רש"י/זבחים/סב/א

רש"י זבחים סב א

גירסת פירוש רש"י לדף זה באוצר הספרים היהודי השיתופי היא גירסה מוגהת ומוערת
ע"פ כתבי יד, דפוסים מוקדמים וחידושי רבותינו. החפץ לעיין או להעתיק מתוך
גירסת דפוס וילנא המקובלת יעיין נא בגירסת וילנא בקישור זה

אמר רב יוסף לאו היינו דתנינא כו'. רב יוסף חלה ושכח תלמודו ופעמים שאמר דבר ונזכר ששנה היפוך וחוזר בו (נדרים דף מא.) והכא הכי קאמר היכי אמרינן לעיל משום אש של שמים מסייעתן לא הוצרכו ליותר לאו היינו דתנינא שאנשי כנסת הגדולה הגיעו לסוף מדותיו להם נגלה כל המקום המקודש למזבח מה שלא נגלה לשלמה:

והכתיב הכל בכתב. שכל מקומות של קדושות ומדותיהן נכתבו לדוד אלמא במקדש ראשון נמי האי דלא עשאוהו גדול משום דלא ניגלו מקום מידותיו לשלמה:

אלא אמר רב יוסף קרא אשכוח ודרוש. שנאמר לדוד ששים אמה מקום המזבח ולא הבין שלמה לדורשו והם דרשוהו והוסיפו עליו כפי הצריך להם ולששים אמה לא הוצרכו ואמרינן לקמן מדת ארכו ורחבו וקומתו אין מעכבין:

מה בית ששים אמה כדכתיב (מלכים א ו ב) ששים אמה ארכו אף מזבח ששים אמה יש לו מקום ראוי ומקודש אם ירצו:

בשלמא בית. ידעי אנשי כנסת הגדולה מה קדוש לעזרה ומה קדוש להיכל שניכרין צורות יסודות החומות:

מנא ידעי. מקומו היכא:

שלשה נביאים. חגי זכריה ומלאכי:

אחד העיד להם על המזבח. שמקומו מקודש עד ששים אמה:

על מקום המזבח. היכן היה:

שמקריבין אע"פ שאין בית. דקדושת הבית קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא:

שתיכתב אשורית. שמתחילה נתנה להם בכתב עברי כתבה ליבונאה כדאמרי' בסנהדרין (דף כא:):

וריבוע. אם אין המזבח מרובע:

כל מקום שנ' המזבח לעכב. כל בנין שבמזבח שנ' בו המזבח כגון יסוד שנ' בו יסוד המזבח או ריבוע שנ' בו רבוע יהיה המזבח והכבש שנ' בו אל פני המזבח והוא הכבש שהיו פניו של מזבח שעולין בו דרך שם כי היכי דקרי צד מזרח פני אהל מועד (במדבר יט ד) שדרך שם נכנסין לו ובקרן כתיב קרנות המזבח. המזבח עיכובא משמע כשהוא כן קרוי מזבח ואי לא לא הוי מזבח:

אלא מעתה כיור לרבי כו'. דכתיב בהו המזבח הכי נמי דמעכבי לרבי אם לא עשה ציורים של פרחים וציצים וקלעים סביב למזבח כמו סיידו וכיירו:

זה כיור. ציורים סביב למעלה מאמצעו:

אותו היום. שנסך כהן צדוקי מי החג על רגליו ורגמוהו כל העם כדאמרינן בסוכה (דף מח:):

בול של מלח. מלא אגרוף של מלח שמעתי:

לא שכשר לעבודת. המזבח כל זמן שהקרן פגום כדמסיים ואזיל שכל מזבח שאין לו כו':

אף הסובב. ומדרבי יוסי ברבי יהודה נשמע לרבי דכיור מעכב:

איזהו כרכוב. וקס"ד אכרכוב דקרא קאי כרכוב לשון היקף חריץ עגולה כדאמרינן בהכל שוחטין (חולין דף כה.) כל שעתיד לגרר לכרכב:

בין קרן לקרן. אמה רוחב שכנגד בין קרנות היתה עמוקה ובולטת גובה מעט היה סביב לה בשפת המזבח:

מקום הילוך רגלי הכהנים אמה. השתא משמע והיא היתה אמה של מקום הילוך:

אטו כהנים בין קרן לקרן הוו אזלי. והלא כשיגיעו לקרן הקרן מעכבן מהיקף:

אלא ה"ק בין קרן לקרן ומקום הילוך רגלי הכהנים. כמין חריץ עמוק ממקום המערכה משפת המזבח סביב ומקיף את מקום המערכה ורחבו של חריץ שני אמות אמה של בין הקרנות ואמה של מקום הילוך:

והכתיב. גבי מכבר מעשה רשת נחשת שנתנוהו תחת כרכובו מלמטה עד חציו הקיפוהו למזבח מאמצעו ולמעלה לבוש כמין היקף של כברה והוא עשוי נקבים נקבים ככברה ורשת של דגים ומגיע למעלה עד מתחת לכרכוב אלמא בקיר מזבח סביב הוה דאי בראש המזבח היכי קרי למכבר הנתון סביב הקיר תחת כרכובו:

תרי הוו. שני סובבין היו לו למזבח שעשה משה:

חד לנוי וחד לכהנים דלא נשתרקו. סביב הקיר משעלה שש אמות גובה לרבי יוסי דאמר לעיל (זבחים דף נט:) י' אמות גובהו היה היקף הבליטה קטנה חוגרתו סביב לנוי וזהו סובב וכיור דאפליגו ביה רבי ור' יוסי בר' יהודה לעיל ומתחת לאותו סובב נתנו המכבר ורחבו מגיע למטה עד חצי המזבח והוא היה סימן להבדיל בין הדמים העליונים לדמים התחתונים כדאמרינן באיזהו מקומן (לעיל זבחים דף נג.) מהאי קרא התורה נתנה מחיצה כו':

וחד לכהנים דלא נשתרקו. ולמעלה בראש המזבח העמיקו סובב כמין חריץ עמוק דבר מועט להיות להם שפתו היקף מעקה קטן סביב שלא יחליקו:

דלמא מקום מערכה קאמר. דהוי אמה שבין הקרנות ומקום הילוך ממעטין בו אמתים לכל צד פש ליה אמה על אמה:

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף