ביאור הגר"א/חושן משפט/קכו
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) בין שנתנו כו'. דרב הונא במתנה איירי מדפריך שם ואלא בש"מ מאי אריא כו':
(ב) בין כו'. עבה"ג וכגי' הרי"ף ורא"ש למרי ארעא בטסקא:
(ג) ואין ראובן. שם א"ל רב כו' דברים כו':
(ד) ולא שמעון. שם בעובדא דגנאי:
(ה) אע"פ כו'. ר"ל אע"פ דבקנין אמרי' בב"ב קי"ד כ"ז כו' דוקא בקנין ועבה"ג וראיה ממ"ש שם פ"ה א' ראשון ראשון קנה וכן מצאתי בסה"ת בשם רמב"ן שמביא ראיה מרישא שם עד שלא נתמלא כו' ובעה"ת מביא ראיה ממ"ש שם פ"ו א' פירקן והכניסן כו' שניהן א"י לחזור בהן:
(ו) וכן אין כו'. ממ"ש בקדושין מ"ח א' במלוה בשטר במאי פליגי כו' במלוה ע"פ במאי פליגי כו' ועתוס' שם ד"ה כי כו':
(ז) וכ"א כו'. ר"ל דבמקום שקנה אין א' יכול לחזור וראיה מדרב ששת דאמר אינו חוזר ואע"ג דקי"ל כרבה היינו משום דס"ל דוקא כשהיה בידו ורב ששת ס"ל דאין חילוק וכן מהירושלמי דחנוני ובע"ה שהביא הרי"ף שם ומירושלמו דקדושין שאכתוב למטה:
(ח) מחל המלוה כו'. עש"ך וכ"כ תוס' שם ד"ה חוזר היכא דא"ל כו' והכא מיירי כו' ובכה"ג מיירי כאן:
(ט) כ"ז כו'. שם בא"ד והשתא מוכח דמחילה כו' ואפי' לא פטרו לגמרי בפירוש כו':
(י) ומ"מ אם כו'. ממתני' דר"פ כל הנשבעין כו' אמר לחנוני ואפי' להרי"ף שכ' דלא קי"ל כירושלמי שם הל' ה' שאמרו הדא דתימא בשלא העמידו עמו אבל העמידו עמו אין בע"ה חייב כלום אלא בשהעמידו מיירי מ"מ אנן קי"ל כרבה כנ"ל:
(יא) וכן אם כו'. תוס' ב"מ קי"ב א' ד"ה חוזר כו' וא"ת כו' וי"ל דלעולם איכא כו':
(יב) אמר ראובן כו'. דסתם תן הוא משלו. כמ"ש בפ' האומר בעובדא דגניבא הבו ארבע מאה כו' וכן הבו ארבע מאה זוזי לכתובתה וכן בכ"מ שאומר בש"מ תנו מנה לפלו' ועתוס' דפ"ק דגטין י"ג א' ד"ה אית ספרים כו' ובמסקנא אפי' מנה סתם נותנין וראיה ממ"ש שם במתני' תנו מנה כו' ומוקמינן במעמד שלשתן וע"כ בשלא אמר זה וכמ"ש תוס' שם ד"ה האומר וכ"ש לפי אית ספרים דגרסי כנ"ל דע"כ בשלא אמר מנכסי ולא זה כנ"ל ואמר במעמד שלשתן דקנה ולדידן אפי' בלא צבורין:
(יג) וי"א כו'. ומתני' בשאמר משלי וכגי' בגמ' מנכסי מנה זה כו' ודייק מדהצריך לומר מנה לי בידך וא"ל דהצריך לאשמעינן כנ"ל בס"ב בד"א כשהיה כו' דא"כ הל"ל בפקדון ללישנא דאמר דוקא בפקדון דסתם מנה כו' בהלואה אלא דרב לא איירי אלא הלשון שהוא מוכרח לומר לחבירו:
(יד) היה לראובן כו' אם היו כו'. עסי' רנ"ג סי"ט דאפי' ביורשים א"צ ליתן חלא אם יש להם בעין וכמ"ש הר"ן שם מהא דאמרי' שמא מנה קבור וז"ש ואפי' אם יאמר כו':
(טו) אבל אמר כו'. כמ"ש בעובדא דגניבה הבו כו':
(טז) ואם היו כו'. עסמ"ע וכמ"ש מה לי הן מ"ל דמיהן וכמ"ש שם דטעמא דמעמד שלשתן משום כאומר לו כו' אע"ג דלא קיימא במסקנא:
(יז) או חטים. ר"ל דאין מחוייב לו מעות דוקא כל דיהיב ליה שוה כסף הוא. שם:
(יח) כשער כו'. ר"ל דאין ליתן כמו שהי' שוה אז הואיל ונשתעבד לו אלא כשער של עכשיו. שם:
(יט) א"ל מנה כו' אין כו'. דמעמד שלשתן איתיה בע"כ כמש"ל ס"ז וכמ"ש תוס' שם דלמ"ד דוקא בפקדון למה הוצרכו למעמד שלשתן הא אמרי' בב"ב פ"ה א' ברשות הלה המופקדין כו' ועתוס' ואפי' לפי' ר"ת דבמתנה לא אמרי' תן כזכי או לס' שצריך דוקא לומר בשעת נתינה וכמש"ל סי' קכ"ה ס"ו וס"ז מ"מ הל"ל זכי ועוד דליקני באודיתא דזה מהני אפי' אין הפקדון ביד הנפקד וכמ"ש שם קמ"ט א' ועוד ממ"ש שם אי במעמד שלשתן לא אזלינא מ' שאם הלך לשם אז קנה בע"כ:
(כ) וי"ח. ממ"ש בגטין שם בההיא הנאה כו' וראית הנ"ל דחו דזכי ואודיתא לאו כ"ע דינא גמירא ורבא אי הלך לשם לא היה יכול להעיז וע"ש בתוס' ובס"ז סתם כס' הראשונה ועש"ך ס"ק כ"ו:
(כא) המחהו אצל כו'. עבה"ג וכמ"ש שם ה' ב' מי יימר כו':
(כב) ואם קנה כו'. כנ"ל מעובדא דאיסור וכ"ש כאן וממ"ש בכתובות ר"פ הנושא ע"ש:
(כג) אמר ראובן כו'. מהירושלמי הנ"ל הדא דתימ' בשלא כו' אע"ג דלפ"ד של שכיר אינו רוצה החנוני לשלם לו ואע"ג דאנן לא קי"ל בהירושלמי משום טעמא אחרינא וכן מדפליגי רבה ורב ששת אי חוזר בשאין בידו כלום משמע אבל אם היה חייב לו ודאי א"י לחזור ובירושלמי דפ"ג דקדושין הל' ד' והביאו הרי"ף בפ' המקבל ראובן חייב לשמעון סמכיה גבי לוי איפרסן לוי לית ראובן חייב לשמעון וכמש"ל ס"י:
(כד) וי"א שיכול כו'. דבע"ה פי' הירושלמי בשפטרו בפירוש דאז לד"ה אין חוזר עליו דמחילה א"צ קנין כמ"ש תוס' והרא"ש שם והוכיחו מגטין ע"ח זרוק חובי כו' וב"מ ע"א הניח ע"ג קרקע וקדושין ט"ז לימא ליה כו' ופלוגתא דרבה ורב ששת אוקמיה הרא"ש אפי' בששולחני אינו חוזר ויכול לגבות ממנו דבכה"ג במעמד שלשתן א"י לחזור וז"מ ומ"מ אפי' כו':
(כה) ואפי' אם כו'. כמ"ש בירושלמי הנ"ל הדא דתימא בשלא עשו בהערמה אבל עשו בהערמה חייב ולס' זו הירושלמי איירי בפטרו בפי':
(כו) וא"כ אין אנו כו'. ר"ל בשלא פטרו בפי' כמ"ש בהגה לעיל וכ"כ ש"ך:
(כז) ואם נתרשל כו'. דהגאון מפרש להירושלמי דקדושין בשנתרשל ומפ' איפרסן שאח"כ העני הדא דאת אמר בשלא עשו ערמה שהיה עשיר ובשביל התרשלותו הפסיד:
(כח) א"ל כו'. ירו' הנ"ל וכשיטת הרי"ף דאפי' בשלא פטרו בפירוש וכמ"ש הראב"ד דאלו צריך שיפטור אותו בפירוש אפי' לא עשו ערמה היה יכול לומר דמחילה בטעות היתה שלא ידעתי שהיה עני ולא הוי מחילה כמ"ש בב"ב מ"א א' ומפ' איפרסן ר"ל שנעשה עני ואמר שם הדא דאת אמר כו' אבל כו' שהיה עני בשעת מעשה וראובן ידע ולוי לא ידע וז"ש כאן מפני שהטעהו ומשמע דאם ידע א"י לחזור וה"ה בששניהם לא היו יודעין כיון שלא עשו ערמה:
(כט) טען לוי כו' אם החוב כו'. לא יהא אלא שובר הרי א"ל קיים שוברך והפטר רמב"ם שם וכמ"ש בב"ב ל' א' וקנ"ט ב' לא יהא אלא דנקיט שטרא כו':
(ל) ואם לא כו'. ר"ל דהשטר בתוקפו וכמ"ש שם ברר אכילתך:
(לא) ואם היה כו'. כמ"ש בכתובות י"ט דלמ"ד מודה בשטר שכתבו כו' דנאמן לומר אמנה במגו דפרעתי אע"ג דבלא"ה אינו נאמן:
(לב) ראובן כו' אבל כו'. ע"ל סי' ס"ו ס"כ וע"ש:
(לג) אם לאחר כו' אם יכול כו'. שם בגמ':
(לד) ואם א"י לברר כו'. כמ"ש בב"ב קע"ה א' דאם איתיה דפרעיה כו' ואפי' למ"ד דה"ה בבריא כ' תוס' שם דמעמד שלשתן הוי כאלו אמר תנו ועוד כמו שהקשה הרי"ף דא"כ בכל שטרא יאמר טעיתי וא"כ אמאי אמרי' בשבועות דאם אמר פרעתי אמרי' ליה זיל שלים ובפ"ב דכתובות דאין נאמן לו' אמנה הא יש לו מגו דטעיתי:
(לה) וכן אין נאמן כו'. דהוי כהודאה בקנין דמעמד שלשתן דין קנין לו והוי כשטר וכמ"ש בכתובות ק"א ב' אלימא מילתיה דשטרא כו'. סה"ת שם:
(לו) יש מי שאומר כו'. כמו אמנה דנאמן היכא דאית ליה מגו כנ"ל:
(לז) ויש מי. כ"כ תוס' ור"ן שם וכמ"ש בב"ב שם דאין נאמן לומר טעיתי אע"ג דיכולין היתומי' לומר פרעתי כמ"ש שם כלפי לייא כו' וממ"ש בשבועות אין לך בידי כו' ואע"ג דנאמן לומר נתתי כמ"ש שם במתני':
(לח) וכנ"ל כו'. וכ"פ לעיל סי' פ"א סכ"ג בהג"ה ע"ש:
(לט) ודוקא כו'. דבלא עדים הוי כש"מ בלא אמר תנו דלא ה"ל למידק דמימר אמר אי טעינא הדרנא בי. ר"ן שם וז"ש ואפי' אם כו' ועסמ"ע:
(מ) ודלא כיש כו'. דס"ל כיון דא"י לטעון להד"ם. כנ"ל:
(מא) אם הנותן כו'. כמ"ש בכתובות י"ט א' דאין המלוה נאמן לומר אמנה במקום שחב לאחרים כיון דאין יכול למחול וה"ה כאן:
(מב) ואפי' יש כו'. עבה"ג וכמ"ש בפ' הדיינים בחשוד בדרבנן דתקנתא לתקנתא לא עבדינן ופי' דנוטל בלא שבועה כיון שא"א לו לישבע:
(מג) ואם מתנה כו'. כנ"ל דחב לאחרים:
(מד) אם המקבל כו'. לשיטת הרי"ף דמיד שהעמידו נפטר ממנו ועש"ך:
(מה) והנותן כו'. דע"א מסייע למקבל שחייב לו הנותן ועש"ך:
(מו) א"ל כו'. עבה"ג וע"ל סי' פ"א סכ"ו ומש"ש:
(מז) ראובן חכר כו' אע"פ כו'. כמ"ש שם בגטין חדא דאר"ה כו' וקס"ד דר"ן שהגינאי מחלו זל"ז אח"כ דבזה הטענה אתא לקמיה שאין חייב כלום לגינאי חבריה ואמר רבא מי קאמר כו' שמעיקרא ל"ל גביה וז"ש קנין בטעות כו':
(מח) לכרוע לזמן כו'. ר"ל שנתחייב להם בקנין מיד דאל"כ אינו חייב כמ"ש בסי"ח:
(מט) ראובן כו' כיון כו'. עסמ"ע:
(נ) דשכירות כו'. ב"מ ס"ה א' וק"י ב' אבל צ"ע דהא קי"ל בפ"ב ופ"ג דקדושין ופ"ט דב"ק ופ"א דע"ז ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף והוי כמלוה גביה וא"כ קנה כדין מלוה ואינה משתלמת אינה ענין לכאן כמ"ש תוס' שם ושם וכן מצאתי בש"ך שהקשה כן והניח בצ"ע:
(נא) מעמד שלשתן כו'. מעובדא דאיסור דא"ר אי במעמד שלשתן כו' והלא יכול לשלח שליח:
(נב) וכן אפוטרופס. דלא הוי אלא שליח וגרע כמ"ש ברפ"ב דקדושין מ"א ב' סד"א הואיל כו':
(נג) ואם אמר כו'. ממ"ש בב"ק רפ"ד אנן יד עניי אנן ופי' משום מעמד שלשתן ועתוס' שם וכ"כ הרי"ף וכ"כ הריטב"א בפ"ב דקדושין ע"ש:
(נד) (ליקוט) יש מי כו'. ורש"ל חלק עליו דמ"ש מקבל מנותן וכאן לא אמרי' שלוחו ש"א כמותו וע"ל סי' ק"ה ס"א ואפי' עשאו כו' (ע"כ):
(נה) והוא שעשאו כו'. כ"כ הטור והוציא זה מסה"ת שם שחלק על הרי"ף ואמר דשם כבר נתן ליד רב יוסף אבל בש"ע י"ד סי' רכ"ח פ' כהרי"ף ע"ש. אלא שי"ל דב"ד או גבאי שאני כמ"ש יד עניי אנן כו' ע"ש וע"ל סי' ר"צ סי"א בהג"ה אבל כו':
(נו) מעמד שלשתן כו'. ג"כ מעובדא דאיסור דלמה לא שלח בכתב ועוד דכ"ש משליח:
(נז) יש מי כו'. דמעמד שלשתן הוא כקנין כנ"ל וקנין איתיה נמי בעכו"ם כמ"ש תוס' בריש קדושיו ג' א' ע"ש:
(נח) כן אעשה. ל' בעה"ת העתיק ול"ד כמש"ל ?ס"ד:
(נט) ויש מי כו'. כשיטתם דמעמד שלשתן הוא מטעם זכייה אלא דמהני אפי' בע"כ או שאינו ברשותו ועכו"ם ל"ל זכייה כמ"ש בפ"ה דב"מ:
(ליקוט) ויש מי שחולק כו'. ממש"ש אמר אמימר נעשה כו' מדתלה בלוה ולא במלוה נעשה כא"ל ע"מ שתשתעבד לי כו' כמ"ש ברפ"ג דב"מ נעשה כמ"ד לכשתגנב כו' אלא דלתועלת הלוה תקנוה כדי שלא תנעול דלת בפני לווין וא"כ דוקא בישראל. תה"א סי' שע"ז (ע"כ):
(ס) מיהו כו'. עש"ך:
(סא) ובכ"ע אם כו'. כנ"ל ממ"ש בהמוכר פירות דקל כו':
(סב) ואם הנפקד כו' כ"ז כו'. כנ"ל דאע"ג דלא קנה יעשה שליחותו ממ"ש בגטין י"ד ב' הולך מנה כו' דאפי' בבריא דוקא בלא מצאו:
(סג) אבל רם כו'. כמ"ש בב"מ דאין שליחות לא אנן לדידהו כו':
(סד) ומיהו כו'. כמ"ש בכמה מקומות איהו הוא דאפסיד אנפשיה:
(סה) ואם הנותן כו'. דדיניהם דעכו"ם לפקוע ע"י מעמד שלשתן וכדיניהם עבדינן ליה כמ"ש בפ"ב דב"ק ועוד דזכה ישראל לישראל ועסמ"ע וכ"כ תוס' שם.
(סו) ואם העכו"ם כו'. כמש"ל סי' קכ"ח ס"ב מי שנתפס כו' ע"ש:
(סז) ואם כו' ואפי'. עבה"ג משא"כ במלוה ועסמ"ע:
(סח) מכנסת. ע"ל ס ' ס"ו סי"ב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |