הגדה של פסח (זכר יהוסף)/מגיד/מה נשתנה
הגדה של פסח || הגדה של פסח (זכר יהוסף) • יכול מראש חודש 
 |
|
הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת:
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה. הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה:
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת. הַלַּיְלָה הַזֶּה (כֻּלּוֹ) מָרוֹר:
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת. הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים:
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין. הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין:
מה נשתנה. ובמשנה (פסחים קי"ו ע"א) מוזגין לו כוס שני וכאן הבן שואל כו'. ופרש"י ורשב"ם שאם הבן חכם ושואל מעצמו מה שמוזגין כוס ב' קודם האכילה. ואין צורך לאריכות פלפול המפרשים במה שלא נזכר השאלה על ד' כוסות. שהרי עיקר מצות והגדת לבנך במה שהבנים משותפים בפעולת השינוי ואף דחינוך מדרבנן מ"מ ממילא שמחוייב להגיד לו סיבת השינוי וכמו שדרשו בעבור זה בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך. וכן בזמנינו על הסיבה אם ברצון אביו להצריכו הסיבה בפניו. אבל לא שייך ללמדו להשגיח על רבוי השתייה ביין יותר מהמורגל בתוך הסעודה שלזה אין קביעות בכל השנה. ובפרט שאין להצריך להסביר ענייני הדרשות מד' לשונות של גאולה וכבראשית רבה (פרשה פ"ח) ועיין רש"י ורשב"ם ריש פרק ערבי פסחים ובבא בתרא נ"ח ע"ב ד"ה רביעית:
ובפסחים ק"ח סוע"ב דרבי יהודה פליג על ת"ק דתינוקות חייבין בד' כוסות וכי מה תועלת יש לתינוקות ביין אלא מחלקין להם קליות ואגוזים בערב פסח כדי שלא ישנו וישאלו. וברשב"ם והלא פטורין מן המצוות. ומשום דסובר דלא שייך לחנכם בשתיית יין שאין יפה לתינוקות ואין רגילין לשתותו. ובר"נ דחינוך ליכא דמדלא נהגינן בזה אינו דרך חירות ובתוס' שם צ"ט ב' סוד"ה לא יפחתו דיש לדחות דחייבין לשמוע ברכת ד' כוסות ומשום חינוך. ויש לכוון בשאלת הבן החכם מה העדות כו' אשר ציוה ה' אלקינו אתכם. שלא הוציא עצמו מן הכלל שהרי על הקטן אין החיוב מוטל גם לגבי אב להרגילו בשתיית ד' כוסות. ובמשנה נזכר שכולו צלי שבזמן הבית צריך להודיעו מחוקת הפסח דאף שאין שוחטין על הקטן מ"מ אוכלין ממנו אף שלא נמנו עליו וכר"נ נדרים ל"ו ע"א ד"ה אמר ר' זירא. ואף שגם בזמנינו עושין זכר לפסח וכהא דרבן גמליאל דכל שלא אמר שלשה דברים הללו לא יצא. ניחא ליה טפי לסדר השאלה על הסיבה שבזמנינו אין רגילין בכל השנה להסב בסעודה וכמ"ש בין יושבין ובין מסובין. ועיין בברכות מ"ג ע"א כיצד סדר הסיבה יע"ש בפרש"י ור"פ אלו דברים: