אילת השחר/בבא קמא/סד/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף כובע ישועהאילת השחר |
תוד"ה יאמר. לכך נראה לפרש דהתנא לרווחא דמלתא בא לפרש דאפילו תאמר שאין חילוק בין ב"ח לשאין בעלי חיים וכו' ופריך מה יש לך להביא בע"ח כשהוא אומר חיים הרי חיים אמור וכו'. וכבר נתקשו במהרש"א ובמהר"ם דהא השתא חוזר קושית הרא"ש מלוני"ל דמאי קאמר מה יש לך להביא וכו' גניבה לרבות כל דבר, דנמצא דהפרט מרבה יותר מהכלל דחיים, וע"כ דכעת יפרש כהר"י דע"כ חיים הוא כלל יותר מחיים, דאם לא לרבות מכעין הפרט אלא בעלי חיים לא הוצרך לכתוב אלא חיים, והוי גניבה כלל וחיים פרט ואתרבו כל בעלי חיים, והנה זה דסוף סוף הוצרך לסברת הר"י לא נזכר בתוס'.
לכן יש לומר דהנה התוס' כתבו בתחילת תירוצם דאין חילוק בין ב"ח לשאין ב"ח ולא ממעטינן מחיים דלאו ב"ח, משמע דזה תרי מילי לפי הרווחא דמילתא, א' דשור לא ידענו דכעין הפרט שבו הוא ב"ח דלא שאני בע"ח מלא בע"ח, והב' דמשמעות חיים אינו משמע דוקא ב"ח. ולפי"ז כדפריך מה יש לך להביא ב"ח כשהוא אומר חיים הרי חיים אמור ולמ"ל כל הני פרטי, פי' דאם הפרטים רוצים לרבות כל בעלי חיים הא מחיים גרידא נפקי לכל הפחות כל ב"ח, א"כ ע"כ הפרטים מרבים גם לאו ב"ח, ומשום דחיים לא ממעט לא ב"ח, וכסברתו כל הזמן שהפרטים אינם מכריחים דחיים הוא גם לא ב"ח אלא דסתם אנו אוחזים כל הזמן דחיים לא ממעט לאו בע"ח, אלא דהשתא רצינו לומר דמהפרטים נדע רק בע"ח, ע"ז פריך דלגבי לדעת רק בעלי חיים הא חיים לבד סגי בתור פרט דאז הייתי יודע כל ב"ח לכל הפחות.
בא"ד. ואור"י דסובר זה התנא שאין לנו לתלות זה הדבר בצד טומאה כיון שטומאה חלוקה יותר מדאי שזה במגע ובמשא וזה בבית הבליעה. צ"ע לפי"ז למה דחי לעיל בגמ' דברי הברייתא דיליף מכלל ופרט וכלל והוצרך לדחוק דמה דנקט כלל ופרט וכלל לאו דוקא, אלא לשון השגור נקטו כמש"כ התוס' לעיל דף ס"ג בד"ה אלא, ולמה לא נימא דבאמת יליף כלל ופרט וכלל, והאי כעין הפרט לאתויי עופות טהורים לית לי', וממילא ילפינן כל בע"ח ודבר המטלטל וגופו ממון.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |