מעשה רקח/שאר אבות הטומאות/יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מעשה רקח ‏ שאר אבות הטומאות יח

ספר מעשה רקח פרק יח מהלכות שאר אבות הטומאה

א

כל שאתה יכול וכו'. מרן ז"ל הביא דברי התוס' ז"ל פרק חזקת הבתים (דף נ"ה ד"ה ר' אליעזר מטהר וכו') שכתבו וכיון דמטמאין בחד ספיקא דילפינן מסוטה מה לי חד ספיקא מה לי כמה ספיקי ע"כ וכ"כ בפ"ק דפסחים אך קשה דלעיל פט"ז הל' ו' כתב בשם התוס' פ"ק דנדה דף ה' דקמ"ל דלא הוי ספק ספיקא שמא לא נגע הטלית בשרץ ואפילו נגע שמא לא נגע בטהרות דאם נגע בשרץ כמו כן נגע בטהרות ע"כ משמע דס"ל דאי הוי ס"ס הו"ל ליטהר וזה סותר [למ"ש כאן בדברי רבינו] ולמ"ש הם עצמן ואי רבינו הוה ס"ל כפי' רש"י שם דהטעם משום דהוי דבר שאין בו דעת לישאל הוה אתי שפיר דבדבר שאין בו דעת להשאל אין שייך הכלל דכל שאתה יכול וכו' אמנם רבינו כתב שם הטעם משום דהוי טומאה בידי אדם וכו' וחילק בין רה"ר לרה"י ובהני אין שום חילוק בספיקות והרואה יראה דלדברי התוס' עצמם יש ליישבם בשנים אך לדברי מרן ז"ל שהזכיר דבריהם על דברי רבינו צ"ע:

ב

ובמה הסיט. בדפוס מגדל עוז נמחק. ומ"ש בספרי רבינו

באדם זה תיבת זה נמחק שם:

ד

ויחיה עתה. בדפוס מגדל עוז ויהיה עתה לח בעת שנמצא:

ה

ואם תאמר נמצא. בדפוס מגדל עוז וא"ת בנמצא. ומ"ש בספרי רבינו

או נשאו הסיטו כתוב שם או הסיטו:

ז

או שאבד ביום ומצאו ביום שלאחריו. כן הוא לשון המשנה והוא בדרך זו ואצ"ל זו:

י

וכן מי שאבדו כליו ברה"י וכו'. צ"ל דברה"י שאינו משתמר כל כך קאמר דאי משתמר הרי פסק לעיל דהמאבד ומצא בתוך הבית ה"ז טהור ולפי מ"ש הר"ש הביאו מרן ז"ל דבבית של חבר מיירי הדבר מבואר יותר:

יא

שוטה אחת בעיר וכו'. קצת קשה דלעיל פי"ז הל' ח' פסק דבנמצא הלך אחר הרוב ולמה לא נאמר כן אף אם יש שוטה אחת. ונראה שנרגש מזה רבינו בפירוש המשנה פ"ה דטהרות שכתב וז"ל ואמרו פה כל הרוקין טמאים לא ירצה בזה שהן טמאין בספק ותהיה כמו רוקין הנמצאים כי רוקין הנמצאים לא התאמת אצלנו איש טמא אמנם פה אשר נתאמתנו היות רוק טמא נמצא בזאת המדינה ושבה טומאה קבועה הנה כל רוק שימצא בזאת המדינה הוא טמא כרוק הזב האמתי עכ"ל וכיון שקראו טומאה קבועה הכי קי"ל דכל הקבוע כמחצה על מחצה אך הדבר עדיין מסופק הוא ורבינו קראו טומאה אמתית בלי ספק:

יד

נגע ברשות הרבים באחד בלילה וכו'. במשנה פ"ה דטהרות קתני סתמא ורבינו העתיק רה"ר (כאן חסר) אמנם הרע"ב ז"ל כתב דדוקא ברה"ר איירי עיי"ש וצ"ל דאמתני' דוקא קאי ולפי סברת ר' מאיר דמטהר:

טו

המסוכן וכו'. לא נתבאר בדברי רבינו אם ברשות היחיד שהיה בו בתחילה טהור או טמא אכן ממ"ש בפירוש המשנה נראה שגם ברה"י טמא שהרי פירש דר' שמעון ס"ל דכיון שטהור ברה"ר איך נאמר דברה"י שהיה בו תחילה יהיה טמא ומדר' שמעון נשמע לרבנן וכ"כ להדיא הרע"ב ז"ל לסברת חכמים דאף דטיהרנו ברה"ר אנו מטמאים ברה"י למפרע והוא דבר שאין השכל מקבלו אם לא ע"פ הכלל דמסוטה ילפינן וכו':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---