מהרש"א - חידושי אגדות/סוטה/מט/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''ע"ב בעקבות ''' משיחא חוצפא כו'. כל זה עד אמר רב אינו ג"כ מלשון המשנה ובפרק חלק איתא בגמרא בקצת מלשון אחר ע"ש ושאמר | |||
'''היוקר ''' יאמיר. בפרק חלק גרסינן היוקר יעות יש לפרש שאמר שלא יהיה היוקר מפני שלא יהיו השנים מבורכות אלא שיהיה היוקר על ידי המעוותים והיינו מפקיעי שערים וכן יש לפרש הכא היוקר יאמיר מלשון אימרו פועלים ואימר ב"ה דפרק האומנין ויתר הדברים במאמר הזה יבואר בחידושינו פרק חלק ע"ש: שם | |||
'''היוקר | |||
'''עיר | '''עיר ''' של זהב כו' היינו ירושלים דדהבא. והוא מפורש בחידושינו פרק הנודר ע"ש: | ||
'''כשצרו | '''כשצרו ''' מלכי בית חשמונאי כו'. כל המאמר מפורש סוף פרק מרובה: | ||
'''מ"ד | '''מ"ד ''' עיני עוללה לנפשי כו'. מפורש פרק הניזקין: | ||
'''משמת | '''משמת ''' ר"א נגנז ס"ת. פרש"י כדאמרי' בסנהדרין הרבה תורה למדתי כו' ע"ש ובהדיא קאמר התם ס"פ ד' מיתות אוי לכם ב' זרועותי שהן כב' ס"ת שנגללין כו' וע"ש בחידושינו וק"ל. | ||
'''לא | '''לא ''' תיתני ענוה כו' ולא תיתני יראת חטא דאיכא אנא. אין דרך החכמים להתפאר ולהשתבח במעלתם וכמ"ש יהללוך זר ולא פיך מ"מ כדי שלא יהא שונה הברייתא בטעות אמרו כן דלא בעלה משמת רבי גם לא היה לו שבח בדבר באותו דור כמ"ש ויראי החטא ימאסו וק"ל: | ||
'''ביש | '''ביש ''' נוסחאות מסיים הכא רבי פנחס ב"י אומר זהירות מביאה לידי זריזות כו'. וכבר הוא מפורש באורך בחידושינו בפרק קמא דע"ז ושם מקומו בברייתא ואפשר דמייתי ליה הכא בסוף המסכתא דחשיב נמי במתניתין דהכא אלו העשרה מעלות שהיו בחכמים הראשונים שבטלו משמתו ומשחרב ביהמ"ק והאל יזכינו להחזיר עטרה ליושנה ויקוים בנו כאמור כי כולם ידעו דעת ה' גו' אכי"ר: | ||
גרסה מ־13:22, 17 ביולי 2020
מהרש"א - חידושי אגדות 
סוטה מט ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ע"ב בעקבות משיחא חוצפא כו'. כל זה עד אמר רב אינו ג"כ מלשון המשנה ובפרק חלק איתא בגמרא בקצת מלשון אחר ע"ש ושאמר
היוקר יאמיר. בפרק חלק גרסינן היוקר יעות יש לפרש שאמר שלא יהיה היוקר מפני שלא יהיו השנים מבורכות אלא שיהיה היוקר על ידי המעוותים והיינו מפקיעי שערים וכן יש לפרש הכא היוקר יאמיר מלשון אימרו פועלים ואימר ב"ה דפרק האומנין ויתר הדברים במאמר הזה יבואר בחידושינו פרק חלק ע"ש: שם
עיר של זהב כו' היינו ירושלים דדהבא. והוא מפורש בחידושינו פרק הנודר ע"ש:
כשצרו מלכי בית חשמונאי כו'. כל המאמר מפורש סוף פרק מרובה:
מ"ד עיני עוללה לנפשי כו'. מפורש פרק הניזקין:
משמת ר"א נגנז ס"ת. פרש"י כדאמרי' בסנהדרין הרבה תורה למדתי כו' ע"ש ובהדיא קאמר התם ס"פ ד' מיתות אוי לכם ב' זרועותי שהן כב' ס"ת שנגללין כו' וע"ש בחידושינו וק"ל.
לא תיתני ענוה כו' ולא תיתני יראת חטא דאיכא אנא. אין דרך החכמים להתפאר ולהשתבח במעלתם וכמ"ש יהללוך זר ולא פיך מ"מ כדי שלא יהא שונה הברייתא בטעות אמרו כן דלא בעלה משמת רבי גם לא היה לו שבח בדבר באותו דור כמ"ש ויראי החטא ימאסו וק"ל:
ביש נוסחאות מסיים הכא רבי פנחס ב"י אומר זהירות מביאה לידי זריזות כו'. וכבר הוא מפורש באורך בחידושינו בפרק קמא דע"ז ושם מקומו בברייתא ואפשר דמייתי ליה הכא בסוף המסכתא דחשיב נמי במתניתין דהכא אלו העשרה מעלות שהיו בחכמים הראשונים שבטלו משמתו ומשחרב ביהמ"ק והאל יזכינו להחזיר עטרה ליושנה ויקוים בנו כאמור כי כולם ידעו דעת ה' גו' אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |