אור שמח/שופר/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== ב == | |||
'''בההמ"ג. ''' אבל הרמב"ן כו' ויש לחוש לדבריו. | |||
''' | ''' נ"ב ''' וכן כתבו תוספות ערכין י' ע"א תד"ה אין בין כו'. | ||
== ח == | == ח == | ||
'''ואחד מן התורה משלים בו ואם השלים בנביא יצא.''' | '''ואחד מן התורה משלים בו ואם השלים בנביא יצא.''' | ||
''' כן ''' הגירסא בגמרא ובהלכות. ובאמת פלא להגיה במשנה כן. ויעוי' רמב"ן וצ"ב מדוע מהדר הגמ' לא ה"ק מתחיל בתורה ומשלים בנביא וכו' ל"ל לאהדורי אדברי ת"ק לכן נראה להגיה בגמ' כך. ר"י אומר משלים בתורה ואם השלים בתורה יצא ופי' משלים פסוק אחד בתורה, ואם השלים עם כל הפסוקים של תורה, וזה על משקל לשון הת"ק ומשלים בנביא שפי' כל הפסוקים כן באופן זה אם השלים בתורה יצא. כן נראה. ודין של רבינו אמת מדאמר ותיקין היו משלימין בתורה מוכח דזה רק לכתחלה ולותיקין. ואם שגיתי ה' יכפר בעדי. ועיין בירושלמי. | |||
== ט == | == ט == | ||
'''ולא זכרון יחיד אפילו לטובה כגון זכרני ה' ברצון עמך כו'.''' | '''ולא זכרון יחיד אפילו לטובה כגון זכרני ה' ברצון עמך כו'.''' | ||
''' וזכרונות ''' של רבים מזכירין אפילו בגדר תפלה לכן אמרו בתוספתא זכרונות האמורות בענין בקשה וזה זכור לאברהם ליצחק וכו' שבקש בכי תשא ר' יוסי אומר כולן כאחד היינו הנאמרין בכי תשא ובפ' עקב אומרן כלן כאחת משום דמשה מספר מה שהתפלל כבר ור' יהודא פליג דשתים הן ולכן אמר ראשונים בפני עצמן ושניים בפני עצמן. | |||
'''ופקדונות אינן כזכרונות.''' | |||
''' ובהלכות ''' אע"ג דקיי"ל דר"י ור' יהודא הלכה כר' יוסי, הכא נהוג עלמא כר' יהודא מנהג ישראל תורה כו'. | |||
''' | ''' נראה ''' דר' יוסי לטעמיה אזיל בפ"ק דף י"ח אמר דר' יוסי סבר אדם נידון בכל יום ואמר מ"ט דר' יוסי שנאמר ותפקדנו לבקרים. מ"ט לא אמר כר' נתן. בחינה עיוני בעלמא פקידה נמי עיוני בעלמא הוא אלא אר"ח טעמיה דר' יוסי מהכא לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו. והנה לבתר דיליף מהך קרא דנידון בכל יום חזינא דהא דקאמר קרא ותפקדנו לבקרים כוונתו ע"י משפט שנידון בכל יום וא"כ קרי למשפט פקידה ולכן מדכרינן פקידה במקום זכירה דחזינא דלאו עיונא בעלמא הוא. אבל לדידן דקיי"ל דאינו נידון אלא בד' פרקים א"כ ע"כ הא דאמר ותפקדנו לבקרים הוא עיונא בעלמא ולכך לא הויא פקידה בכלל זכירה ולכן קיי"ל הכא כר' יהודא דאינו במקום זכירה. ולדידן הא דאמר קרא לעשות משפט עבדו ומשפט עמו על מלך וציבור קאי דהם נידונין בכל יום וכמו דאמר בירושלמי שם. ר' יצחק בשם רבי מלך וציבור נידונין בכל יום מ"ט לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו ועיי"ש. אבל יחיד אינו נידון בד' פרקים ופקידה עיונא בעלמא הוא. לכן נהגו כו"ע כר' יהודא. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־11:00, 15 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מגיד משנה מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
בההמ"ג. אבל הרמב"ן כו' ויש לחוש לדבריו.
נ"ב וכן כתבו תוספות ערכין י' ע"א תד"ה אין בין כו'.
ח[עריכה]
ואחד מן התורה משלים בו ואם השלים בנביא יצא.
כן הגירסא בגמרא ובהלכות. ובאמת פלא להגיה במשנה כן. ויעוי' רמב"ן וצ"ב מדוע מהדר הגמ' לא ה"ק מתחיל בתורה ומשלים בנביא וכו' ל"ל לאהדורי אדברי ת"ק לכן נראה להגיה בגמ' כך. ר"י אומר משלים בתורה ואם השלים בתורה יצא ופי' משלים פסוק אחד בתורה, ואם השלים עם כל הפסוקים של תורה, וזה על משקל לשון הת"ק ומשלים בנביא שפי' כל הפסוקים כן באופן זה אם השלים בתורה יצא. כן נראה. ודין של רבינו אמת מדאמר ותיקין היו משלימין בתורה מוכח דזה רק לכתחלה ולותיקין. ואם שגיתי ה' יכפר בעדי. ועיין בירושלמי.
ט[עריכה]
ולא זכרון יחיד אפילו לטובה כגון זכרני ה' ברצון עמך כו'.
וזכרונות של רבים מזכירין אפילו בגדר תפלה לכן אמרו בתוספתא זכרונות האמורות בענין בקשה וזה זכור לאברהם ליצחק וכו' שבקש בכי תשא ר' יוסי אומר כולן כאחד היינו הנאמרין בכי תשא ובפ' עקב אומרן כלן כאחת משום דמשה מספר מה שהתפלל כבר ור' יהודא פליג דשתים הן ולכן אמר ראשונים בפני עצמן ושניים בפני עצמן.
ופקדונות אינן כזכרונות.
ובהלכות אע"ג דקיי"ל דר"י ור' יהודא הלכה כר' יוסי, הכא נהוג עלמא כר' יהודא מנהג ישראל תורה כו'.
נראה דר' יוסי לטעמיה אזיל בפ"ק דף י"ח אמר דר' יוסי סבר אדם נידון בכל יום ואמר מ"ט דר' יוסי שנאמר ותפקדנו לבקרים. מ"ט לא אמר כר' נתן. בחינה עיוני בעלמא פקידה נמי עיוני בעלמא הוא אלא אר"ח טעמיה דר' יוסי מהכא לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו. והנה לבתר דיליף מהך קרא דנידון בכל יום חזינא דהא דקאמר קרא ותפקדנו לבקרים כוונתו ע"י משפט שנידון בכל יום וא"כ קרי למשפט פקידה ולכן מדכרינן פקידה במקום זכירה דחזינא דלאו עיונא בעלמא הוא. אבל לדידן דקיי"ל דאינו נידון אלא בד' פרקים א"כ ע"כ הא דאמר ותפקדנו לבקרים הוא עיונא בעלמא ולכך לא הויא פקידה בכלל זכירה ולכן קיי"ל הכא כר' יהודא דאינו במקום זכירה. ולדידן הא דאמר קרא לעשות משפט עבדו ומשפט עמו על מלך וציבור קאי דהם נידונין בכל יום וכמו דאמר בירושלמי שם. ר' יצחק בשם רבי מלך וציבור נידונין בכל יום מ"ט לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו ועיי"ש. אבל יחיד אינו נידון בד' פרקים ופקידה עיונא בעלמא הוא. לכן נהגו כו"ע כר' יהודא.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |