פתחי תשובה/יורה דעה/שצז
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שנים אומרים . עבה"ט ועי' בתשובת יריעות האוהל סי' ל"ח שהעלה כדעת הפוסקים דחייב להתאבל באינו יודע אם הוא תוך למ"ד או לאחר ל' ע"ש וכן פסק בתשובת רדב"ז החדשות סי' ס"ב. וכ"כ בתשובת יד אליהו סי' מ"ד. וכן העלה בספר בכור שור בחידושיו למס' מועד קטן דף כ' ע"ב ע"ש. ועי' בתשו' חכם צבי סי' ל"ג ובתשובת תשואת חן סי' י"ז. ובספר עצי ארזים באה"ע סי' י"ז ס"ק קי"ד. ועי' בתשו' נו"ב קמא חאה"ע סי' ל"א ובנו"ב תניינא חי"ד סי' ר"ח. ובס' מוצל מאש סי' כ"ה. ובשער המלך פ"ד מהל' אישות הלכה י"ז סוד"ה ומדברי הר"ן ע"ש ועיין בתשובת בית אפרים חי"ד סי' ע"ז שנשאל במי שכתבו לו שמת אביו זה שמונה ימים ונפל ספק אם הכוונה שכבר עברו שמונה ימים קודם הכתיבה וא"כ ביום הגיע האגרת כבר עברו שלשים והוי שמועה רחוקה או הכוונה כי ביום הכתיבה הוא שמונה ימים ונמצא כי עדיין לא עברו שלשים והוי שמועה קרובה וחייב לנהוג אבילות וכתב דאע"ג דדעת הב"ח ושאר פוסקים דבספק אם היא שמועה רחוקה מחויב להתאבל מ"מ הכא א"צ להתאבל דמשמעות הלשון נראה שהכוונה שכבר עברו ח' ימים כמו זה לי עשרים שנה בביתך וכן זה שנתים הרעב בקרב הארץ. ובפרט שהוא כתב חכם ודאי מידק דייק וכתב לשון הקרא ועוד יש לצרף דעת קצת גאונים דשמע ביום שלשים הוי שמועה רחוקה ואף דלא קיי"ל הכי מ"מ יש לעשות זה סניף לכאן ע"ש. ועי' בתשו' יד אליהו סי' מ"ד באחד שנכתבו לו ממרחקים איך שמת אחד ויש לו שתי משמעות או שמת רבו או שמת אביו והוא לאחר שלשים איך יתנהג בקריעה ואבילות והשיב דממ"נ חייב לקרוע ועולה לו אף אם נודע אח"כ שהוא אביו ודומה למ"ש בסי' ש"מ סכ"ד. ולענין גיהוץ ותספורת א"צ לנהוג כי ספיקא דרבנן הוא ע"ש. וכתב עוד דאם הספק הוא בין שני אנשים שרבו של הא' הוא אביו של השני וא"כ יש ספק אם הוא אביו של זה או של זה והוא בתוך שלשים מחויבים שניהם להתאבל דאף דקיי"ל ספק באבל להקל שאני הכא דאחד משני האנשים בודאי חייב להתאבל חייבים שניהם מספק והוא ג"כ הטעם בסימן שע"ד ס"ח בהג"ה גבי ספק בן ט' לראשון כו' ע"ש ומבואר עוד שם בלשון השאלה דאם היה ג"כ ספק אם הוא תוך שלשים הוי תרי ספיקות ופטורים שניהם ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |