מראי מקומות/ברכות/לה/א
מראי מקומות
ברכות לה א
אשכחן לאחריו לפניו מנין וכו' דאתיא בק"ו וכו'[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכס"מ (פ"ג מהל' ברכות הלכה יב) כתב וז"ל: והא דאמרינן בפחות מכשיעור מברך לפניו ולא לאחריו וכו' קשיא לי, מה ראו חכמים להחמיר בברכה שלפניו שהיא מדרבנן יותר מברכה אחרונה שהיא מדאורייתא. ונ"ל שלכך אמרו דבתחלה יברך אפילו על כל שהוא, שמא ימלך ויאכל כשיעור, ונמצא שהיה צריך ברכה לפניו ואין בידו לתקן, אבל לאחריו אוקמוה אדינא שאם אכל כשיעור יברך ע"כ.
ובשו"ת בית אפרים (אבהע"ז ח"ב סוף סי' נח) כתב ליישב קושית הכס"מ מאי שנא שמחמירים בברכה שלפני' שהיא מדרבנן טפי מברכה שאחרי' שהיא דאורייתא וז"ל: ולענ"ד אינו צריך לזה, דלענין ברכה שלפניו דמטעם אסור לאדם להנות כו' והנאת גרונו בכל שהוא נמי איתא, דהא חצי שיעור אסור מה"ת ועכ"פ מדרבנן, משא"כ בברכה שלאחריו שלא חייבתו תורה רק על אכילה כשיעור ותיקנו דוגמתו ג"כ בשאר מינין וכעין דאורייתא תיקנו דוקא כשיעור, וכן דעת כל הפוסקים דברכות דרבנן ע"כ.
אסור לו לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפרדס יוסף (שמות טז ד) מדייק בלשון אסור לו לאדם שיהנה "מן העוה"ז" בלא ברכה, משמע שמן העולם הבא אינו צריך ברכה, ונפק"מ לענין המן שהוא מהעולם הבא כמו שכתב מהרש"א (חגיגה יב: ד"ה שחקים), אם כן י"ל שלא היה צריך ברכה, עי' שם.