{עוגןמ|ג}} '''בטל ממנו.''' | {{עוגןמ|ג}} '''בטל ממנו.''' [עי' בתשו' חתם סופר [[שו"ת חתם סופר/ב/שמב|סי' שמ"ב]] שכ' ע"ד חותן דאיתרע בהו מילתא בשעת הדבר ר"ל ולא התאבלו אז מחמת ביעתותא. {{ממ|כדלעיל [[שולחן ערוך/יורה דעה/שעד|ס"ס שע"ד]]}} ודאי דאם עבר זעם בתוך שלשים צריך להתאבל כמ"ש בתשו' נ"ש בשם גאון מהר"ם שפירא דחולה אבל אם נתרפא צריך להתאבל בתוך למ"ד דאפילו הרא"ש דפליג אמהר"ם מרוטנבורג בקטן שהגדיל מודה הכא ע"ש אלא שנ"ל פשוט אם אירע רגל בינתיים שהרגל מפסיקו ואע"פ שלא נהג אבילות כלל עש"ב]. | ||
{{עוגןמ|ד}} '''כל דין אבילות.''' | {{עוגןמ|ד}} '''כל דין אבילות.''' [כתב בספר חכמת אדם [[חכמת אדם/קסח#ו|כלל קס"ח דין ו']] משמע דגם אבילות של יב"ח פטור ואפשר שיש לחלק דבשלמא ז' ול' שהם מצות שקבעו חז"ל באבל וכיון דהיה פטור בשעת חובתו אין לו תשלומין משא"כ אבילות יב"ח שאינו אלא משום כבוד או"א י"ל דעכ"פ בזה חייב עכ"ל]: | ||
| שורה 16: | שורה 15: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
גרסה אחרונה מ־16:16, 19 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אבל אם זילזל. עי' בתשו' רדב"ז החדשות סי' תקכ"א במי שבא לו שמועה שמת אביו ואחד מקרוביו אמר לו שאין השמועה אמת ואחר שעברו שני ימים א"ל אמת היתה וכתב דקרובו זה לא טוב עשה והיה סיבה שלא קיים אבילות מן התורה שהוא יום הקבורה דיום שמועה קרובה כיום קבורה הוא אבל לענין הדין אינו מונה אלא מיום השמועה הראשונה ע"ש:
(ב) ואפילו הגדיל. עי' בט"ז שהאריך להביא ראיה לפסק הש"ע ועי' בשו"ת שיבת ציון סי' ס"א שכתב ע"ז לכאורה קשה דהא הט"ז לעיל סי' ש"מ ס"ק ט"ו פסק שקטן שהגיע לחינוך צריך לנהוג כל דיני אבילות ונראה דעכ"פ יש נפקותא דמטעם חינוך ליכא אלא כשיש להקטן אב שחייב לחנכו במצות אבל היכא דליכא אב ליתא לחינוך כלל כמ"ש המג"א בסי' שמ"ג סק"א ובסי' תרי"ו סק"ב. עוד יש נפקותא אם הקטן הולך לבית הספר ללמוד תורה והגדיל תוך שבעה דג"כ לא שייך חינוך דמתוך זה אתה מבטלו מת"ת בזה שייך פסק זה דבטל ממנו כל דין אבילות אבל קטן שהוא עוסק באומנות ואינו עוסק בתורה ויש לו אב נוהג אבילות משום חינוך. והנה כל זה בקטן בן זכר אבל בקטנה כתב המג"א בסי' שמ"ג דאין האב מחויב לחנך בתו ואני ראיתי בתוס' ישנים במסכת יומא דף פ"ב דהאב חייב לחנך בתו עכ"ד ע"ש. ועי' בתשובת יד אליהו סי' צ"ג:
(ג) בטל ממנו. [עי' בתשו' חתם סופר סי' שמ"ב שכ' ע"ד חותן דאיתרע בהו מילתא בשעת הדבר ר"ל ולא התאבלו אז מחמת ביעתותא. (כדלעיל ס"ס שע"ד) ודאי דאם עבר זעם בתוך שלשים צריך להתאבל כמ"ש בתשו' נ"ש בשם גאון מהר"ם שפירא דחולה אבל אם נתרפא צריך להתאבל בתוך למ"ד דאפילו הרא"ש דפליג אמהר"ם מרוטנבורג בקטן שהגדיל מודה הכא ע"ש אלא שנ"ל פשוט אם אירע רגל בינתיים שהרגל מפסיקו ואע"פ שלא נהג אבילות כלל עש"ב].
(ד) כל דין אבילות. [כתב בספר חכמת אדם כלל קס"ח דין ו' משמע דגם אבילות של יב"ח פטור ואפשר שיש לחלק דבשלמא ז' ול' שהם מצות שקבעו חז"ל באבל וכיון דהיה פטור בשעת חובתו אין לו תשלומין משא"כ אבילות יב"ח שאינו אלא משום כבוד או"א י"ל דעכ"פ בזה חייב עכ"ל]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |