אוצר:בית המדרש/פרשת השבוע

בדף זה ירוכזו כל הדיונים הנוגעים לפרשת השבוע.

נא, נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה").

פרשת וירא

מדוע לא ריפא אברהם את עצמו

בגמרא בבבא בתרא (טז:) אמרו: רבי שמעון בן יוחי אומר אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא. וצריך ביאור לפי זה למה לא ריפא אברהם אבינו את עצמו והוצרך שיבוא מלאך לרפאותו.

ואפשר לומר שהועילה רפואה זו רק לחולי כמיחוש הראש וכדומה ולא לחולי ממכה כמילה. אמנם זה יוצדק רק ליישוב אחד בתוספות שם, שהרי התוספות שם (ד"ה שכל) הקשו והא בימי אברהם אכתי לא היה חולי בעולם כדאמרינן כו' דעד יעקב לא הוה חולשא, ויישבו התוס' ומצינן למימר דהכא בחולה של מכה איירי, ועוד יישבו ור"ת ור"י מפרשים דעד יעקב לא הוה דאיחלש היינו חולי של מיתה כו'. ואם כן בשלמא ליישוב ר"ת ור"י שעד יעקב היה חולי שאינו של מיתה י"ל שהאבן טובה הועילה לחולי זה אך לא לחולי של מכה, אך ליישוב התוס' הראשון הרי הועילה האבן לחולי של מכה שרק הוא היה בעולם ואם כן הדרא קושיא לדוכתה מפני מה לא ריפא אברהם את עצמו באבן זו.

ואפשר ליישב ע"פ המבואר בגמרא בברכות (ה:) רבי חייא בר אבא חלש, על לגביה רבי יוחנן, אמר ליה חביבין עליך יסורין, אמר ליה לא הן ולא שכרן, אמר ליה הב לי ידך, יהב ליה ידיה ואוקמיה. רבי יוחנן חלש, על לגביה רבי חנינא, אמר ליה חביבין עליך יסורין כו', אמר ליה הב לי ידך, יהב ליה ידיה ואוקמיה. ומקשינן בגמרא אמאי לוקים רבי יוחנן לנפשיה, ומיישבת הגמרא אמרי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. ולפי זה יש מקום ליישב שאברהם לא יכל לרפאות את עצמו ע"י האבן כיון שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים.

אמנם יש לדחות יישבו זה, שהרי שם רבי יוחנן הוא שהקימו ממטת חוליו ועל זה שפיר שייך לומר אין חבוש מתיר עצמו מבין האסורים, משא"כ גבי אבן טובה שהיתה תלויה בצווארו של אברהם שלכאורה כח הריפוי היה טמון באבן ולא בנושאה, אברהם. וכן מוכח מהמשך הגמרא שם, ובשעה שנפטר אברהם מן העולם תלאה הקב"ה בגלגל חמה. הרי שאף אחרי שהפסיק אברהם לנושאה היה בה עצמה כח זה.

ובאופן אחר יש לומר, שאופן הריפוי מאבן זה הוא בחשיפה לאור האבן באופן שעד עתה לא היה חשוף לאור זה, משא"כ אברהם שבכל שעה היה נושאה הרי שבכל שעה היה חשוף לאורה ובכהאי גוונא אינה מועלת, ודוחק. מאיר (שיחה) 09:25, 13 בנובמבר 2019 (UTC)

במהרש"א (ח"א שם) הביא קושיה זו בשם יש מקשים (וראה שם שתלה באמת הקושיה ביישוב הראשון של תוס' וכדבריך). וכתב וז"ל: ובעל אמרי נועם תירץ דמילה הוא כחולשה בידי שמים וכו', וכתב על דבריו המהרש"א: והוא דחוק, ויישב באופן אחר וז"ל: ונראה דאע"ג דניתן רשות לאדם להתרפאות, ממדת תמימות לבקש רחמי שמיא.

ובעניין שכתבת להוכיח מהמשך הגמרא שהיה כח הריפוי באבן ולא בנושאה, עיין במהרש"א שם מה שביאר דבר זה ש'תלאה הקב"ה בגלגל חמה', ולפי זה אין הכרח לדבריך.

ובספר אפריון (בראשית יח א) יישב על פי המבואר בתוספתא (קידושין פ"ה הי"ז) שניתנה לו אבן זו לעת זקנותו, ואם כן יש לומר שכשמל בגיל תשעים ותשע עדיין לא היתה האבן תחת ידו.

ומה שכתבת ליישב ע"פ דברי הגמרא בברכות, כן יישב בספר עלי ורדים (ברכות שם), והוסיף להביא דברי הגמרא בעירובין (כט:) שכשנטה רבי חנינא למות בקשו חבריו רחמים עליו וחיה מפני שהשעה צריכה לו, ובמהרש"א (ח"א שם) הקשה מאי שנא מכמה מקומות בתלמוד דאשכחן שבקשו רחמים על חבריהן ולא קאמר 'מפני שהשעה' כו', ויישב שר"ח המוזכר כאן הוא רבי חנינא בן דוסא שהיה מתפלל על החולה, ועל זה קאמר הגמרא שכאן התפללו עליו ולא הוא ביקש רחמים על עצמו, והטעם מפני שהשעה צריכה לו שיתרפא מחליו ואין בקשתו על עצמו מועלת כבקשת אחרים עליו כדאמרינן אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין, עכת"ד. והוא הדין לענין האבן הטובה שעל צוואר אברהם. מי אדיר (שיחה) 11:28, 13 בנובמבר 2019 (UTC)

מדוע לקח אברהם רק מעט מים

בראשית (יח ד): 'יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם', ופרש"י 'כסבור שהם ערביים שמתחוים לאבק רגליהם והקפיד שלא להכניס ע"ז לביתו', וצ"ב אמאי אמר להם 'מעט', ולא סגי במה שיאמר להם 'קחו מים וכו', וזה מובן שיקחו כמה מים שיצטרכו לרחיצת רגליהם.

ובאור החיים כתב 'ואומרו מעט זה מנהגו לומר לאורחים להראות כי אין טורח הרבה עליהם שלא לביישם', ואינו ברור דא"כ אמאי לא אמר להם בלשון 'מעט' גם בשאר הדברים שהביא לפניהם.

וגם אין לומר, דכיון דנכרי מבטל ע"ז שלו, א"כ סגי במעט מים, דמבטל להע"ז, דכל גרגר וגרגר אית ליה שם ע"ז בפני עצמו ולכא' לא מהני מה שיבטל חלק מהגרגרים, ולא דמי לקטע ראש אזנה ראש חטמה ראש אצבעה פחסה אע"פ שלא חיסרה בטלה (ע"ז נג) דשם כולה יחידה אחת וכל שמבטל מקצתה מבטל כולה

ואפשר דכוונתו היתה, להודיע להם שאחר כן יתן להם עוד מים מלבד אלו, ושלא יחששו להשתמש במים אלו שמא לא ישאר להם לשתיה וכד' אח"כ, ולהכי דייק בלשונו לומר מעט שידעו שזהו מעט בשביל אברהם אך יש לו עוד מים אם ירצו.

פרשת נח

מה הועילו אנשי דור המבול שנטלו פחות שמשוו"פ, הא בן נח נהרג על זה

"כך היו אנשי המבול עושים היה אחד מהם מוציא קופתו מליאה תורמוסים והיה זה בא ונוטל פחות משוה פרוטה וזה בא ונוטל פחות משוה פרוטה, עד מקום שאינו יכול להוציאו ממנו בדין..." (בראשית רבה לא ה).

ולכאורה לא מובן, שהרי בן נח נהרג על הגזל פחות משוו"פ, ואם כן מה היה כל ענינם של אנשי דור המבול בפעולתם זו ומה הועילו? אויצרניק (שיחה) 11:33, 31 באוקטובר 2019 (UTC)

ב' תירוצים של האור החיים וז"ל כבר קדמו ראשונים והקשו דבני נח נהרגו על פחות משוה פרוטה. ולי נראה כי המדרש מגלה כי מלבד שבטלו עיקר תורת ז' מצות עוד להם שהיו חומסים מתורת האדם השכליית, כי הגוזל פרוטה הוא דבר שהיו תובעים אותו ולא פחות משוה פרוטה והיו מתחכמים לגזול באופן שלא יתבעו אותם. גם כפי הדין נראה לי כי לא חייבה תורה לבני נח אלא על ממון הבא לידם בדרך גזילה אבל בהקפה לא יתחייבו. והגם שהרמב"ם בפרק ט' מהלכות מלכים כתב גם עושקי שכר שכיר יהרגו עליו בני נח, אינו דומה לזה שבא לידו בהלואה שיאמר חייב אני לתת לך לכשיבא זמן, ואנשים ההמה היו נוטלים ברצונו בהקפה לפרוע אחר כך וכשהיה מתרצה להקיפם היו נוטלין פחות משוה פרוטה ובהלכות הלואות לא היו דנים על פחות משוה פרוטה אם חייב לו כשיטעון פרעתי או יש לך כנגדו ודכר זה אינו בגדר מצות גזילה שיתחייב מיתה, שיאמר סבור הייתי שאין לך בידי כלום. עוד אפשר לומר שיכולין לטעון בתורת מתנה בא לידם לטעום לקנות ממנו עכ"ל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

אני כשלעצמי חשבתי לומר כך, שהרי מבואר דדין שוו"פ אינו שיעור בממון, אלא הטעם לחלק בו בין בני נח לישראל הוא דבני נח אינם מוחלים על פחות משוו"פ וישראל מוחלים, ונראה שאפשר לדון שעצם העובדה שישראל רחמנים ובני נח אכזרים (רש"י סנהדרין נט בביאור דין זה) כשהיא לעצמה לא היתה טעם מספיק למה שב"נ אינם מוחלים על פחות משוו"פ, שהרי עדיין הדעת נותנת שלא לחזור ולהתעסק בזוטי דברים. ולכן נראה דהטעם שאין ב"ה מוחל על פחות משוו"פ הוא מחשש שמא יבואו כך לכלות כל ממונו כמו שהי' בדור המבול, אלא שישראל רחמנים ומוחלים למרות חשש זה. ומעתה אפש"ל שרק אחר דור המבול ומנהגם הנ"ל נתחדשה בעולם מציאות זו שבני נח אינם מוחלים על פחות משוו"פ, ולכן נהרגים ע"ז. וא"כ סרה הקושיא מעיקרה. האוצר בהרצה. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 08:55, 1 בנובמבר 2019 (UTC)

מכסה התיבה

"וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ 'וַיָּסַר נֹחַ אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה" שגיאה בתבנית:ממ: בקישור לפסוק יש להשתמש בתו #(בראשית ח יג)

יש להבין מדוע ביציאתו הסיר נח את כל מכסה התיבה, הלא היה לה פתח כניסה דרכו הוא נכנס?

כמפורש קודם לכן שגיאה בתבנית:ממ: בקישור לפסוק יש להשתמש בתו #(בראשית ו טז) "וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ וגו'" אריוך (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

השאלה בנויה על ההנחה שהסרת המכסה נועדה לאפשר לנח לצאת מהתיבה. אם כך השאלה היתה צריכה להיות איך חשב נח לרדת מגובה של שלושים אמה לקרקע עולם. ברור אם כן שפתיחת מכסה התיבה נעשתה לצורך מטרה אחרת - לאמת את השערתו של נח שהיונה לא שבה בגלל שמצאה לה מדרך כף רגל. מאחר שלא היה ברור לנח שהאדמה יבשה לחלוטין, היה זה מעשה חסר אחריות לפתוח את פתח התיבה אולי לתוך אדמה בוצית או במקרה גרוע יותר לתוך שלולית מים אינסופית שהיתה מציפה את התיבה. הסרת המסכה נועדה לאפשר לנח לברר באופן אישי את יבושת הארץ.
אלא שעדיין יש מקום להבין מדוע לא בדק זאת נח כבר קודם שליחת היונה, או על כל פנים אחר חזרתה עליו ועלה טרף בפיה, וצ"ע. סיני ועוקר הרים (שיחה) 01:09, 1 בנובמבר 2019 (UTC)

רד"ק: ואע"פ שחרבו פני האדמה היתה טיט עדיין , כי המים חרבו ותחתיהם טיט ואינה ראויה ללכת עליה לפיכך לא צוהו האל לצאת כי ידע שהאל יצוהו לצאת כמו שצוהו להכנס. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

זה תשובה על מה? סיני ועוקר הרים (שיחה) 09:01, 1 בנובמבר 2019 (UTC)

כב' כתב במוחלט כי פתיחת מכסה התיבה היתה לבדוק כי האדמה יבשה, וברד"ק מבואר שלא היה מעלה על דעתו לצאת ללא ציווי ה' וא"כ הנחת היסוד שנח רצה לבדוק את יבשות האדמה שגויה ביסודה, דלאיזה צורך יבדוק אם לא יצא עד ציווי ה'.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

ואגב אורחא, אם כוונת הסרת המכסה כדי לראות יבשות הארץ מדוע לא בדק דרך החלון שהיה בתיבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

שהרי אף אם צוהר היינו אבן טובה, אך היה גם חלון שדרכו שלח נח את העורב והיונה. מי אדיר (שיחה) 11:31, 13 בנובמבר 2019 (UTC)