חזקוני/שמות/לה: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאה אוטומטית - טקסט ראשוני מ'ספריא' + התאמה ע"י חברי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''ויקהל משה את כל עדת''' | '''ויקהל משה את כל עדת''' כשירד מן ההר. | ||
'''אלה הדברים''' | '''אלה הדברים''' שאני רוצה לומר לכם, היא מלאכת המשכן וכליו, ''' צוה''' הקב״ה לעשותם. | ||
== ב == | == ב == | ||
'''ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי, שבת שבתון לה'''' | '''ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי, שבת שבתון לה'''' כשם שהמשכן לה׳ כך שבת לה', ואין לדחותה בשביל מלאכת המשכן. ''' ששת ימים''' חזר בו בשביל אלה הדברים דקאמר דקאי אמלאכת המשכן. | ||
== ג == | == ג == | ||
'''לא תבערו אש''' | '''לא תבערו אש''' פירש״י יש מרבותינו אומר הבערה ללאו יצאת וכו'. כלומר הבערה שיצאת מכלל לא תעשה כל מלאכה דשבת ללאו יצאה להוציאה מחומר שאר מלאכות וללמד עליה שאינה לא בכרת ולא במיתה אלא בלאו דברי ר״י, ר׳ נתן אומר לחלק יצאת כלומר לומר לך מה זו מיוחדת שהיא מאבות מלאכות הנעשות במשכן וחייב עליה הכתוב בפני עצמה במשכן שפרט בה לבדה, אף כל שהיא אב מלאכה אם עשאן הרבה בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת. וכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא. כך פירש״י בעלמא.''' לא תבערו אש''' לפי פשוטו הזהיר על הבערה יותר משאר מלאכות לפי שאינה נראית מלאכה, אבל נזמן הכל מערב שבת ונבעיר בפחמין בשבת כדי לעשות בזהב ובכסף ובנחשת מיד אחר השבת. ד״א פן יאמרו הרי למעלה בפרשת בא אסר לנו ביום טוב כל מלאכת עבודה אך התיר מלאכת אוכל נפש, כמו כן בשבת מלאכת אוכל נפש תהיה מותרת לכך נאמר ''' לא תבערו אש,''' אפי׳ לאפות ולבשל כי האש צורך הוא לכל מאכל. | ||
'''בכל משבתיכם''' | '''בכל משבתיכם''' אבל במקדש מותר לעשות. | ||
== יא == | == יא == | ||
'''את בריחו''' | '''את בריחו''' כתיב, בריחיו קרי. | ||
== יז == | == יז == | ||
'''את עמדיו ואת אדניה''' | '''את עמדיו ואת אדניה''' כל דבר שאין בו רוח חיים פעמים נקרא לשון זכר ופעמים לשון נקבה, דוגמא המחנה האחת והכהו, רוח גדולה וחזק, תאכלהו אש לא נופח, והרים ממנו בקומצו מסולת המנחה, בית צדיק חוסן רב ובתבואות רשע נעכרת. ואפי׳ בדבר שיש בו רוח חיים מצינו ואם בהמה אשר יקריבו ממנה כל אשר יתן ממנו. ד״א ''' עמדיו''' קאי אקלעים, ואת אדניה קאי אחצר. | ||
== כב == | == כב == | ||
'''ויבאו האנשים על הנשים''' | '''ויבאו האנשים על הנשים''' לשלול מהן תכשיטיהם לעשות מלאכת המשכן כדמפרש והולך. ד״א ''' על הנשים''' עם הנשים, דוגמא על שדה הארץ יחשב, על פרשה ישרף, על עולת התמיד. | ||
'''חח''' | '''חח''' באזן. | ||
'''נזם''' | '''נזם''' באף. טבעת באצבע. | ||
'''כומז''' | '''כומז''' בזרוע. | ||
== כד == | == כד == | ||
'''[כל מרים''' | '''[כל מרים''' ואפי׳ אינם בני עשרים או יתרים על ששים]. | ||
== כז == | == כז == | ||
'''והנשאם הביאו''' | '''והנשאם הביאו''' כשעלו ישראל ממצרים כל איש שאל לפי מעלתו. את אבני השהם שתים שהיו לאפוד הביאו כל הנשיאים ביחד לפי ששמות כל השבטים כתובים בהם. | ||
'''ואת אבני המלאים''' | '''ואת אבני המלאים''' שהיו לחשן הביאו כל אחד אבן אחת לחתום בה שם שבטו וגם שמן המשחה הביאו שהוא קדש הכל. ומשחה לשון גדולה, על שם שהיו מושחין ממנו המלכים והכהנים גדולים. וגם הקטורת שנקטר על מזבח הזהב ואותו שנקטר לפני ולפנים. | ||
== כח == | == כח == | ||
'''למאור''' | '''למאור''' הלמ״ד בשו״א. | ||
== לד == | == לד == | ||
'''ולהורת''' | '''ולהורת''' לאחרים. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־15:24, 14 ביולי 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ויקהל משה את כל עדת כשירד מן ההר.
אלה הדברים שאני רוצה לומר לכם, היא מלאכת המשכן וכליו, צוה הקב״ה לעשותם.
ב[עריכה]
ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי, שבת שבתון לה' כשם שהמשכן לה׳ כך שבת לה', ואין לדחותה בשביל מלאכת המשכן. ששת ימים חזר בו בשביל אלה הדברים דקאמר דקאי אמלאכת המשכן.
ג[עריכה]
לא תבערו אש פירש״י יש מרבותינו אומר הבערה ללאו יצאת וכו'. כלומר הבערה שיצאת מכלל לא תעשה כל מלאכה דשבת ללאו יצאה להוציאה מחומר שאר מלאכות וללמד עליה שאינה לא בכרת ולא במיתה אלא בלאו דברי ר״י, ר׳ נתן אומר לחלק יצאת כלומר לומר לך מה זו מיוחדת שהיא מאבות מלאכות הנעשות במשכן וחייב עליה הכתוב בפני עצמה במשכן שפרט בה לבדה, אף כל שהיא אב מלאכה אם עשאן הרבה בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת. וכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא. כך פירש״י בעלמא. לא תבערו אש לפי פשוטו הזהיר על הבערה יותר משאר מלאכות לפי שאינה נראית מלאכה, אבל נזמן הכל מערב שבת ונבעיר בפחמין בשבת כדי לעשות בזהב ובכסף ובנחשת מיד אחר השבת. ד״א פן יאמרו הרי למעלה בפרשת בא אסר לנו ביום טוב כל מלאכת עבודה אך התיר מלאכת אוכל נפש, כמו כן בשבת מלאכת אוכל נפש תהיה מותרת לכך נאמר לא תבערו אש, אפי׳ לאפות ולבשל כי האש צורך הוא לכל מאכל.
בכל משבתיכם אבל במקדש מותר לעשות.
יא[עריכה]
את בריחו כתיב, בריחיו קרי.
יז[עריכה]
את עמדיו ואת אדניה כל דבר שאין בו רוח חיים פעמים נקרא לשון זכר ופעמים לשון נקבה, דוגמא המחנה האחת והכהו, רוח גדולה וחזק, תאכלהו אש לא נופח, והרים ממנו בקומצו מסולת המנחה, בית צדיק חוסן רב ובתבואות רשע נעכרת. ואפי׳ בדבר שיש בו רוח חיים מצינו ואם בהמה אשר יקריבו ממנה כל אשר יתן ממנו. ד״א עמדיו קאי אקלעים, ואת אדניה קאי אחצר.
כב[עריכה]
ויבאו האנשים על הנשים לשלול מהן תכשיטיהם לעשות מלאכת המשכן כדמפרש והולך. ד״א על הנשים עם הנשים, דוגמא על שדה הארץ יחשב, על פרשה ישרף, על עולת התמיד.
חח באזן.
נזם באף. טבעת באצבע.
כומז בזרוע.
כד[עריכה]
[כל מרים ואפי׳ אינם בני עשרים או יתרים על ששים].
כז[עריכה]
והנשאם הביאו כשעלו ישראל ממצרים כל איש שאל לפי מעלתו. את אבני השהם שתים שהיו לאפוד הביאו כל הנשיאים ביחד לפי ששמות כל השבטים כתובים בהם.
ואת אבני המלאים שהיו לחשן הביאו כל אחד אבן אחת לחתום בה שם שבטו וגם שמן המשחה הביאו שהוא קדש הכל. ומשחה לשון גדולה, על שם שהיו מושחין ממנו המלכים והכהנים גדולים. וגם הקטורת שנקטר על מזבח הזהב ואותו שנקטר לפני ולפנים.
כח[עריכה]
למאור הלמ״ד בשו״א.
לד[עריכה]
ולהורת לאחרים.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |