מגדל עוז/שופר/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ שופר ג

א

כמה תקיעות חייב אדם לשמוע עד כדי להסתלק מן הספק. פרק י"ט של ר"ה (דף ל"ג):

ב

כמה תקיעות חייב אדם לשמוע עד כדי להסתלק מן הספק. פרק י"ט של ר"ה (דף ל"ג):

ג

כמה תקיעות חייב אדם לשמוע עד כדי להסתלק מן הספק. פרק י"ט של ר"ה (דף ל"ג):

ד

שיעור תרועה כשתי תקיעות שיעור שלשה שברים כתרועה: כתב הראב"ד ז"ל כל זה שיבוש המעתיק היה וכו' תקיעה כשלש תרועות עכ"ל: ואני אומר הראב"ד ז"ל עומד בשיטת ריב"ם והעומדים בשיטתו מרבותינו בעלי התוספות ז"ל שפירשו כי כל יבבא שלשה טוטין הן והשלש יבבות הן כשיעור התקיעה שהן ט' טוטין וע"פ הירושלמי שאני עתיד לכתוב בעז"ה ומתני' תני שיעור תקיעה כג' תרועות ר"ל אחת מג' תרועות דהיינו ט' טוטין כדקתני סיפא שיעור תרועה כג' יבבות וכל יבבא ג' טוטין שנמצא שיעור התקיעה והתרועה ט' טוטין כל אחת ואחת מהן וכן הסכימו רבים. אמנם רש"י ז"ל פי' ג' יבבות ג' כחות בעלמא כל שהן ופירשו המפרשים ז"ל לדעתו על פי הירושלמי שכל כח הוא טוט אחד שהוא יבבא אחת ולפי זה נמצא שיעור דתרועה ג' טוטין כדקתני סיפא שיעור תרועה כג' יבבות ומתוך כך נמצא שיעור התקיעה ט' טוטין כדקתני ברישא שיעור תקיעה כג' תרועות כמו שפירש ריב"ם ז"ל והא אסיקנא בגמרא דהאי משנה פרק יו"ט של ר"ה דתנא ברא ותנא דמתני' נמי לא פליגי דהיינו בשיעור תקיעה ברישא ואסיקנא נמי אסיפא בשיעור תרועה ודאי פליגי וממילא דרש"י וריב"ם ז"ל פליגי וכלשון הירושלמי דגרסינן איזו היא תרועה ר' חנניא ור' מונא חד אמר כהדין טרימוטא וחד אמר תלת רקיקין ע"כ, ואמר ז"ל כי רש"י גורס דקיקין בדל"ת וריב"ם ז"ל גורס רקיקין ברי"ש והראב"ד ז"ל נמשך בשיטת ריב"ם ז"ל כמו שכתבתי ואחרי אשר ביררתי דעת הראב"ד ז"ל צריך אני לברר דעת ר"מ ז"ל. ודע כי אני נהייתי להבין דעתו ונחליתי ימים לפי שקבלתי שטת הלכה על דרך זה וכשראיתי לשון ר"מ ז"ל לא מצאתי ידי ורגלי מפני שהיה קשה עלי חדא שהיה מהפך לשון המשנה מה שאין דרכו ועוד פתח לפרושי שיעור תרועה ותלאה בשתי תקיעות ואנחנו לא ידענו שיעור התקיעה מדבריו לא בתחלה ולא בסוף, ועוד כתב לשון שברים כתנא דברייתא והניח לשון יבבות דתנא דמתניתין וכבר כתבתי פ"ב לגבי אנדרוגינוס דקיי"ל בפרק הערל כשמואל דאמר ליתא לברייתא מקמי מתניתין היכא דמתעקרא מתני' כי הכא דאסיקנא דאסיפא ודאי פליגי ועוד דהא פ"ק גמרא מתני' דהעושה סוכתו כמין צריף אמר ליה אביי לרב יוסף וכי שבקת מתניתין ועבדת כברייתא. עוד היאך כתב דשיעור תרועה כשתי תקיעות מנא ליה והוא דאמר כמאן דאי כתנא דמתני' הא אמר שיעור תקיעה כג' תרועות ואי כתנא דברייתא הא אמר שיעור תקיעה כתרועה וכ"ש שלא אמר כחד דירושלמי. ועוד כשתדקדק דבריו ז"ל יעלה בידך שיעור התקיעה כחצי תרועה שהוא כשיעור שבר וחצי והוא פירש בפי' זאת המשנה שיעור תקיעה כדי ג' תרועות ר"ל כי שיעור כל התקיעות הוא כשיעור כל התרועות והם שלשה עכ"ל. וא"כ אתמהה אטו תקיעה לחצאין קתני שיעורה וממאן שמע לה ועוד כי כשזכיתי לבא בארץ הקדושה מצאתי תרועתם בקבלת אבותם כקול המתרעש ואין טוט בהם ושאלתי לכמה גדולים ולא פירשו לי דבר עד ככסף בקשתיה וכמטמונים חפשתיה ומצאתי לר"י בן גיאת ז"ל שפירשה בהלכות ר"ה מתשובת רבינו שרירא ורבינו האי גאון ז"ל שכל דבריהם קבלה וז"ל ואין תרועה אלא שיש תקיעה לפניה ולאחריה הא כיצד שיעור תקיעה כתרועה שיעור תרועה כשלשה שברים בירושלמי איזו היא תרועה ר' חנניא ור' מונא חד אמר כהדין טרימוטא פי' קול המתרעש וחד אמר תלת רקיקין והיינו שברים שהן כבדים ילולי יליל לשון רעישה וגנוחי גנח לשון שבירה כאדם המתאנח וגונח מלב ואתקין רבי אבהו בקסרין תקיעה ג' שברים תרועה ותקיעה מספקא ליה כו' כלשון הגמרא עד ברישא מגנח והדר מייליל והכין אמר רב שרירא ורבינו האי זצ"ל דהא תקנתא דר' אבהו לאו מדידה תקין לה אלא עיקר הדבר כך היה מימות נביאים הראשונים. ומיהו לשון תרועה משמע גנוחי ומשמע ילולי פירוש דתרועה שברים קלילי נינהו כגון ילולי ושברים יקירי נמי דהיינו גנוחי תרועה מיקרו הילכך נמצאו שברים ותרועה אחד ושמא בעלמא נקראים שניהם משום דזה וזה תרועה נקרא וכן היה מנהגם בימות הקדמונים בכל ישראל מהם עושין תרועות יבבות קלות ומהן תרועות יבבות כבדות שהן שברים ואלו ואלו יוצאין ידי חובתן כי שברים כבדים תרועה הן ויבבות קלות תרועה הן והיה הדבר נראה כחלוקה ואע"פ שאינה חלוקה והרי התנאין הללו שונין שיעור תרועה שלש יבבות והללו שונין שיעור תרועה שלשה שברים אלו לפי מנהגן ואלו לפי מנהגן וקאמר אביי בהאי פליגי ולאו פלוגתא היא אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה וכשבא רבי אבהו ראה לתקן תקנה שיהיו בה כל ישראל מעשה אחד ולא יראה ביניהן דבר שהדיוטות רואין אותו כחלוקה ושם את הראשונה כהללו וכהללו שניהן כי עשה את התרועה שברים ויבבות ולעולם כולה תרועה אחת היא שהרי היא אחת מג' של שלש שלש ואע"פ שאמר תשר"ת שמא בעלמא אחד כגון זה המנהג ואחד כגון זה המנהג כדי שלא יהא קפיד לא מאלו ולא מאלו וחוזר ותוקע בבא שנייה תש"ת כאלו ותר"ת כאלו וליכא ספיקא וספק זה שאומר הכי פירושיה זה שתיקן דבר זה מן הספק שנסתפק בתרועה כי לא מחמת ספק נתקנה התקנה נמצאת תקנת רבי אבהו לכנופי מנהג עכ"ל. ובזה נתרצו כל הקושיות וכן פירש ר"מ בפי' המשניות והוא דרך נכון מאד וגם על דרך האמת יש בו סוד נסתר מוכתר בנימוסי:

הרי שתקע והריע עד שלש פעמים. פרק י"ט של ר"ה (דף ל"ג ל"ד):

ה

שמע תקיעה אחת עד וכיוצא בזה. סוף פ' יו"ט שם (דף ל"ד) ופרק אין בערכין:

שמע ט' תקיעות עד חייבין לשמוע. סוף מסכת ר"ה:

התקיעות על סדר ברכות עד סוף הפרק. פרק יו"ט של ר"ה (דף ל"ד) ובהלכות ר"י אלפס ובתשובות הגאונים ז"ל:

ו

שמע תקיעה אחת עד וכיוצא בזה. סוף פ' יו"ט שם (דף ל"ד) ופרק אין בערכין:

שמע ט' תקיעות עד חייבין לשמוע. סוף מסכת ר"ה:

התקיעות על סדר ברכות עד סוף הפרק. פרק יו"ט של ר"ה (דף ל"ד) ובהלכות ר"י אלפס ובתשובות הגאונים ז"ל:

ז

שמע תקיעה אחת עד וכיוצא בזה. סוף פ' יו"ט שם (דף ל"ד) ופרק אין בערכין:

שמע ט' תקיעות עד חייבין לשמוע. סוף מסכת ר"ה:

התקיעות על סדר ברכות עד סוף הפרק. פרק יו"ט של ר"ה (דף ל"ד) ובהלכות ר"י אלפס ובתשובות הגאונים ז"ל:

ח

שמע תקיעה אחת עד וכיוצא בזה. סוף פ' יו"ט שם (דף ל"ד) ופרק אין בערכין:

שמע ט' תקיעות עד חייבין לשמוע. סוף מסכת ר"ה:

התקיעות על סדר ברכות עד סוף הפרק. פרק יו"ט של ר"ה (דף ל"ד) ובהלכות ר"י אלפס ובתשובות הגאונים ז"ל:

ט

שמע תקיעה אחת עד וכיוצא בזה. סוף פ' יו"ט שם (דף ל"ד) ופרק אין בערכין:

שמע ט' תקיעות עד חייבין לשמוע. סוף מסכת ר"ה:

התקיעות על סדר ברכות עד סוף הפרק. פרק יו"ט של ר"ה (דף ל"ד) ובהלכות ר"י אלפס ובתשובות הגאונים ז"ל:

י

שמע תקיעה אחת עד וכיוצא בזה. סוף פ' יו"ט שם (דף ל"ד) ופרק אין בערכין:

שמע ט' תקיעות עד חייבין לשמוע. סוף מסכת ר"ה:

התקיעות על סדר ברכות עד סוף הפרק. פרק יו"ט של ר"ה (דף ל"ד) ובהלכות ר"י אלפס ובתשובות הגאונים ז"ל:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.