שער המלך/טוען ונטען/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שער המלך ‏ טוען ונטען ח

ז

מי

שהיו בידו דברים העשוים להשאיל ולהשכיר כו'. עיין בפרק חזקת הבתים דנ"ב ע"א בתוס' ד"ה דברים העשוים שהקשה וז"ל וא"ת דתנן בהגוזל בתרא המכיר כליו וספריו ביד אחר ויצא שם גניבה בעיר ישבע כמה הוציא ויטול והשתא אפי' לא יצא שם גניבה יהא נאמן לומר שגנבם מיגו דאי בעי אמר השאלתי' לך דספרים עשוים להשאיל כו' ומהר"ר דודי נר"ו תי' דלא מהימן במיגו דהוי מיגו להוציא אעפ"י שנוטל דמים שהוציא כו' יע"ש מכאן קשה לי למ"ש הב"ח ז"ל ח"מ סימן פ"ב שהקשה לדעת הסוברים דמיגו להוציא לא אמרינן מדקי"ל כר"ג פ"ק דכתובות דהאומרת משארסתני נאנסתי יש לה מאתים במיגו דאי בעי אמרה מוכת עץ אני תחתיך דלא פסלה נפשה לכהונה אלמא דאית לן מיגו להוציא ותי' דהתם כיון דהיא טוענת ברי והוא טוען שמא טענתה עדיפא כדאיתא התם ולפיכך נאמנת במיגו אע"ג דהוי להוציא יע"ש גם הרב ש"ך בסימן הנזכר בדיני מיגו סק"א וסקט"ו הביא כלל זה בלי חולק וק"ל טובא שהרי מדברי התוס' הללו נראה בהדיא דס"ל דמיגו להוציא לא אמרינן אפילו בברי ושמא שהרי הכא הלוקח טוען שמא לקחה ממך ואין לומר דה"נ מיירי בשטוען המוחזק ברי לי שלא גנבם דהא ליתא שהרי כתבו התוס' ואין לומר נמי דלאו מיגו הוא שאינו טוען ברצון השאלתיו לפי שאותו יודע שהוא משקר כו' ומהנהו עיזי דאכלו חושלא אין ראיה דאיכא למימר כגון שהכחישו ואומר שלא אכלו כ"כ דהו"ל ממעיז למעיז והשתא אי איירי הכא במכחישו וטוען שלא גנבם ה"נ הו"ל ממעיז למעיז ומאי אין לומר דקאמר גם אין לומר דע"כ לא כתבו התוס' דמיגו להוציא לא אמרי' אפי' בברי ושמא אלא דוקא התם דהו"ל מיגו דהעזה אבל בעלמא אמרינן מיגו כי האי דהא נמי ליתא שהרי התוס' פרק המקבל דקי"ו ע"א ד"ה והא כתבו וז"ל ומורי הר' דודי נראה דמיגו להוציא לא אמרינן ומיהו למ"ד פרק חזקת דאמרי' מיגו להוציא צ"ל כפי' ר"ת עכ"ל והשתא אם איתא מאי קושיא התם שאני דהוי ממעיז למעיז מש"ה נאמן באומר אין שטרא זייפא הוא מיהו שטרא הוה לי ואירכס במיגו דאי בעי אמר שטרא מעליא הוא אלא ודאי דלא שנא ועיין בתוס' ריש מציעא ד"ה וזה נוטל שכתבו וז"ל ומפרש ריב"ם דמיגו להוציא לא אמרינן וההיא דחזקת הבתים דהימנה רבה שאני דאפי' אי הוה שתיק נאמן יע"ש וא"כ לא ידעתי מאי ק"ל הכא לתי' הר' דודי וא"כ מבואר הדבר שדעת התוס' דמיגו להוציא לא אמרי' אפילו בברי ושמא הפך דעת הרב ב"ח והש"ך ז"ל ומהתי' על הב"ח שנמצא סותר את עצמו דבסי' קל"ג כ' דלדעת הטור לא מהימן לומר גנובים במיגו דהשאלתיו משום דס"ל להטור דמיגו להוציא לא אמרינן ולא זכר שם מ"ש בסימן פ"ב דבברי ושמא אמרינן וכמו כן קשה על הש"ך ז"ל שם ס"ק י"ב יע"ש ולעיקר קו' מההיא דפ"ק דכתובות נראה ליישב דהתם שאני דאיכא חזקה דמסייע לה דהעמד אשה על חזקתה דקודם לכן ומתחילה בתולה היתה כמ"ש רש"י ז"ל שם וכבר כתב הרב התרומות הביאו מרן דכל דאיכא חזקה דמסייע לא אמרינן מיגו להוציא ויש לתמוה על הרב ב"ח דבסמוך ונראה בסימן הנזכר הביא דברי הבה"ת ז"ל הללו ואם כן מאי ק"ל הכא ואולי דס"ל להרב ב"ח ז"ל דלא דמי לההיא דהבה"ת דהתם שאני דעוד היום חזקה מסייע לה דחזקה לא שביק היתרא ואכיל איסורא משא"כ הכא דאף על גב דאיכא חזקה דבתולה מ"מ איתרע לה חזקתה דהרי היא בעולה לפנינו ועיין בהגהמ"י פט"ו מהלכ' אלו שכתב וז"ל והא דאמרינן בכתובות דנאמנת לומר משארסתני כו' והיינו מיגו להוציא היינו משום דהיא בחזקת בתולה וגם היא טוענ' טענת ברי והבעל טוען טענת שמא ע"כ הנה מבואר מדבריו דבעינן תרתי ברי ושמא וחזקה דמסייע לה אבל ברי ושמא גרידא לא מהני כמ"ש כנ"ל:
ובמ"ש עוד התוס' ותי' ר"ת כו' ק"ל דמשמע דלר"ת נמי קשיתיה הך קושיא ולדידיה מאי קו' איכא הרי כתב המרדכי משמו ברפ"ק דמציעא וז"ל וא"ת אמאי אינו נוטל רביע ניהמניה במיגו דאי בעי אמר כולה שלי ותי' ר"ת דלא אמרינן מיגו ממון זה במיגו דאי בעי תבע ממון אחר כו' יע"ש וא"כ ה"נ הו"ל מיגו מממון לממון דבטענה שטוען עכשיו נוטל החפץ וחייב ליתן הדמים מדין תקנת השוק ובטענת המיגו אינו חייב אפילו ליתן את הדמים ונ"ל לומר דס"ל לרבינו תם דבברי ושמא אמרינן מיגו מממון לממון ובהכי ניחא מאי דקשה טובא לדעת ר"ת מההיא דגרסינן פרק האשה שנתארמל' ואלא אהא היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את נאמנת התם מאי מיגו איכא בשלמא לר"א דאמר במנה ולא כלום מיגו דאי בעיא אמרה מוכת עץ אני תחתיך דאית לה מאתים וקאמרה מעיקרא דלית לה אלא מנה מהימנא הרי דאמרינן מיגו מממון לממון אלא נראה דבברי ושמא לכ"ע אמרי' מיגו מממון לממון ועוד י"ל דמכלי לשווי הממון של הכלי לא חשיב מממון לממון דחשיב הכל כממון א' וכ"כ הב"ח סימן קל"ו סעיף פ"א דשדה ופירותיה חשיב הכל כממון אחד ואמרינן מיגו:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.