שיירי קרבן/כתובות/א/ט

שיירי קרבן כתובות א ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הרי אלמנת עיסה שהיא כשרה ובתה פסולה וכו'. בש"ע א"ח סי' ב' סעיף ה' כ' משפחה שנתערב בה ספק חלל כל אשה כשרה שנשאת לאחד מאותה המשפחה ובת אלמנה אסורה לכהן לכתחלה ואם נישאת לא תצא וכו' וי"א דוקא האלמנה דה"ל חזקת כשרות אבל בתה אפי' נשאת תצא ויש מקילין דאין חילוק בינה לבתה ע"כ. וז"ל הב"ש שם ס"ק י"ד אבל בתה וכו' כן מדייק הב" בסי' ז' מדברי הרמב"ם ותוס' אבל מתוס' דף י"ד יש לדקדק איפכא דמקשי' למה הבת אסורה טפי מהאלמנה דהא ס"ס הוא ובעלמא מקילין בס"ס ותירצו מעלה עשו ביוחסין כמו בשני רובא ושם קיי"ל דלא תצא אפי' בחד רובא כמ"ש סי' ז' עכ"ל. ולא ידעתי איך לא שם לבו במ"ש הב"י בכ"מ פ"ט מהא"ב שראייתו מדברי תוס' שמביא הב"ש מדכתבו וי"ל דבת לית לה חזקה דכשרות וכו' ש"מ דסברו דבת אפי' ניסת תצא. דאל"כ אלא דאף הבת אם ניסת לא תצא א"כ האם והבת שוין הדרא קושית תוס' לדוכתא הא בפ"י יוחסין מפורש דהאלמנה כשרה ובתה פסולה. אלא ודאי כמ"ש הב"י דכוונת תוס' לתרץ דיש לחלק בין האם להבת דהאלמנה אם ניסת לא תצא דאית לה חזקת כשרות והבת אם ניסת תצא אף על גב דאיכא ס"ס כיון דלית לה חזקת כשרות מחמרינן משום מעלה דיוחסין ומייתי ראיה כי היכי דמצריך לקמן תרי רובא אע"ג דאית לה חזקת כשרות ובעלמא סגי בחד רובא חלא ודאי משום מעלה דיוחסין ה"נ מחמרינן בבתה אע"ג דאיכא ס"ס כיון דלית לה חזקת כשרות משום מעלה דיוחסין. וזה פשוט וברור. ודברי הב"ש תמוהים שהרי הוא בעצמו כתב שם שיש לחלק בין האלמנה שיש לה חזקת כשרות להבת שאין לה חזקת כשרות וצ"ע. גם היא גופה קשיא לן דודאי לאו להלכה כתבו תוס' כן דהא קיי"ל כר' יוחנן דאמר בבבלי דף י"ג ע"ב אמתני' דהיתה מעוברת וכו' לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה והיינו משום דקסבר דמהני חזקת האם להבת א"כ גם כאן באלמנת עיסה אין לאסור הבת. ורב חסדא דאמר בקידושין דף ע"ה דאלמנת עיסה כשרה ולא הבת אתיא כר"א דפליג אר' יוחנן וקסבר לדברי המכשיר בה פוסל בבתה. וצ"ע. גם מ"ש בהג"ה ויש מקילין וכו'. כ"כ הב"י סי' ז' וז"ל ומיהו עוד כתבו התוס' שסובר ר"ת דגם הבת כשרה ע"כ. ותימא הרי מפורש בדף י"ד ע"א בתו' בד"ה ת"ר וכו' לשיטת ר"ת וז"ל אבל במקום שמזכיר אלמנת עיסה להכשיר דוקא האלמנה ולא הבת כדמוכח בקידושין דף ע"ה ושם ודאי פוסל ר' יוסי אף את האלמנה וכו' ע"כ. הרי דבמשפחה שנתערב בה ספק חלל דודאי אלמנת עיסה תנן כמפורש בקידושין דף ע"ה דעלה קאי ר"ח כמפורש שם אלמנה היא דכשרה אבל לא הבת אף לשיטת ר"ת. וכ"פ המהרש"ל ומהר"ם שי"ף ז"ל דברי תוס' ע"ש. ודלא כמהרש"א שדבריו אינן מבוררין ע"ש. וצ"ע. ומה גם דברי תוס' אלו קשין לי דמאי דוחקיהו לומר דבכל מקום דמזכיר אלמנת עיסה היינו האלמנה ולא הבת משום דקשיא להו הא דר"ח לפמ"ש בסמוך דברי ר"ח אינן אליבא דהלכתא דאיהו סבר כר"א ואנן קיי"ל כר' יוחנן. וי"ל דה"פ כל היכא דתני אלמנת עיסה יש לפרשו על האלמנה לחוד ולא על הבת כדמוכח מדר"ח אבל לפי האמת לר"י מאן דמכשיר בה מכשיר נמי בבתה ועיין בחידושי:

דתני איזו היא עיסה כשרה וכו'. כתבו תוס' בדף י"ד בד"ה ת"ר וכו' מכאן ראיה לפי' ר"ת דאיזו עיסה לא קאי אלא אבת ולא אאלמנה ע"ש. ותימא הא הסוגיא מוכחת בהיפך מדקאמר מני מכשיר ר"מ מני פוסל רבנן הרי דרבנן סברי דהאלמנה לחודה כשרה ולא הבת ור"מ סובר דאף הבת כשרה וצע"ג תוכה שבציפורין בעל. מכאן ראיה לפירש"י דתרי רובא הן רוב סיעה העוברת שם ורוב העיר ודלא כפי' הרמב"ם שפירש דוקא בנבעלת במקום פרשת דרכים או בקרנות שבשדות. ועיין בתי"ט במשנתינו בד"ה אם רוב וכו' ובכ"מ ובב"י פי' ו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף