רלב"ג/אסתר/ג

רלב"ג ‏ אסתר ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי וגו'. ידמה שלגודל מעלתו אצל המלך צוה לכל השרים שישתחוו לו ויעשוהו אלוה כמו שמצאנו בנבוכדנצר כי כששמע דברי דניאל בהודעתו לו חלומו ופתרונו אמר לעשות ממנו אלוה ולזה קראו בלטשאצר כשם אלהיו ולדניאל סגיד ומנחה ונחוחין אמר לנסכא ליה ולזאת הסבה ברח מרדכי מלכרוע ולהשתחוות להמן כי לולי זה לא היה ראוי לו שיעבור את מצות המלך בעבור מניעת כבוד שר אחד מן השרים וזה מבואר מהמאמר כורעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך רוצה לומר כי כן צוה המלך בעצמו:

ד

היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי. רוצה לומר כי מרדכי הגיד להם כי מפני דתו הוא נמנע מלהשתחוות להמן כי הוא יהודי ולא יכול לעשות אלוה זולת מהש״י. גם זה עדות כי מפני זה נמנע מרדכי מלהשתחוות לו כי כבר הגיד להם אשר הוא יהודי להנצל על מה שהוא עובר מצות המלך בזה הענין:

ו

כי הגידו לו את עם מרדכי. רוצה לומר כי עבדי המלך הודיעו לו כי מפני היותו יהודי הוא נמנע מלהשתחוות לו:

ז

הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום מחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר. הנה זה המפיל הגורל יתכן ששאל לו המן באיזה עת יתכן לו יותר להשמיד ולכלות זאת האומה ועל צד הגורל בחר החדש והיום מהחדש. ויתכן שזה הגורל היו מפילים על צד הקרי כמו מה שהתפרסם מהזיות הגורל אשר יקראום חכמת העפר. וידמה שהיה זה הגורל מצד משפטי הכוכבים והוא לקוח מהמשרת המושל בעם ומהמזל הצומח ומשאר העניינים הנמשכים לזה מהגורלות לפי מה שכתבו בעל משפטי הכוכבים בספריהם. והנה השתדל המן בהפלת זה הגורל תחלה קודם שישאל מהמלך לכלות זה העם כי אם לא ימצא לפי הגורל אפשר כלותו אותם לא ישתדל לבקש זה מהמלך כי מה שתכליתו בלתי אפשר אין ראוי להשתדל בהגעתו:

ח

ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים וגו'. הוא הודיע לו שהוא עם אחד כי מפני זה היה לו לירוא יותר מהם כי הם כלם תמיד בהסכמה אחת. והודיע לו גם כן שהוא מפוזר ומפורד בין העמים כי מפני זה יתכן להם יותר לחדש רעה על המלך כי אפשר להם להניא לב האנשים אשר הם ביניהם מהמלכות ואף ש דתיהם שונות מכל עם להעיר שאין להם הנהגות ונמוסים דומות להנהגת אחד מן שאר העמים ונמוסיהם וזה כלו ממה שיסבב שיקל להם לעשות כנגד המלכות דברים מגונים כי אין להם דת תמנעם מזה כי אין אצלם מגונה מה שהוא מגונה לאחד משאר העמים וזה כלו ממה שיקל עליהם לעשות כנגד המלכות וכנגד העמים אשר הם ביניהם. והודיע לו גם כן שהם אינם עושים את דתי המלך רוצה לומר שאינם מקיימים גזירותיו ולזה הם כמו מורדים בו. והודיע לו ג״כ כי אין למלך שוה להניחם רוצה לומר שאין למלך תועלת מהם אשר בעבורו יוכיח להניחם על עניינם כי אין בהם שום תועלת אל המלכות. ובהיות הענין כן שאין בהנחתם תועלת ובו אפשרות הגעת נזקים רבים למלכות והם כמו מורדים במלכות הנה השתדל המן עם זה לאבדם עם המלך והבטיחו להגיע אל גנזי המלך תועלת רב מאד ויסור בזה היזקם מהמלך. וידמה שהודיעהו המן כי מפני היות דתיהם שונות מכל עם צוו בדתם להרוג שאר העמים אשר לא יכנעו למצות דתם וכבר נודע לו זה ממה שהשתדלו ישראל לכלות עמלק על ידי שאול וזולתו ומפני זה גם כן השתדל המן לכלות ישראל בכללם ולזה גם כן נתרצה אחשורוש והסכים להשמיד העם בזולת תועלת אחר שיגיע לו מזה ולזה נתן את טבעתו להמן אשר בה חותם המלך כדי שיוכל לחתום כטוב בעיניו וידמה שאחר זה השאירו בידו לחתום על ידו בשם המלך כל הנחתם ולזה אמר אחר זה כי אחשורוש נתן למרדכי את טבעתו אשר העביר מהמן:

ט

ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה. ידמה שהמן חשב כי משללם יפרע זה הסך למלך ולזה רצה לחתום בשם המלך שיהיה שללם לבוז לעושי המלאכה והם יביאוהו לו וממנו יפרע זה הסך. ואפשר שהמן רצה לתת מביתו למלך זה הסך כי עשיר גדול היה כמו שנזכר אחר זה:

יב

בחדש הראשון בשלשה עשר יום בו. הוא חדש ניסן. אחשדרפני המלך. הם שרים גדולים ממונים מהמלך על דבר הנהגת המלכות לחלקים גדולים ממנו:

והפחות. הם שרים על המדינות מצד עצמם:

ואל שרי עם ועם. רוצה לומר מהאומות המתחלפות ולזה אמר ואל עם ועם כלשונו :

יג

ושללם לבוז. צוה זה כדי שישתדלו יותר למלאות מצותו מפני התועלת שיגיע להם בשלל:

יד

פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים להיות עתידים ליום הזה. צוה שישאר פשתגן הכתב בכל מדינה ומדינה באופן שיהיה גלוי עניינו לכל העמים כדי שיזכרו מה שהם עתידים לעשות ליום הזה המוגבל לזה הפועל והוא שלשה עשר יום לחדש אדר:

טו

הרצים יצאו דחופים. רוצה לומר שמהרו אותם לרוץ במדינה ומדינה באלו הספרים:

והדת נתנה בשושן הבירה. רוצה לומר בשושן שהיתה שם בירת המלך והוא ארמון חזק טור"י בלעז:

והעיר שושן נבוכה. ידמה שהיו בשושן יהודים רבים כמו שיראה ממה שאמר בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש (אסתר ט, ו) והם היו במבוכה גדולה על הנעשה ואפשר שגם העם אשר היו בה היו נבוכים על זאת הצוואה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.