תוספות/ברכות/לה/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תוספת מראי מקומות) |
(בדיקה מול מקור, פלוס הערות שונות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
| שורה 8: | שורה 5: | ||
'''{{עוגן1|אחליה}} והדר אכליה.''' תימה למה לי קרא הא בפ"ב דקדושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/נד/ב|ד' נד:]]}} גמרינן קדש קדש ממעשר שני א"כ נילף ממעשר שני וי"ל אי לאו קרא דהלולים הוה אמינא דאדרבה נילף לחומרא קדש קדש משביעית ואין לו פדיון. עוד פי' רבינו חיים כהן אי מהתם הוה אמינא כי מעשר שני ממש ודוקא בזמן שמעשר שני נוהג כמו בשנה ראשונה ושניה ורביעית וחמישית לשמטה נוהג חלול אבל שלישית וששית שמעשר עני דוקא אימא לא קמ"ל חלולים: | '''{{עוגן1|אחליה}} והדר אכליה.''' תימה למה לי קרא הא בפ"ב דקדושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/נד/ב|ד' נד:]]}} גמרינן קדש קדש ממעשר שני א"כ נילף ממעשר שני וי"ל אי לאו קרא דהלולים הוה אמינא דאדרבה נילף לחומרא קדש קדש משביעית ואין לו פדיון. עוד פי' רבינו חיים כהן אי מהתם הוה אמינא כי מעשר שני ממש ודוקא בזמן שמעשר שני נוהג כמו בשנה ראשונה ושניה ורביעית וחמישית לשמטה נוהג חלול אבל שלישית וששית שמעשר עני דוקא אימא לא קמ"ל חלולים: | ||
'''{{עוגן1|שאין}} אומרים שירה אלא על היין.''' פירוש אין אומרים שירה על שום אכילת מזבח כגון זריקת דמים ונסוך המים כי אם על היין אבל ודאי מצינו שירה בלא יין כגון הלל שבשחיטת פסחים {{ממ|תמיד נשחט [[בבלי/פסחים/סד/א|ד' סד | '''{{עוגן1|שאין}} אומרים שירה אלא על היין.''' פירוש אין אומרים שירה על שום אכילת מזבח כגון זריקת דמים ונסוך המים כי אם על היין אבל ודאי מצינו שירה בלא יין כגון הלל שבשחיטת פסחים {{ממ|תמיד נשחט [[בבלי/פסחים/סד/א|ד' סד.]]}} <small>[ע"ש ב[[תוספות/פסחים/סד/א|תוספות]]]</small>: | ||
'''{{עוגן1|ולמאן}} דתני כרם רבעי וכו'.''' ועתה קיימא לן דרבעי נוהג אף בח"ל מיהו בכרם נוהג ולא בשאר אילנות דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל וכרם רבעי בזמן הזה מחללין על שוה פרוט' ושוחקו ומטילו לנהר וכן מפורש בשאלתות דרב אחאי [פרשת קדושים סימן ק]: | '''{{עוגן1|ולמאן}} דתני כרם רבעי וכו'.''' ועתה קיימא לן דרבעי נוהג אף בח"ל מיהו בכרם נוהג ולא בשאר אילנות דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל וכרם רבעי בזמן הזה מחללין על שוה פרוט' ושוחקו ומטילו לנהר וכן מפורש בשאלתות דרב אחאי [[[שאילתות דרב אחאי/קדושים/ק|פרשת קדושים סימן ק]]]: | ||
'''{{עוגן1|ואתי}} נמי זית במה הצד.''' וא"ת איכא למפרך מה להצד השוה שכן חייבים בלקט דפרט בכרם היינו לקט משא"כ בזית דאין בו לקט וי"ל דניחא ליה למפרך פירכא אפי' יהא הצד השוה חשוב למיתי זית מיניה מ"מ קאמר דשאר מינים לא ידע מיניה: | '''{{עוגן1|ואתי}} נמי זית במה הצד.''' וא"ת איכא למפרך מה להצד השוה שכן חייבים בלקט דפרט בכרם היינו לקט משא"כ בזית דאין בו לקט וי"ל דניחא ליה למפרך פירכא אפי' יהא הצד השוה חשוב למיתי זית מיניה מ"מ קאמר דשאר מינים לא ידע מיניה: | ||
'''{{עוגן1|תינח}} לאחריו.''' דעיקר ברכה לאחריו כדכתיב ואכלת ושבעת וברכת: | '''{{עוגן1|תינח}} לאחריו.''' דעיקר ברכה לאחריו כדכתיב ואכלת ושבעת וברכת{{הערה|וכעי"ז כתב רש"י {{ממ|[[רש"י/{{כאן}}#אשכחן|ד"ה אשכחן]]}}: אשכחן לאחריו, כדאשכחן בברכת המזון דכתיב ואכלת ושבעת וברכת.}}: | ||
'''{{עוגן1|לפניו}} לכ"ש.''' לאו ק"ו הוא דאם כן תהא ברכה דלפניו מדאורייתא ולעיל פרק מי שמתו {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|דף כא.]]}} משמע גבי בעל קרי דלאו דאורייתא הוא ואפי' רבי יהודה לא פליג אלא משום דעשאן כהלכות דרך ארץ {{ממ|שם [[בבלי/ברכות/כב/א|ד' כב.]]}}: | '''{{עוגן1|לפניו}} לכ"ש.''' לאו ק"ו הוא דאם כן תהא ברכה דלפניו מדאורייתא ולעיל פרק מי שמתו {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|דף כא.]]}} משמע גבי בעל קרי דלאו דאורייתא הוא ואפי' רבי יהודה לא פליג אלא משום דעשאן כהלכות דרך ארץ {{ממ|שם [[בבלי/ברכות/כב/א|ד' כב.]]}}: | ||
'''{{עוגן1|דבר}} שאין גדולו מן הקרקע כגון בשר וחלב.''' וא"ת מאי איריא בשר אפילו ירקות נמי לא אתיא ליה וי"ל דאיכא למימר קמה תוכיח ולפי' רש"י ניחא דגריס דלאו בר נטיעה מנין וליכא למימר דאתא משאר אילנות דאיכא למפרך מה להנך שכן חייבים בפיאה: | '''{{עוגן1|דבר}} שאין גדולו מן הקרקע כגון בשר וחלב.''' וא"ת מאי איריא בשר אפילו ירקות נמי לא אתיא ליה וי"ל דאיכא למימר קמה תוכיח{{הערה|עיין [[מהרש"א - חידושי הלכות/{{כאן}}|מהרש"א]] שהוסיף שאין להקשות דאיכא למיפחרך מה להנן שכן חייבים בפאה וכמו שכתבו התוספות להלן, שאם כן הוי אריכות טפי וניחא לה לגמרא להקשות בפשיטות ולא באורך.}} ולפי' רש"י ניחא דגריס דלאו בר נטיעה מנין וליכא למימר דאתא משאר אילנות דאיכא למפרך מה להנך שכן חייבים בפיאה: | ||
'''{{עוגן1|אלא}} סברא הוא אסור לאדם שיהנה כו'.''' וקרא דנסיב לעיל אסמכתא בעלמא והגמרא היה סבור מתחלה דלמוד גמור הוא: | '''{{עוגן1|אלא}} סברא הוא אסור לאדם שיהנה כו'.''' וקרא דנסיב לעיל אסמכתא בעלמא והגמרא היה סבור מתחלה דלמוד גמור הוא: | ||
{{שומר דף בבלי|כאן}} | |||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
[[קטגוריה:תוספות: ברכות]] | [[קטגוריה:תוספות: ברכות]] | ||
גרסה מ־13:56, 25 בפברואר 2020
כיצד מברכין. לא שייך להקשות תנא היכא קאי דקתני כיצד כדפריך בריש מכילתין (ד' ב.) משום דהכא סברא הוא לברך כדמסיק בגמרא דאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה אי נמי י"ל דקאי אמתני' דמי שמתו (ד' כ:) דקתני בעל קרי מברך לאחריו ואינו מברך לפניו והכי נמי שייך הכא לברך על כל דבר ודבר ע"כ קאמר הכא כיצד מברכין:
אחליה והדר אכליה. תימה למה לי קרא הא בפ"ב דקדושין (ד' נד:) גמרינן קדש קדש ממעשר שני א"כ נילף ממעשר שני וי"ל אי לאו קרא דהלולים הוה אמינא דאדרבה נילף לחומרא קדש קדש משביעית ואין לו פדיון. עוד פי' רבינו חיים כהן אי מהתם הוה אמינא כי מעשר שני ממש ודוקא בזמן שמעשר שני נוהג כמו בשנה ראשונה ושניה ורביעית וחמישית לשמטה נוהג חלול אבל שלישית וששית שמעשר עני דוקא אימא לא קמ"ל חלולים:
שאין אומרים שירה אלא על היין. פירוש אין אומרים שירה על שום אכילת מזבח כגון זריקת דמים ונסוך המים כי אם על היין אבל ודאי מצינו שירה בלא יין כגון הלל שבשחיטת פסחים (תמיד נשחט ד' סד.) [ע"ש בתוספות]:
ולמאן דתני כרם רבעי וכו'. ועתה קיימא לן דרבעי נוהג אף בח"ל מיהו בכרם נוהג ולא בשאר אילנות דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל וכרם רבעי בזמן הזה מחללין על שוה פרוט' ושוחקו ומטילו לנהר וכן מפורש בשאלתות דרב אחאי [[[שאילתות דרב אחאי/קדושים/ק|פרשת קדושים סימן ק]]]:
ואתי נמי זית במה הצד. וא"ת איכא למפרך מה להצד השוה שכן חייבים בלקט דפרט בכרם היינו לקט משא"כ בזית דאין בו לקט וי"ל דניחא ליה למפרך פירכא אפי' יהא הצד השוה חשוב למיתי זית מיניה מ"מ קאמר דשאר מינים לא ידע מיניה:
תינח לאחריו. דעיקר ברכה לאחריו כדכתיב ואכלת ושבעת וברכת[1]:
לפניו לכ"ש. לאו ק"ו הוא דאם כן תהא ברכה דלפניו מדאורייתא ולעיל פרק מי שמתו (דף כא.) משמע גבי בעל קרי דלאו דאורייתא הוא ואפי' רבי יהודה לא פליג אלא משום דעשאן כהלכות דרך ארץ (שם ד' כב.):
דבר שאין גדולו מן הקרקע כגון בשר וחלב. וא"ת מאי איריא בשר אפילו ירקות נמי לא אתיא ליה וי"ל דאיכא למימר קמה תוכיח[2] ולפי' רש"י ניחא דגריס דלאו בר נטיעה מנין וליכא למימר דאתא משאר אילנות דאיכא למפרך מה להנך שכן חייבים בפיאה:
אלא סברא הוא אסור לאדם שיהנה כו'. וקרא דנסיב לעיל אסמכתא בעלמא והגמרא היה סבור מתחלה דלמוד גמור הוא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |