מראה הפנים/כתובות/א/ט

מראה הפנים כתובות א ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נאמנת וכשרה לכהונה היא ובתה וכר' יוחנן דאמר לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה וכן הוא מסקנת הבבלי דנאמנת בטוענת לכשר נבעלתי אפי' להכשיר הולד אע"ג דלית לה חזקה דכשרות דקי"ל כאבא שאול בעשרה יוחסין שהיה קורא לשתוקי בדוקי שבודקין את אמו אם אומרת לכשר נבעלתי נאמנת ואזלא שיטתא דידיה כר"ג דהכא כמבואר התם. ודע דבבתה מקילינן טפי מבה עצמה דבתה מכשרינן אפי' לכתחילה אפי' ברוב פסולין אבל היא עצמה לא תנשא לכתחילה לכהן עד דאיכא רוב כשרים אצלה לדעת רוב הפוסקים ולדעת הרמב"ם עד דאיכא תרי רובי אפילו בטוענת כאשר יתבאר לקמן. וטעמא דמילתא כדכתבו הר"ן והה"מ לפי שהדין כך שתהא נאמנת לא החמירו בולד כלל שאם היו מחמירין בו לא היה לו תקנה לבא בקהל ולפיכך אמרו בדין הולד לכתחילה כדין האשה בדיעבד שאם נשאת לא תצא אפי' ברוב פסולין בטוענת אבל לכתחילה לא תנשא היא לכהן כדמסיק בבלי דף י"ד ואת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשירין וכו' והרי יש לה תקנה שתנשא לישראל עכ"ד (ועיין לעיל הלכה ו' במראה ד"ה תמן) ולפי דבריהם היה נראה לכאורה לומר לחלק בין אם העובר זכר או נקבה דבזכר לא שייכא ביה תקנה אחרת דמה לי אם נושא כהנת או ישראלית אבל נקבה יש לה תקנה להנשא לישראל ואפשר דמחמרינן בבת כמו באשה עצמה שלא תינשא לכהן לכתחילה וכן היה נראה לדקדק מדברי הרמב"ם ז"ל גבי דין העובר בפט"ו מא"ב הלכה י"א שכתב וז"ל פנויה שנתעברה מזנות אמרו לה מהו העובר הזה או הילוד הזה אם אמרה בן כשר הוא ולישראל נבעלתי ה"ז נאמנת והבן כשר ואע"פ שרוב העיר שזנתה בה פסולים ע"כ הרי שדיקדק בדבריו וכתב בן כשר והבן כשר ולא כדפתח בריש דבריו מהו העובר וכו' אלא שלא ראיתי לא' מ' המפרשים שדקדקו מדבריו כן וכן רש"י ז"ל פי' בהדיא מכשיר בבתה שאם העובר הזה נקבה תנשא לכהונה ומדברי הטור באה"ע סימן ו' אינו מוכרח שמ"ש שם ודוקא בדיעבד וכו' י"ל דאאשה קאי וע"ש. והב"ח שם בסוף הסימן כתב וז"ל לפי זה אם רוב הפסולים אינם ממזרים אלא עכו"ם ועבדים דאיכא תקנה לעובר לבא בקהל כמו להאשה דין העובר כדין האשה שלא תנשא לכהן לכתחילה וק"ל עכ"ל וקשיא דמאי שנא אם רוב הפסולים הן ממזרים דאין לעובר עצמו תקנה אם באת להחמיר עליו. ומאי שנא אם הן עכו"ם או עבדים הרי נמי שייך לומר אין לו תקנה אם באת להחמיר עליו דאע"פ שיכול להתגייר מ"מ לאו בידו היא כדאמרי' בקדושין דף ס"ב גר לאו בידו להתגייר מי יימר וכו' ואפילו אם יאמר דעכ"פ שפיר יש לו תקנה מיקרי אם יזדקקו לו תלתא להתגייר בפניהם מ"מ בעבד קשה הא לאו בידו היא להשתחרר ועוד דהכא לא ידעינן רבו מנו. ועיין בפרק כירה דף מ"ו דמשמע מהתם דבמילתא דסגי בג' הדיוטות אמרינן דמזדקקו ליה ויש לחלק בין ענין מוקצה דלא הקצה מדעתו בשביל זה ובין ענין דבר המסור בידו דלעולם לאו בידו מיקרי ואין להאריך כאן:

מצינו שתוקי כהן גדול. והיינו שתוקי כשר דלקמן וכן מהדר ליה ר"י לרבי אלעזר בבבלי דכשר הוא לא דמשתקין אותו מדין כהונה מדכתיב והיתה לו וגו' זרעו המיוחס אחריו והיינו דוקא בזנות אבל בנשואין כגון אשת כהן שמת בעלה ולא שהתה שלשה חדשים ונשאת לכהן וילדה בן ספק אם מראשון או מאחרון כשר לכהונה ג"כ כמבואר בפ' נושאין דף ק' דקרא אסמכתא בעלמא ובנשואין לא גזור רבנן וכן בפרק החולץ גבי יבמה הראשון ראוי להיות כ"ג וכדאמרינן בהאי ש"ס ג"כ שם הלכה ב' מני מכשיר רבי מאיר וכו'. למאי דפרישית בפנים משמע מהכא דהפלוגתא בבת' היא אבל אלמנת עיסה עצמה כשירה לכ"ע ועיין בתוס' דף י"ד ד"ה ת"ר דהוכיחו שם מגירסא דהכא כפירוש ר"ח דכולה ברייתא בכשרות דבת מיירי. ולא באלמנה ולפ"ז ע"כ צריך לפרש כדאמר התם דשתוקי חלל איכא בינייהו וע"ש דלא גרסי הכא כל שאין בה לא חלל אלא כמו שהעתקתי בפנים:

מעתה אין שתוקי כר"ג וכר"א. וכן משמע מדלעיל ביבמות פרק החולץ סוף הלכה ב' דקאמר התם ההיא דתנינן תמן עשרה יוחסין עלו מבבל על דעתיה דר"ג ור"א תשעה כדפרישית שם דלא קחשיב אליבייהו שתוקי אבל קשה דהרי מסיק הכא דיש שתוקי גם לר"ג ור"א בשותק' או באיני יודע' ועיין לקמן בקידושין פ"ד הלכה ג' מ"ש שם בס"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף