תולדות יצחק/שמות/לה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תולדות יצחק שמות לה

א

הזכיר מעשה המשכן וכליו ה' פעמים למעלת המשכן כמו שהזכיר חמשה פעמים ישראל בפסוק אחד בסדר בהעלותך שנאמר ואתנה את הלוים נתונים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבוד את עבודת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש והכל דרך חבה ואז"ל למה זה דומה למלך ששלח בנו לבית הספר כשבא שאל אכל ברי שתה ברי דמיך ברי אזל ברי לבי ספרא אתא ברי מבי ספרא:

ב

ששת ימים תעשה מלאכה אחר שההקהלה לא היתה אלא לצוות על מלאכת המשכן אין כאן מקום למצות שבת ואמרו חכמינו ז"ל לומר שאין מלאכ' המשכן דוחה את השבת. ונראה שהטעם שהקדים השבת בעבור שכל מי שמבקש שיעשו נדבה צריך להקדים שזה העולם הוא הבל ורעות רוח ושהממון והנכסים לא יועילו לו אלא עבודת הש"י ולכן הקדים השבת שמורה עולם הבא לומר הטובה הצפונה לצדיקים היא הטובה האמיתית והעולם הזה והעושר אין תכליתו אלא העולם הבא ולכן ראוי למכור העולם הזה והעושר שבו ולקנות בו חיי העולם הבא ולכן תעשו נדבה:

ג

לא תבערו אש פירש מלאכת האש לבד לפי שרוב המלאכות הם על ידי האש ולכך תקנו במוצאי שבת בהבדלה שהוא תחלת היתר המלאכות לברך על האש או בא לאסור מלאכת אוכל נפש שמותרת ביום טוב ואוכל נפש הוא על ידי האש:

ה

קחו מאתכם תרומה לה' מלת מאתכם מיותרת אלא לפי שיש אנשים שאינם מתנדבים או אומרים כשארויח אתנדב לזה אמר מאשר ימצא עכשיו עמכם תתנו נדבה:

כל נדיב לבו יביאה את תרומת ה' היה ראוי שיאמר קחו מאתכם תרומה לה' כל נדיב לבו זהב וכסף ונחשת כמ"ש ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי למה אמר עתה יביאה והטעם שכשעלה לקבל הלוחות צוה לו השם נדבת המשכן וצוה שילכו גבאים לגבותה באהלים ואע"פ שלא התנדבו רק אחר מעשה העגל ולזה אמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו אבל אחר שעשו העגל והם עצמם הביאו הזהב לעגל שנא' ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן הנה שהם עצמם הביאו הנזמים לעשות העגל לזה אמר עתה משה בחרון אף הנה שהבאתם הזהב לעגל ולא הלך גבאי לאהליכם לגבותו עתה כמו שהייתם זריזין לעבירה הוו זריזים למצוה ולא ילך גבאי לגבותו אלא כל נדיב לבו יביאה את תרומת ה':

כב

ויבואו האנשים על הנשים פי' הרמב"ן בעבור שהנדבה בתכשיטין מצויה אצל הנשים יותר וכולן היו להן ופרקו נזמיהן וטבעותיהן מיד ובאו תחלה והאנשים אשר נמצאו להן הביאו עליהם כי טעם על הנשים שהן היו שם בראשונה והאנשים נטפלו להן ואמר שבאו כולם אנשים ונשים בחח ונזם וטבעת וכומז ובכל כלי זהב בצמידים ועגילים כי נמצאו לכולן כלי התכשיט ע"כ. ויש להקשות על דבריו שהרי אמרו חכמינו ז"ל שאסור ליקח צדקה מן הנשים אלא דבר מועט ואפילו פקדון אסור לקבל מהן ואיך קבלו מהן תכשיטין. ועוד שהכתוב אמר כל נדיב לב הביאו חח ונזם ונראה שהאנשים הביאוהו ולא הנשים. אבל פירוש הכתוב שהאשה אי איפשר לתת תכשיטיה אם הביאתם מבית אביה וכ"ש אם נתנם הבעל לה וגם הבעל אי אפשר לתתה לאחרים שהרי נתנם לה ולכן הסכימו האנשים עם הנשים שיתנו תכשיטין שלהן אבל מפני כבוד בעליהן שיוליכוהו האנשים בידם ומהם יקבלו התכשיטים וזה הוא שאמר ויבואו האנשים עם הנשים שכך הסכימו בעל ואשתו אבל האנשים הביאוהו וזה הוא שאמר כל נדיב לב הביאו חח ונזם וראיה לזה הפירוש שאמר כל איש ואשה אשר נדב לבם אותם להביא לכל המלאכה אשר צוה ה' הביאו בני ישראל נדבה לה' שהיה מספיק שיאמר כל איש ואשה אשר נדב לבם אותם להביא לכל המלאכה אשר צוה ה' הביאו ועוד אחר שאמר נדבה לה' מה צורך בני ישראל אלא הביאו נדבה לה' אלא ודאי הכוונה כל איש ואשה הסכימו להביא התכשיטים אבל בני ישראל הביאוה בידם:

כג

וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני הביאו וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן וכל הנשים אשר נשא לבן אותנה בחכמה טוו את העזים. הכוונה שיש שלשה מיני נשים א' שאינן חכמות והן עשירות ויש חכמות ולא עשירות ויש שיש בהן שתי שלמיות חכמה ועושר. כנגד הנשים שאינן חכמות לדעת מלאכות דקות והם עשירות אמר וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן כלומר תכלת וארגמן בלא טויה ונשותיהם אינם יודעות לטוות הביאוהו בלא טויה וכנגד הנשים החכמות ועשירות בידיהם טוו ויביאו מטוה את התכלת וכנגד החכמות ואינן עשירות אמר וכל הנשים אשר נשא לבן אותנה בחכמה טוו את העזים שהביאו העשירות ולא החכמות:

כד

כל מרים תרומת כסף ונחשת הזכיר בזהב תנופה שנאמר כל איש אשר הניף תנופת זהב למעלתו כי המתנדב הזהב ינופף ידו בו. אבל הכסף ונחשת שאינם כל כך חשובים אמר בהם לשון הרמה ומה שהזכיר בנחשת תנופה שנאמר ונחשת התנופה אותו הנחשת היה מוצהב ובהיר מאד והוא יקר:

לב

ולחשוב מחשבות יש אנשים שיודעים לחשוב ולא לעשות המשל אין יודעים לבנות בית אבל יודעים לומר לבנאים זה המקום טוב לבית לדור בה ובכאן בית העצים ובכאן בית לבשל ובכאן לתנור וכיוצא בזה יש אנשים שיודעים לבנות ולא לחשוב לז"א שהיה בצלאל יודע לחשוב ולעשות:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.