דרישה/אורח חיים/תקלח

דרישה ‏ אורח חיים תקלח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מ"ש המ"מ והביאו ב"י בריש סי' שמתניתין דקתני מי שהפך לרבותא הוא דאעפ"י שכבר הפכן ואינן מתעפשות כ"כ מותר ק"ק למה לא כתב הרמב"ם ג"כ לרבותא מי שהפך וצ"ל דיש פנים לכאן ולכאן וכ"א הוי רבותא ורמב"ם נקט אבל הופך לרבותא ר"ל אפי' הופך אף על גב דאינה מתעפשת כ"כ וכמ"ש הרא'"ם וק"ל:

ב

וא"א הרא"ש ז"ל כתב סתם ולא חילק וכתב ב"י ז"ל ואין נ"ל משם ראייה דסתם חביות גדולות הן ואע"ג דיש להוכיח שפיר דלהרא"ש הכל שרי כיון דמצינו דהיתר בחביות גדולות והוא כדעת רב דימי עכ"ל צ"ל דגם בקטנה היתר דאל"כ הוי הכל כרב דימי וזה דוחק לפסוק כרב דימי כנגד שמואל כיון דשמואל הוי מריה דתלמודא טפי מינה אלא ע"כ צ"ל דפסק בתרווייהו לקולא וא"כ שפיר יש להוכיח מדברי הרא"ש דהכל שרי מ"מ שפיר דחה ב"י דברי רבינו שחלק בדבר מדסתם הרא"ש להתיר ומזה איו להוכיח כלום ולזה כתב ואפשר דמדכתב כו' ור"ל מדהביא הרא"ש תרווייהו סתמי ולא הכריע הלכה כדברי מי משמע דפסק כתרווייהו לקולא: ב"י הביא דברי ר"י וכתב רבינו ירוחם בשם המפרשים דהא דלא קנסו בנו אחריו דווקא בדבר האבוד אבל בדבר שאינו אבוד אם עשאו בח'"ה היה מאבדין אותו ממנו ואפילו מת היו קונסין בנו אחריו ונ"ל כי זהו למאן דסבר איסור מלאכה בח"ה דאורייתא ולפיכך בדבר שאינו אבד היו קונסים בנו אחריו. כדאמרי' גבי כהן שצרם אזן בכור קנסו בנו אחריו מאחר שהוא איסור דאורייתא עכ"ל ר"י ועל מ"ש בצורם אוזן בכור כתב ב"י דלא דקדק בשמועתו דהא בהדיא פשטינא בפ' כל פסולי המוקדשין דצורם אוזן בכור לא קנסו בנו אחריו ולכן כתב דמכוון מלאכתו בחול המועד אעפ"י שאינו דבר האבד לא קנסו בנו אחריו דלא עדיף מצרם אוזן בכור דלא קנסו בנו אחריו. ואני אומר דלא על רבינו ירוחם לבד היה לו לתמוה אלא גם על המפרשים שכתב ר"י בשמם לכן נלע"ד ליישב דברי ר"י הכי ועיקר דיוקו הוא מריש פ' מי שהפך דבעי מיניה ר' ירמיה מר' זירא כיון מלאכתו במועד מהו שיקנסו בנו אחריו את"ל צרם אוזן בכור קנסו בנו אחריו משום דאיסורא דאורייתא ע"כ ופירש"י אבל האי כיון דמלאכתו במועד דלאו איסורא דאורייתא הוא דהא בלא מתכוין מותר לגמרי הוי מוכח בהדיא מתוך סוגיא זו דעד כאן לא קבעי אלא במתכוין מלאכתו במועד והוא דבר האבד שאין איסורא דאורייתא אבל בדבר שאינו אבוד פשיטא ליה דקונסים בנו אחריו כיון דאיסורא דאורייתא ואף על גב דבהדיא פשטינא בפ' כל פסולי המוקדשין דצרם אוזן בכור לא היו קנסו בנו אחריו י"ל שאני צרם אוזן בכור דלא עשה אלא חד איסורא לכך לא היו קנסוהו לבנו אבל הכא כיון מלאכתו במועד והוא דבר שאינו אבוד דעביד תרתי כיון מלאכתו במועד ועביד איסורא דאורייתא יש לומר דלכך קנסוהו שלא יעשנה ואם מת קנסו בנו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.