לבושי שרד/אורח חיים/תקלח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים תקלח

ש"ע ס"ו ב"ד מאבדין רבותא קאמר לא מיבעי' אם עדיין לא עשה המלאכה אין הב"ד מניחין אותו לעשות המלאכה אע"פ שהוא דבר האבד ויאבד הדבר ההוא מעצמו אלא אפי' עבר ועשה ב"ד מאבדים הדבר ההוא בידים ובתר הכי גבי מת דלא קנסו בנו קמ"ל נמי רבותא דאפי' עדיין לא עשאה ב"ד מתירים לבנו לעשות המלאכה כיון שהוא דבר האבד:

ט"ז סק"ב ולא ה"ל למבעי בצורם אוזן בכור. ר"ל דתו לא היה צריך למבעי בבכור דאי פשט להיתר ה"נ בבכור וכן להיפך כיון דשניהם דאורייתא אע"כ דהא שאני דהו' תרתי לריעותא ואין זה שוה לצורם אוזן אלא גרע מניה ומש"ה אף למסקנא דפשט להיתר מ"מ סברא הראשונה נשאר במקומה דבתרתי לריעותא אסור:

שם לק"מ גם על רי"ו עד עכשיו תירץ על המפרשים דטעמיהו משום תרתי לריעותא אבל על הרי"ו עדיין קשה דהא תלה טעמא משום דהוא דאורייתא ומדמה לצורם ובאמת בצורם לא קנסו לזה תי' דה"ק הרי"ו כיון דהמפורשים הוכחם היא דה"ל למבעי בדבר שאינו אבד ותו לא יצטרך למבעי בצורם מוכח דס"ל דזהו דאורייתא כמו צורם ואף דבצורם שרי הכא אסור משום תרתי לריעותא:

מ"א כתב נ"י וצ"ע כוונתו דמסי' זה קשה על דבריו דהא בהפך זיתיו קתני ואירעו אונס כו' וסיים מאחר שהוא דבר האבד משמע דאי ליכא רק הרוחה אע"פ שהוא אונס אסור:

שם עבי"ד ר"ס תקל"ז ט"ס יש וצ"ל עיין בב"י ריש סימן הקודם שהביא שם דברי נ"י הללו ע"ש:

סק"א איכא פלוגתא חד מתיר דוקא קטנות וחד מתיר דוקא גדולות וע"ש:

סק"ב שאסור לו לעולם וה"ה. ר"ל וס"ל כהרי"ו דכמו דאסור לו ה"נ לבנו וע"ז סיים דצ"ע בגיטין ובי"ד סי' נ"ט ולעיל ר"ס שי"ח דלא מצינו שיהיה אסור לבנו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.