תולדות יצחק/ויקרא/כג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תולדות יצחק ויקרא כג

ב

מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש במדרש תלי' כה' אלהינו בכל קראנו אליו אמר רבי אושעיא אין לך אומה שמעכבת על אלוהיה כאומה זו כיצד בשעה שהזקנים יושבים לעבר השנה הקב"ה מסכים על ידיהם והוא משלים וגומר כל מה שישראל עושים ועליהם אמר דוד ע"ה אקרא אל אלהים עליון לאל גומר עלי אימתי שכשהסנהדרין יושבים לעבור ראש השנה ביום פלוני מיד הקב"ה מושיב סנהדרין של מלאכים ואומר להם לכו וגמרו מה שתחתונים גוזרין אומרים לפניו רבש"ע בניך גזרו שיהא ראש השנה ביום פלוני מיד הקב"ה יושב באותו יום לדון עולמו שנאמר עלה אלהים בתרועה והכסאות מוצעות והספרים נפתחים וסנהדרין של מלאכים עומדים לפניו שנאמר חזה הוית עד די כרסוון רמיו ועתיק יומין יתיב אלו מלמדים זכות אלו מלמדים חובה למה כי חק לישראל הוא ישראל גזרו חק ראש השנה והרי הוא משפט לאלהי יעקב שהוא המקיים גזרותם ומסכים עמהם הוי אומר אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי תדע לך שהוא כן שהרי כתיב יום תרועה יהיה לכם וכתיב אלה מועדי ה' אלה הם מועדי אמר הקב"ה אין לי מועדים אלא אלו שלכם ע"כ:

אלה הם מועדי ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון. יש להקשות למה הזכיר כאן מצות שבת עם המועדים שהשבת אינו מועד ועוד שכבר הזהיר הרבה פעמים במצות שבת. תשובה הכונה המועדים שאתם מקדשים אותם וקוראין אותם מקראי קדש לדעתכם אלה הם מועדי אבל השבת אינו לדעתכם שלא תקדשוהו אתם אלא שבת הוא לה':

ד

אלה מועדי ה' לפי שאמרנו שהקרבן יפסד מצד הזמן ואמר שור או כשב או עז והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה' לזה סמך לו המועדים לפי שיש קרבנות מיוחדים בזמנים מיוחדים ואם יעשו אותם בימים אחרים יפסדו:

י

ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקוצרך וגו'. יש ספקות בזה. אחד למה כפל זה שהרי אמר זה בעצמו בסדר קדושים תהיו שאמר שם ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצור ולקט קצירך לא תלקט וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם:
הספק הב' אחר שאמר כאן פאה ולקט למה לא אמר גם כן וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט כמו שאמר בסדר קדושים. ובהיתר הספק הא' אמרו רז"ל לעבור עליו בשני לאוין ונוכל לומר שהיה במשמע שמה שאמר בסדר קדושים ובקוצרכם הוא דוקא אם לא עשה בתבואה מצוות אבל אחר שעשה שם מצוות בתבואה והם עומר ושתי הלחם התבואה הנשארת קדושה ואינה חייבת בפאה ולקט ולזה אחר שאמר בפרשה הזאת שני מצוות שאמר והניף את העומר ואמר והקרבתם מנחה חדשה לה' ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים שהייתי אומר שפטור מלקט ופאה לזה הוצרך לומר סמוך לאלו המצות ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקוצרך ולקט קצירך לא תלקט. ובזה הותר הספק השני שמה שלא אמר כאן וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט שבעבור שלא עשה כל כך מצוות בענבים לא הוצרך לחזור כאן לאומרו. ואיפשר לפרש עוד שמה שכפל לומר ובקוצרכם אינו מצוה לבד רק ברכה שאמר אם תעשה אלו שתי מצוות אני מבטיחך שכל כך יהיה ברכה בלחם שבקוצרכם את קציר ארצכם לא תוכל לכלותו כמו שאמר והשיג לכם דיש את בציר באופן שתהיה מוכרח לעזוב אותו לעני ולגר ואמר אני ה' נאמן לאמת הבטחתי ושם בסדר קדושים אמר אני ה' לשכר ולעונש ולזה לא אמר כאן לקצור כמו שם אלא בקוצרך לומר כל כך יהיה הקציר שלא תוכל לכלותו ולכן לא הזכיר כאן וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט. אבל לר' עקיבא קשה למה לא הזכיר כאן ענבים שאמר מה ראה הכתוב ליתנה באמצע הרגלים פסח ושבועות מכאן ור"ה ויום הכפורים מכאן ללמדך שכל הנותן לקט שכחה ופאה לעני כראוי מעלה עליו הכתוב כאלו בנה בית המקדש ומקריב קרבנות לתוכו ע"כ. ומה שאמרו רז"ל לעבור עליו בשני לאוין אמת הוא ומה שאני אומר שהוא דרך ברכה הוא לומר שרמז הכתוב בכאן גם כן ברכה:

טו

וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה הטעם שצוה הקב"ה לספור את העומר מפני שכל איש ישראל היה עסוק בקציר שלו וכל אחד בגרנו מפוזרים וישכחו עלייתם לרגל. ובמדרש טעם אחר משל לאחד שהיה חבוש בבית האסורים וצעק למלך להתירו אמר המלך להתירו ולתת לו בתו והיה מונה והולך עד בוא הזמן כך עשו ישראל בצאתם ממצרים שאמר להם שיהיו בני חורין ויתן להם התורה שנאמר תעבדון את האלהים על ההר הזה. וי"א טעם אחר מפני שהעולם בצער מפסח עד שבועות על התבואות והאילנות כדאיתא בפ"ק דר"ה מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח מפני שהפסח זמן תבואה הוא אמר הקב"ה הקריבו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת מפני שעצרת זמן פירות הוא אמר הקב"ה הקריבו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות אילן ומפני מה אמרה תורה נסכו לפני מים בחג מפני שחג זמן גשמי שנה הוא אמר הקב"ה נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה וכו'. ולפיכך צוה הקב"ה לספור ימים אלו כדי שנזכור צער העולם ולשוב לפניו בתשובה שלימה ולהתחנן לו לרחם עלינו שיהיו התבואות כתקנן זש"ה ולא אמרו בלבבם נירא נא את ה' אלהינו הנותן גשם יורה ומלקוש בעתו שבועות חוקות קציר ישמור לנו אלו שבע שבועות שבין פסח לעצרת:

מ

פרי עץ הדר ארז"ל אתרוג אחד לולב אחד ג' הדסים ושתי ערבות ואיפשר לומר שכל זה במשמעות הפסוק פרי עץ הדר לשון יחיד כפת תמרים כפת כתיב וא"ת מדוע לא אמר כף תמר אם כן היה במשמע עלה אחת ומ"ש תמרים לשון רבים לפי שהם זכר ונקבה ואם לא ינטעו כן לא יחיו כי גם בצמחים אחרים וגם בדומם יש זכר ונקבה:

ענף עץ עבות פי' ענף עבות ועץ עבות שעץ עבות ר"ל שלשה ענפים ענף עבות ר"ל שיהיה כל ענף מחופה בעלין:

וערבי נחל משמע שני ערבות:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.