מראי מקומות/אסתר/ג

מראי מקומות אסתר ג

פסוק ד

כי הגיד להם אשר הוא יהודי

באור דוד ביאר על פי מה שאמרו במדרש (אסת"ר ו ב) שהיה שקול כמשה בדורו. וביערות דבש כתב שלמרדכי היו ניצוצי נשמת משה. והנה איתא במדרש (דברים רבה ב ח ובאור דוד הביאו בשם ילקוט, וכ"ה בספר חסידים סימן קיז) שלא זכה משה ליכנס לארץ כיון ששמע שאמרו איש מצרי הצילנו ולא מיחה, שהיה צריך להודות שהוא יהודי. ולכן מרדכי תיקן נשמת משה והגיד להם אשר הוא יהודי.

פסוק ו

ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו

הגאון רבי אייזיל חריף אמר, מפני מה 'ויבז בעיניו' להרוג את מרדכי. כיון שהמן היה מכור לעבד למרדכי, לכן והיה אם ישלח בו יד, יבינו כולם כי לא עשה זאת אלא כדי להתנקם בו ולפרוק מעליו את עול העבדות. וכדי בזיון וקצף. לכן העדיף להרוג את כל היהודים.

כי הגידו לו את עם מרדכי

בשם הרה"ק רבי יצחק מווארקא זצוק"ל נמסר, שלכאורה מאי 'כי הגידו לו את עם מרדכי', וכי היה הדבר סוד?! וכי מי לא ידע שמרדכי הוא יהודי?! אלא אמרו לו להמן: וכי תעלה על דעתך שכאשר תהרוג את מרדכי ירווח לך? והרי כל העם הם 'עם מרדכי', עם שכולו מורכב מהרבה 'מרדכי', כך שמיד ייצרו מרדכי חדש...

פסוק ח

בכל מדינות מלכותך

הרש"ש (ז.) מחדש שאף שאחשורוש מלך בכיפה, מכל מקום בחלק מהמדינות היה הוא המלך הבלעדי, וכונו 'מדינות המלך', ובחלקם היה רק שליט עליון בעוד שהיה מלך תחתיו. ועפ"ז ביאר שגזירת המן לא היתה אלא על היהודים שבמדינות המלך אחשורוש, זאת משני טעמים, א' שחשש שלא ישמעו לו המלכים הפרטיים, ב' שישאלו לו לטעם הגזירה ושמא יניאו אותו ממחשבתו הרעה.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף