באר הגולה/חושן משפט/קכו

באר הגולה ‏ חושן משפט קכו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) מימרא דרב הונא אמר רב גיטין דף י"ג ע"א

(ב) מסקנת הגמ' שם ע"ב

(ג) מפור' במימרא דרב הונא

(ד) כן הכריע הרי"ף בפ' המקבל דהא רב הונא בחוב נמי היא מעובדא דהנהו גינאי דספ"ק דגיטין דף י"ד ע"א

(ה) טור כ"כ בה"ת בשם הרמב"ן בשער כ"ח וביארו דלא אמרי' שיכול לחזור כ"ז שעסוקים באותו ענין אלא בקנין סודר שאין הקנין נעשה בגוף הדבר אבל שאר קניינ' כגון משיכ' ומסירה והגבהה שנעשה הקנין בגוף הדבר אין א' מהם יכול לחזור בו וה"ה מעמד ג' כבר נסתלק הזוכה מעל הממח' והמומחה נכנס במקומו

(ו) שם ס"י בשם ר"י והרמ"ה וכ"פ ר"ת שם בד"ה במעמיד' ג' וכו' הביא ראי' לדבריו וכן הסכימו הרא"ש והר"ן בפ"ו מה' מכירה דקדק בכ"מ מדברי הרי"ף והרמב"ם שגם הם סוברים כן

(ז) שם בגמ' וכדמפר' רב אשי טעמא ריש דף י"ד

(ח) טור ס"ג כ"כ הרי"ף בפ' המקבל אהא דפסק כרבה דאמר המחהו אצל שולחני חוזר שם (ד' קי"ב ע"א) וכ"כ הרמב"ם פ"ו מה' מבירה ד"ח וכ"נ דעת התוס' והרא"ש ז"ל

(ט) רמב"ם שם

(י) שם פט"ז מה' מלוה דף ד' וכ"כ הטור שם ופשוט הוא

(כ) טור ס"ו כ"כ בה"ת בשער כ"ח בשם הרמב"ן והאריך בראיות לדבר

(ל) שם בשם הרמ"ה ושכ"כ אביו הרא"ש בת' כלל ס"ח סי"ז דכיון דמעמד ג' תקנת חכמים הלכתא בלא טעמא אין לנו אלא מה שתקנו חכמים מנה לי בידך תנהו לפלו' וכו' ודוקא כשהזכיר המנה וכו'

(מ) שם ס"ז בשם הרמב"ן כ"כ בה"ת שער כ"ח והאריך בראיות

(נ) פי' כיון דהיו החיטים בהלואה אצלו ולהוצאה ניתנה חשב אותם במעות

(ס) וביארו שם שכל מה שנותן לו פרעון שוה כסף ככסף

(ע) הרשב"א בת' שאלה מחודשים סי"ב

(פ) וביאר שם כיון שהוא קבל ע"ע וניחא ליה דאי לא ה"ל לממחי ולמימר בהמחא' זו לא בעינן וכו' וחייב ליתן לו לזמן שהוא חייב לממח'

(צ) שם בת' אע"פ שיש גדולים שחלקו בדבר

(ק) הרא"ש בת' כלל ס"ט דכיון שזה חשוב פרעון בעיניו אנן סהדי דלא הדר תו ופרע ולואי שיפרע אדם מה שנ"ל שהוא חייב מחס"ז

(ר) טור ס"ח בשם ר"ת ושכ"כ הרמ"ה ושכן דעת אביו הרא"ש וכ"כ בתוס' בפ"ק דגיטין י"ג ע"ב בד"ה גופא אמר רב הונא בשם ריב"א ור"ת וכ"כ הרא"ש שם בפסקיו וכן כתב הרשב"א בתשובה

(ש) שם סעיף ט' כך נרא' מהא דאמרינן שם דף י"ד ע"א אי מההיא הוה אמינא וכו' אבל מתנ' מועטת לא בעי בפניו קמ"ל

(ת) שם דכמ"ש בשם הרמ"ה

(א) אבל בתורת מתנ"י לא מהני ביה קנין גרידא לא שנא מלוה לא שנא פקדון דאין מטבע נקנה בחליפין וכתב הב"י דברים ברורים הם:

(ב) שם סי"א בשם הרי"ף וכן אי' בירושלמי כ"כ בפרק המקבל וכ"כ בה"ת בשער כ"ח בשם הראב"ד וכ"כ בשער כ"ט וכן הוא דעת הרמב"ם בהל' מלוה ולוה דין ג'

(ג) שם בשם בעה"ע ושכ"כ אביו הרא"ש בפרק המקבל ובתשובה כלל כ"ט ס"י

(ד) שם סי"ג בשם כר"י יבואר שם כי שמעון היא עיקר החייב ולא נשאר על ראובן אלא הדין ערבות וכ"כ העיטור ושדחה ראיית הרי"ף

(ה) רמב"ם בפע"ז מה' מלוה ולוה דין ג' וכ' ה"ה ירושלמי הביאוהו בהל' פרק המקבל וכ"כ הטור שם בשם י"א והיא דעת הרי"ף כמ"ש הב"י

(ו) טור שם כ"כ בה"ת בשער כ"ח וכ"כ הרמב"ם שם וכמ"ש ה"ה שם

(ז) במגו שאם היה אומר פרעתיך הי' נשבע היסת ונפטר

(ח) כ"כ בה"ת בשער כ"ח מחודשים סי"ד

(ט) עובדא דהנהו גינאי דעבדי חושבנא וכו' גיטין דף י"ד ע"א

(י) כ"כ התוס' שם בשם ר"ח ור"ת וכ"כ הטור בסי"ד

(כ) טור בשם בה"ת

(ל) דאי לאו דדייק מעיקרא לא הוי משעבד נפשי' ר"ן

(מ) דמעמד ג' הוא כהודא' בקנין אף ע"ג דלא אמר אתם עידי ועוד דלמה ישטה בג' דהא לא תבעו לפי כשתובע לו שלא כדין אז י"ל שהוד' לו כדי להשטות בו טור בשם בה"ת וכמ"ש לעיל בסימן פ"א ס"ה

(נ) שם בשם בה"ת

(ס) שם בשם ת' אביו הרא"ש בכלל ס"ט סי"ו וביאר הב"י דבריו כשהוד' בפני עדים וכמ"ש שם בשם הר"ן וכ"כ התוס' שם ושכן משמע מהא דתנן (בשבועות דף ל"ח ע"ב) מנה לי בידך וא"ל הן וכו' אין לך בידי חייב ולא מהימן לומר אין לך בידי שטעיתי במיגו דפרעתי

(ע) וכ"כ הב"י דה"ל יחידאי לגבי כל הנך רבוותא

(פ) טור סי"ו והוא ל' הרא"ש סוף פ"ק דגיטין ופשוט הוא

(צ) וביאר שם כיון דהאי לא ידע ואיני יכול לישבע להכחיש העד אינו מפסיד דשבועת עד אחד המעיד פרעון מדרבנן בעלמא הוא כדאיתא בהכותב (סוף דף פ"ז) דהיכא דאפשר משתבע והיכא דלא אפשר לא מפסיד

(ק) שם סי"ח וכ"כ הר"ן שם בפי' דברי הרי"ף שם

(ר) וכתב הב"י דס"ל לרבינו דאפי' לדעת הרא"ש והביאו רמ"א בהג"ה לעיל ס"ט דלא נפטר הממח' וכו' הכא שאני כיון שהוא גרם בעדותו שלא גבה חובו כבר נפטר הלה ממנו

(ש) שם בשם ת' אביו הרא"ש כלל ה"ט סימן ז'

(ת) דלא מהימן לומר שטע' כדי להוציא מה שנתן כבר אדרבה אמרי' דקדק יפה אלו לא הי' בידו לא הי' נותן לו כלום

(א) שם סכ"א ושם בכלל הנזכר סי' ט':

(ב) דהחוב שנתחייב היא בו לשמעון אי אפשר לו להפקיע

(ג) שם סכ"ד ושם בכלל הנזכר סימן י"ב

(ד) ואין כאן לא מלוה ולא פקדון טור

(ה) שם סכ"ה בשם תשוב' לגאון וכתבה בה"ת בשער כ"א

(ו) שמשתעבד בלא קנין שהרי לוי לא הי' חייב לשמעון כלום ועכשיו נתחייב לו בזה המעמד שם ושם וכ"כ רבינו ירוחם בנט"ו ח"א

(ז) שם בשם התוס' פרק הניזקין (ריש דף נ"א) הביאו הב"י שם

(ח) שם סכ"ו. בשם הרא"ש וכ"כ בפסקיו ספ"ק דגיטין

(ט) שם ושם בפסקיו

(י) שם לדברי אביו הרא"ש

(כ) שהרי לוי אינו יכול לזכות בו ליהוד' עד שיבא המנה לידו

(ל) ריב"ש סימן רכ"ב מטעמא דהבו דלא לוסיף עלה הוא מחס"ז

(מ) טור בשם הרי"ף סכ"ט כ"כ בה"ת בשער כ"ח בשם הרי"ף.

(נ) ודינו מבואר לעיל ס"ט

(ס) שם בשם ר"ת כ"כ התוס' בשמו בספ"ק דגיטין דף י"ג ע"ב בד"ה במעמד ג' קנה וכו' וכ"כ הרא"ש בספ"ק דגיטין בשם ר"ת שהוסיף ר"י לבאר דג' חילוקים יש בדבר כו'

(ע) שהרי אפי' זיכה לו ע"י עכו"ם לא קנה שהרי אין זכיי' לעכו"ם ולא עדיף מעמד ג' מזכייה גמור' שם בתו'

(פ) וע' בהר"ן ספ"ק דגיטין מאלו דינין

(צ) שם בשם ר"י דג' חילוקים יש בדבר שם בתוס'

(ק) שם סעיף ל' בשם אביו הרא"ש בסוף פרק קמא דגיטין

(ר) וביאר שם משום דאינו אלא שומר נב' במה שהיה שומר לראשון ופטור מהאונסין ואפי' אם אנסו העכו"ם עד שהביא הפקדון לביתו פטור ואין זה מציל עצמו בממון חבירו כיון שלא אנסו אלא על פקדון זה והביא ראי' מהגוזל בתרא (דף קי"ז ע"ב) מעובדא דההוא גברא דאפקידו גבי' כסא דכספא וכו' וכדאמר רב אסי שם

(ש) ע"ש שהמעשה היה שלקחו משכון הנפקד ופסק ר"י שדין הוא שיעכב הנפקד משכון המפקיד בשביל משכנותיו מעובדא דהגוזל בתרא הנזכר לעיל

(ת) סה"ת שער נ"א מחס"ט וכתבו המחבר סימן ס"ו סי"ב ע"ש ובמ"ש שם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---