טעמא דקרא/בראשית/לו
לא[עריכה]
ואלה המלכים וגו'. הנה יש מלכים שנזכרו בשם אבותיהם כמו בלע ויובב והדד ובעל חנן ויש שהוזכרו בלי אבותיהם כמו חושם ושמלה ושאול והאחרון נזכר בשם אשתו ואבי' ואבי אבי', ולפי פשוטו י"ל שאלה שמלכו ע"י אבותיהם נזכרו בשם אבותיהם שעל ידי שהיו בני פלוני החשוב מלכו ואפשר שאביהם היה ג"כ מלך במקום אחר או עשיר וחשוב גדול ואלה שמלכו מצד עצמם לא הוזכרו שם אבותם, והדר כנראה מלך מחמת אשתו שהיתה בת בתו של מיוחס ועשיר גדול ולכך הוזכר שמו, והדד בן בדד מלך בשביל גבורתו שהכה את מואב בשדה מדין ולכך הוזכר זה (שו"מ בבעה"ט ושם אשתו מזכיר שם אשתו מלמד שמלך על ידה שהיתה בת גדולים ועשירים).
לט[עריכה]
ועוד י"ל לפי פשוטו דמשו"ה רק אצל הדר נזכר שם אשתו ושם אשתו מהיטבאל וגו', משום שהראשונים לא היו להם נשים כלל (ושמא הי' המנהג כך) ולכן לא הורישו המלכות לבניהם עד הדר שהי' לו אשה ומאז הלכה המלכות בירושה וזהו שנא' בדה"א א' נ"א וימת הדד ויהיו אלופי עשו וגו' עד עירם שהוא מוסר המלוכה למלך המשיח כמ"ש בב"ר (אך בע"ז דף י' א' אמרו דלא מוקמי מלכא בר מלכא).
הפטרת וישלח[עריכה]
עיין בתרי עשר בעובדיה פ"א.