אור שמח/שופר/ב

אור שמח ‏ שופר ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אבל נשים ועבדים וקטנים פטורין.

הנה השאגת אריה בסימן ק"ה האריך בענין בל תוסיף בנשים במצוות שאין חייבות דהא הוי כאילו שלא בזמנו דבעי כונה לעבור בבל תוסיף ואי משום דהוי זמן חיובא לאנשים תו הוי כזמנו לנשים וגם הם עוברין בבל תוסיף זה אינו דבפ"ג דר"ה אמרי כיון דבריך לי' עבר זמנו וכן גבי בכור ולא אמרינן הואיל וזמן חיובא הוא לכהני טובא דעלמא דלא עלו לדוכן ולא בירכו וא"כ זמנו הוא יעו"ש. ולענ"ד פשוט דברכת כהנים אינה חובת הגוף כתפילין ועולת ראייה ותקיעת שופר, אלא כי איתי' בביהכ"נ ואיכא ציבור וקורין כהנים אז עובר אבל אם אינו בביהכ"נ ואין קורין כהנים הלא אינה מצוה א"כ לא שייך לומר על כהן שכבר בירך דזמנו הוי הואיל ולכהנים אחרים הוי זמן חיוב אבל בהנך מצוות דחובת הגוף מוטל על כל האנשים אמרינן דזמנו הוא גם לנשים דהא אנשים מחויבין לבקש שופר ולעלות לרגל ולבקש תפילין וכהן אינו חייב לבקש אחר ציבור לברך וכן אינו מחויב לבקש בכור. וזו סברא מורגשת ופשיטה [וא"כ גבי תקיעת שופר כיון דחובת הגוף היא הוי זמנה כל היום ועיין דרוש וחדוש ברה"ש והבן] ולפ"ז תראה דבסמיכה ל"ש לומר דזמנו הוא דהא סמיכה באנשים אינה מצוה המוטלת על הגוף אלא שמתחייב בה אם יש לו קרבן א"כ תו לגבי נשים לאו זמנו הוא אלא דנשים עברי משום דעבדי עבודה בקדשים ומדמה לשאר מצוות דעברה בבל תוסיף ודו"ק. ופוק חזי דברש"י לא נזכר גבי סמיכה טעם דבל תוסיף ע"ש היטב. והא דפירש"י עירובין צ"ו נשים סומכות רשות דאין כאן ב"ת כו' דתכשיט נינהו זה קאי אתפילין כמובן לכל ולפ"ז א"ש טובא דברי תוספות שם ד"ה מיכל בת כושי ז"ל א"נ משום דשמעינן ליה כו' ולגבי אשה דלא מיחייבא הוי כשלא בזמנו דכיון דלא מכווני לה לא עברה ודבריהם תמוהים דא"כ איך מייתי ראיה מהא דמיכל היתה מנחת תפילין וכן תמה הגאון בטורי אבן ברה"ש. ולפ"ז ניחא דדוקא גבי סוכה דאינה חובת הגוף אלא דאם עביד קבע צריך להיות בסוכה ואי לא עביד קבע אינו חייב בסוכה [לבד לילה ראשונה] א"כ הא הילני שפיר לא עברה כלל בישיבתה משא"כ בתפילין דכיון דחובת הגוף היא לגבי אשה נמי זמנו הוא וזו שיטה חדשה בדברי רש"י אולם פירוש התוספות בעירובין פשוט דרש"י פירש התם שנראה כמוסיפה ומקשים מהילני המלכה וז"ל ומיהו יש ליישב דמשום בניה היתה יושבת ולא מיחזי כבל תוסיף. וזה דחוק ובלי טעם ע"ז סיימו דאפשר דאיכא בל תוסיף מן התורה רק דהוי שלא בזמנו ובעי כוונה. ואם נאמר דמיכל היתה מנחת תפילין ולא כיונה למצוה ג"כ אינו דמ"מ נראה כמוסיפה דמיחזי כמכוונה לשם מצוה דאל"ה למאי עבדה זה. אבל תמן גבי סוכה לא כיונה ולא נראה כלל כאילו מכוונת דמשום בני' יושבת ולא מיחזי כאילו מוסיפה וא"כ זהו תוספת הסבר תירוצם הראשון ביותר נועם ודו"ק.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.